מיקי זיסמן: "אנחנו עדיין בונים כמו הרומאים. יש פה הזדמנות"

מיקי זיסמן הוא מהמנהלים הוותיקים בשוק הנדל"ן הישראלי. מעל 30 שנה הוא בענף, שאת רובן בילה הרחק מעיני הציבור בתפקידים שונים בצה"ל, ולפני שבע שנים הוא סיים כראש מחלקת ההנדסה והתשתיות של חיל האוויר. מאז עמד זיסמן בראש חברת קרדן נדל"ן  ובשבועות הקרובים הוא יצטרף להנהלת קבוצת הרבוע הכחול. בפודקסאט "מגדל בבל" הוא דיבר בעיקר על הצורך בשינויים מרחיקי לכת בענף הנדל"ן.

"ב-11 השנים האחרונות, מאז שמחשב העל ניתן לנו בידיים, יש התקדמות טכנולוגית מרחיקת לכת בכל תחום. אבל אנחנו עדיין בונים באותן שיטות כמו הרומאים, ואתה שואל את עצמך למה זה קורה".

- והטכנולוגיה תשנה כל מה שהכרנו גם בנדל"ן?

"חדשנות או טכנולוגיה זה רק אחד הנדבכים כדי להביא למהפכה הבאה. תסתכל על ישראל ב-2060, האוכלוסיה תהיה בין 18-25 מיליון איש. ב-15 שנה הקרובות יצטרכו עוד 1-1.5 מיליון דירות. מול המספרים המטורפים הללו אתה רואה שאנחנו מתקשים לבנות 50 אלף דירות בשנה. לבנות בנייה רוויה בישראל לוקח 26-28 חודשים. בקרוב ל-90% מהדירות יש ליקויי בנייה. 11% מעלות דירה נובעת מכשל, מעלויות תיקון. פסולת הבנייה היא פי שלושה עד חמישה מסך כל הפסולת המשפחתית. זה בלתי נתפס מבחינת זמן ואנרגיה מבוזבזים. מבנים בתהליך ומבנים בשימוש אחראיים ל-30%-50% מצריכת האנרגיה בישראל. השאלה היא למה בתחום הזה אנחנו רק מדברים ולא עושים. הרי כל 'באזז וורד' קטן בעולם מיד מוקמים פה עשרות מרכזי פיתוח עולמיים. והבנייה היא כ-10% מהתמ"ג בישראל. 100 מיליארד שקל מגלגל הענף בכל שנה. אם נצליח בכל שנה לחסוך אחוז אחד של התייעלות, ונתחיל מגמה, אנחנו מחזירים לתקציב המדינה מיליארדים. לכן, בוא נסתכל לא על הבעיה אלא על ההזדמנות".

[quote]

- ומהם הנדבכים הנוספים שאתה מדבר עליהם, מלבד הטכנולוגיה?

"יש פה הזדמנות גדולה גם חברתית. מגזרים רבים שניתן לתעל לתחום הזה, כדי להגדיל את הפיריון - חרדים ונשים למשל. תסתכל שמאלה וימינה ותראה שנשים נמצאות בשיווק ובהנדסה, אבל 50% מהאוכלוסיה ממודרת מרוב מקצועות הענף. מדינת ישראל יכולה להיות אור לגויים לא רק ברכב אוטונומי, בקנאביס, בפינטק, אלא גם בטכנולוגיה של ענף הבנייה".

- צריך רגולטור חזק? חברה אחת ענקית וגדולה שתחולל את השינוי?

"התשובה היא גם וגם וגם. המגזר העיסקי מסתכל על הזדמנויות, ואם הוא יקבל דחיפה הרגולטור, יש פה ווין ווין סיטואיישן. יש פה הזדמנות של המדינה לנצל כוח אדם שעד היום לא ניצלנו אותו. חרדים, נשים ומי שחי לצידנו במספרים גדולים".

- ואולי להפך? הטכנולוגיה תחסל מקצועות רבים.  

"המרחק עד לרובוטים או להדפסת בניינים בתלת מימד רחוק. לפני זה, בחיל האוויר למשל הרימו את הדגל של שילוב חרדים לפני יותר מעשור, בהכשרת חרדים למקצועות תוכנה וטכנולוגיה. זה עובד. יש פה חשיבות חברתית מאוד גדולה. יזמי הנדל"ן, למרות השמרנות שלהם, מסתכלים בעיקר על השורה התחתונה. בסוף אנחנו חברות עסיקות. אם נראה הזדמנות, נקפוץ אליה. זה לא חייב להגיע מרחפנים ומרובוטים, אלא מהכשרה טכנולוגית שתביא פועלים".

- זו בשורה גם לנושא הבטיחות?

"כל נושא הבטיחות – טיפול דרך קנסות זה דרך אחת, אבל אפשר גם לבוא ולתת מענק למי שיביא פתרונות טכנולוגיים. תראה את התחרות של גוגל שהביאה אותנו הישראלים עד הירח, דרך תמריץ. אלה צעדים קטנים, אבל כשאנחנו שמים את המספרים – 100 מיליארד שקל בשנה, 40% מצריכת האנרגיה, כמות הפסולת, כמות ההרוגים, 50% מכוח העבודה - בוא נתחיל מביסים קטנים. צריך להתחיל מחזון, מתוכנית שמשלבת את המדינה ואת הסקטור העיסקי".

- אתה מדבר על טווח ארוך. פולטיקאים מוכרחים לחשוב לזמן הקצר, תמיד יש בחירות באופק.

"אנחנו צריכים מנהיגים ופחות פולטיקאים. זה חייב להגיע ממקום של מנהיגות. כשזה יגיע לשולחן הנכון, עם המספרים וההזדמנויות תבוא קריאה גם מהמגזר העיסקי. יש פה המון יזמות שהולכת לכל מקום, בזמנים מאוד קצרים, עם פתרונות בזמן אפס. צריך פשוט להחליט שמחר בבוקר עושים תוכנית. לא ענקית, אלא כזו שמייצרת אוסף של הפרעות. תוכניות קטנות בסוף קורות".