יוגב קציר: "מי שירכוש עוד 20 שנה נדל"ן יקנה מוצר שונה בהחלט"

בשנת 2018 יצאה לדרך בעיר התחתית בחיפה מעבדת חדשנות חלוצה – INFRALAB - שהקימו חברות שיכון ובינוי וענקית התשתיות הבינלאומית NL, שנועדה להביא סוף סוף את בשורת החדשנות והטכנולוגיה לעולמות הנדל"ן. מנכ"ל המעבדה, יוגב קציר, דיבר איתנו בפודקסט "מגדל בבל" על האתגרים ועל הניצנים שכבר מבצבצים בשטח.

קציר: "מדובר באחת התעשיות הכי שמרניות שיש, שבה חדירת הפתרונות הדיגיטליים היא מנמוכים שיש. השמרנות נובעת מאיך שהעולם הזה עובד בתעשייה, עם חלוקת אחריות בין יזם לקבלני משנה, עם אלנטים פיזיים מאוד משמעותיים, ולאור העובדה שזו עדיין תעשייה עתירת כוח אדם זול, שהוא לפעמים גם לא מקצועי. אין ספק שחלק מהחדשנות גם תשפיע על התלות בכוח האדם בתעשייה הזו.

"יש פה הזדמנויות אדירות. לא רק על בניינים ומבנים, אלא גם עם תשתיות. מדובר בשוק של טריליוני דולרים ברחבי העולם. החדשנות הטכנולוגית נכנסת כעת לחלקים של הפאזל והופכת חלק אחרי חלק, עד שכל התמונה תשתנה. אבל זה לא יקרה בבת אחת, ואין פה ענקית כמו אובר של המוניות או איירביאנדבי של המלונות. חודרים לאט לאט, וכשנסתכל על התעשייה בעוד 20 שנה נראה תמונה אחרת לגמרי".

מעבדת החדשנות INFRALAB הוקמה בעידוד הרשות לחדשנות של מדינת ישראל, שהקציבה להקמת המעבדה בחיפה שליש מעלות ההקמה, עד 4 מיליון שקל. בנוסף, בתפעול מדינת ישראל מממנת כמחצית מהעלויות, עד לתקרה של 500 אלף שקל בשנה. המדינה גם מעניקה 85% מעלות הפרויקט של כל סטארטאפ, ובסך הכל עד מיליון שקל. הדרישה של המדינה היתה לפחות לארבעה פרויקטים כאלה בשנה.

- מה אתם תורמים לחברות הללו ומה הן לכם?

"אנחנו מייצרים את החיבור בין גוף גדול ומאסיבי לגוף זריז וטכנולוגי. אנחנו מנסים לייצר מעטפת פתרונות שתתן את הדחיפה קדימה. מיליון שקל זה לא מספיק, אבל זה נותן זמן של שנה. כדי למצוא את הסבב הבא אתה צריך להראות כמה אבני דרך , וזה מה שאנחנו מחפשים".

- עם כמה חברות אתם יכולים לעבוד בו זמנית?

"אנחנו יכולים לעבוד במקביל עם כמעט 10 סטארטפים בכל שנה. המקום לא גדול, אבל הסטראטפים האלה צריכים דאטה, ציוד מכני, וגישה לאתרי הבנייה עצמם, שזה משהו שנמצא בשפע בחברת שיכון ובינוי . רוצה כביש? יש. מתקן סולארי? יש. אנחנו מארחים אותם, משקיעים, נותנים ערך, וגם רוצים ליהנות מהתוצאות. תפקיד המדינה הוא לעודד התפתחות של חברות טכנולוגיה, המדינה עצמה לא נוגעת באקוויטי של אותן חברות ואנחנו לא נוגעים להן ב-IP. אנחנו גם לא מנסים לריב עם סטראטאפ על חצי אחוז לפה או לשם בחלוקת המניות. מאוד מהר ננסה להגיע לאותו צד של השולחן".

- איך מגיעים אליכם?

"זו מעבדת חדשנות שפתוחה לכל שת"פ בסטארטאפ, במסגרת מסלול של רשות החדשנות. זה מאפשר לנו לבצע השקעות של מיליון שקל בכל חברת סטארטאפ, ובסוף אנחנו מאפשרים לסטארטפים לא רק כסף, אלא לבצע פיתוח במעבדה ואח"כ לבצע ניסוי בשטח. זו הצעת ערך אדירה. שלא לדבר על האפשרות לדבר עם מומחים ולדבר עם השוק".

- יש כבר תוצאות?

"המעבדה עובדת כבר קצת יותר משנה. החברה הראשונה למשל, סיב-דראון, מפתחת סימון ומדידה באמצעות רחפן. מתברר שתהליך המדידה והסימון, וכולנו מכירים את האנשים עם החצובות הצהובות ברחוב, גוזל אחוז וחצי מעלות ההקמה של תשתיות בפרויקט. החבר'ה האלה, שמגיעים מהשטח, פיתחו מערכות של רחפנים. זה חיסכון של 60% בעלות, 60% באנשים, אפשרות לסמן גם בלילה, שלא לדבר על חיסכון של טעויות. זו דוגמא מצוינת. הם כבר עברו את שלב המצגת, זכו בתחרות מכובדת בארה"ב, והם מבצעים פיילוט ראשון באתר של סולל בונה . זה מדהים לראות איך זה הופך ממצגת למוצר שמתחיל להראות את הפוטנציאל".

- ומילה על NL השותפה. מיהי ומה היא תורמת? 

"NL זו חברת תשתיות החשמל הגדולה בעולם, עם מחזור של 75 מיליארד יורו בשנה. זו חברת ענק, במקור היא מאיטליה והיום בכל העולם. נדיר למצוא חברות מהתחום הזה שמשקיעות בצורה כזו אינטנסיבית בישראל. בזמן שאנחנו מדברים, אחד מהסטארטאפים שהשקענו בהם נמצא באיטליה ומבצע את מבחני השטח שם".

[quote]

- מה הפוטנציאל של הטכנולוגיה בענף הנדל"ן, תחום שכמעט ולא השתנה כבר הרבה מאוד שנים?

"אנחנו רואים כבר היום בחלקים שונים של התעשייה טכנולוגיות שמשפיעות בצורה דרמטית. למשל בתכנון –היום יש תוכנות שיכולות לסקור הרבה פתרונות ולהציע את המודל הכי יעיל. זה נותן ערך, זה חוסך חומרים. גם הבניין יכול להיות מיוצר מחוץ לאתר הבנייה ואפשר לשנע אותו. בנוסף, יש אתגר להביא את התכנון אל הביצוע. מי שנמצא בשטח יוכל לעבוד יותר יעיל ויותר מדויק. היום המון זמן מתבזבז על תיקונים חוזרים. כשכל הפתרונות יתחברו ביחד, הם ישפיעו על העולם הזה. מי שלא ידע להשתנות, ישאר מאחור. לרגולציה יש תפקיד חשוב ומשמעותי. אם היא תקבע למשל שעגורנים של הדור החדש יהיו סמי-אוטונומיים, נראה שיפור דרמטי.

"צריך להבין למשל שדרך העגורנים עוברים 75% מהסחורות במבנה. שיכון ובינוי וסולל בונה משתפות היום פעולה עם חברת אינסייט, שמפתחת את הדור הבא של העגורנים – בעצם היא מפתחת את הרובוט הכי גדול בעולם. אם תגלח אחוזים בודדים בלוח הזמנים של פרויקט, מדובר בחיסכון אדיר וזה גם ישפיע על איכות הביצוע. בנוסף, צריך לזכור שאנשים חדשים צעירים נכנסים לתעשייה, אנשים שגדלו עם מובייל ביד, ומצפים לפתרונות דיגטליים".

- ועדיין מהנדס טרי לא חושב נדל"ן.

"מהנדסים שיוצאים מהטכניון מחפשים את האוקינוס הגדול הבא. כשהם מחפשים תעשיות גדולות, הם רואים את התשתיות ואת הנדל"ן. כל שבוע אני מדבר עם אנשים מ-8200 או מהטכניון והם רוצים להתייעץ ולהגיע. מעבר לכך, יש גם הרבה מהנדסים בשטח שמחפשים פתרונות שיתנו מענה לבעיות".

- וחברות הטכנולוגיה הגדולות מבינות את הפוטנציאל?

"עולם התוכנה מלא בחברות, החל מאוטודסק וכלה בחברה כמו אורקל, שהבינה שהיא מפגרת ובנתה לעצמה אתר בנייה שבו היא מפתחת תוכנות חדשות. חברות מחפשות את הדור הבא וכולן באות לפה. זה לא גוגל או אפל, אבל זה חברות ענקיות. אנחנו גם רואים גידול משמעותי מאוד של השקעות. כמעט 300% בין השנים 2016-2019 בהשקעות בסטארטאפים. גם גידול בכמות וגם באיכות. קו המגמה מאוד ברור".

- לפני חמש שנים דיברו על בית מודפס. הלכנו אחורה?

"היום לכולם ברור שזה יקח זמן. זה יהיה פיסות פאזל משתנות ולא פתרון אחד. אנחנו בעיצומו של שינוי אדיר וסייקל שיקח לא שנה או שנתיים. אבל מי שיחכה לראות את הנקודה שאליה נגיע ורק אז יפתח טכנולוגיות, אז כבר יהיה מאוחר מדי. אין ספק שבשנים הקרובות נראה לא מעט שינויים בתכנון, בבניה, בתפעול, ברכישה, בעיצוב. זה סקטור כל כך גדול וצמא לפתרונות טכנולוגיים. אבל שוב, כדי לראות תמונה אחת גדולה, נצטרך להתאזר בסבלנות. מי שירכוש עוד 20 שנה מוצר נדל"ן יקנה בהחלט מוצר שונה".