"לראות את כל הדבר הזה נהרס ולחשוב על הדבר החדש שנבנה – זה מאוד מרגש"
הפנים מאחורי ההתחדשות העירונית עם תומר צבר, מנכ"ל יזמות בקבוצת שלום את נתן, שנזכר בתהליך הפינוי של דיירת בפרויקט התחדשות עירונית בת 99, מצביע על החסם העיקרי בפרויקטי פינוי בינוי ומדגיש מהו המפתח להצלחה בכל פרויקט התחדשות עירונית.
תומר צבר (קרדיט: יח"צ) ברקע: סנהדרין 13, תל אביב, קרדיט - evlolve media
תומר צבר הגיע לקבוצת שלום את נתן לאחר שנים של פעילות ולמידה מעמיקה של שוק הנדל"ן בישראל. הוא מתאר את הייחודיות של פרויקטים במסגרת התחדשות עירונית ביחס לפרויקטים שאינם כאלה ומציע פתרון שיכול לקצר את התהליכים בצורה משמעותית: "בראש ובראשונה חייבת להיות אחידות בתמורות."
מה גרם לך להתחיל לעסוק בהתחדשות עירונית?
אני נמצא בענף הנדל"ן לא מעט שנים. אחד התפקידים הראשונים שלי היה בחברת "מגוריט" שעוסקת בדיור להשכרה לטווח ארוך. שם למדתי לעומק את שוק הנדל"ן בישראל ובעיקר את הפער הקיים בין ההיצע לביקוש ורכשתי כלים לנתח את השוק לאורך כל מרכיבי שרשרת הערך שלו.
בעיניי, התחדשות עירונית היא כאן כדי להישאר. היא הפכה להיות אחד הצירים המשמעותיים ביותר בחזון פיתוח ובניית המדינה והיא מאפשרת להמשיך לאכלס ולספק מענה לביקוש הקשיח שיש פה. אחד מצעדי ההתפתחות בקריירה שלי היה להגיע לחברת שלום את נתן שהיא חברה יזמית עם ערך מוסף משמעותי בכך שהיא גם בעלת זרוע ביצוע – אנחנו עוסקים בכל שרשרת הערך. התחדשות עירונית היא צורך מאוד משמעותי ברמה הלאומית. לא כולם זוכרים אבל הייעוד של תמ"א 38 היה להוסיף ממ"ד ולא רק לבנות מגדלי פאר או לענות על צרכי הביקוש של מדינת ישראל.
ספר על חוויה משמעותית שזכורה לך מתחילת דרכך.
באחד הפרויקטים שלנו סייענו לדיירת בת 99 לפנות את הדירה שלה לצורך הריסה ובניה מחדש. לכולנו לא קל לעשות שינויים, בטח ובטח בגיל כזה, וליווינו אותה יד ביד בעזיבה של הדירה שלה וההתאמה של הדירה החדשה בשכירות. אנחנו מצפים לפגוש אותה בבית החדש שלה בעוד כשנה וחצי. תהליך מציאת הדירה החלופית והתאמתה לצרכים שלה הוא אירוע שלא "נמצא באקסל", והסיפורים האלה הם מאוד מרגשים. בנוסף, לאחרונה חגגנו באירוע הריסה ובניה מחדש של פרויקט שאנחנו מלווים עוד משנת 2015. פגשתי את הדיירים באותו יום והם סיפרו אין ספור סיפורים איך הם שיחקו מאחורי הבניין כשהיו ילדים קטנים ואת כל הזכרונות שלהם מהמקום. זה מאוד מאוד מרגש – להיות בעל הזכות לבנות להם את הבית מחדש וללוות אותם בתהליך שהם עוברים בדרך.
מהו הדבר הכי חשוב שכל מי שניגש לפרויקט התחדשות צריך לדעת?
בפרויקטים של התחדשות עירונית מעורבת אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר ביחס לפרויקטים של יזמות קלאסית, והם כוללים הרבה צדדים ודורשים גמישות מחשבתית גדולה מאוד. אתה עושה עסקה עם צד שהוא לא תמיד מכיר עד הסוף את התחום והעסקה, כזו שיכולה להיות העסקה המשמעותית ביותר שהוא עשה בחיים ומרבית הבעלים בדירות פוגשים את האירוע הזה בפעם הראשונה בחיים שלהם. אתה חייב לדעת איך להתמודד עם דיירים ולתת מענה לכל אחד ולצרכים שלו - יזם שלא יודע להנגיש לדיירים את המידע לא יכול להיות בתחום הזה.
יש הרבה פרויקטים שאנחנו בוחנים ואלה שאנחנו בוחרים לקדם ולבצע הם כאלה שיש בהם נציגות חזקה ובעלי קרקע מגובשים בצד השני, חשוב לנו לעבוד בשיתוף פעולה והיכולת לרוץ כמה שיותר מהר לכיוון היתר הבניה היא קריטית בפרויקטים שלנו. מבחינתי כל פרויקט חייב להגיע לכדי מימוש. אנחנו לא "אוספים" פרויקטים שישבו על המדף וזו גם ההמלצה שלי לכל למי שנמצא בתחילת תהליך בחירת יזם לפרויקט שלו– תבחרו יזם שיש לו מוטיבציה מאוד גבוהה להצליח ויראה את הפרויקט שלכם כאילו זה הפרויקט היחידי שלו.
ספר על רגע מכונן שחווית, אישי או מקצועי, לאורך השנים בעבודה בתחום ההתחדשות.
אחרי השבעה באוקטובר הייתי, כמו כולם, ברגשות מעורבים. מצד אחד התחושה הכללית במשק הייתה של "בואו נעצור רגע ונבין מה קורה במציאות החדשה הזאת שאנחנו נמצאים בה", ומצד שני האינרציה הפנימית שלנו כישראלים דוחפת אותנו תמיד לתנועה קדימה. לא לקח לנו הרבה זמן עד שהגענו למפגשי דיירים בפרויקטים חדשים ובפגישות האלה התחושה הייתה קצת סוריאליסטית – אנחנו מדברים על לבנות לדיירים פרויקט חדש בזמן ששעה מכל כיוון מתחוללת מלחמה. אבל באותם רגעים הייתה לי גם גאווה גדולה - זה החוסן שלנו, לבנות פה וליישב את הארץ הזאת.
אם היית יכול לשנות דבר אחד שיאיץ את תהליך ההתחדשות – מה היית עושה?
בראש ובראשונה חייבת להיות אחידות בתמורות לדיירים, כמו שאימצה עיריית נתניה לתמורה המוגבלת ל-12 מטר. חסרה הנחיה ממשלתית ברורה מאוד, או קווים מנחים ברורים, והאינטרס שלנו כיזם זה שיצא בסוף פרויקט ובמהירות הגבוהה ביותר. לצערי הרב אנחנו נתקלים בהרבה מידי פרויקטים שנתקעים לאור העובדה שהיזם התחייב לתת משהו שהוא לא יודע לעמוד מאחוריו – אצלנו זה לא קורה.
באיזה פרויקט שאתה מבצע היית גר בעצמך?
האמת שאני משוחד כי בכל אחד מהפרויקטים שלנו יש משהו מיוחד, אבל אחד הפרויקטים שלנו שאני אוהב במיוחד הוא ברחוב סנהדרין 13 בת"א, פרויקט בוטיק ברמת גימור גבוהה מאוד שנמצא כעת בשלבי בנייה מתקדמים. זה פרויקט שאתה יורד ממנו וישר מתחבר לפארק הירקון. בתור אחד שמאוד אוהב לרוץ, אני מדמיין את עצמי מגיע תוך דקות בריצה אל הים. מעבר לכך, שכונת בבלי היא שכונה מקסימה, שקטה ומרכזית וקרובה ליציאה מן העיר. בהחלט הייתי גר שם.
לאילו עסקאות לא תתקרב לעולם?
לפני זמן לא רב ישבתי בפגישה ומישהו אמר לי משפט שאני מאמץ לעצמי: "אני מעדיף לעשות עסקה 80% עם אנשים 100%, מאשר ההיפך." מה שחשוב הוא האנשים שאתה יוצא איתם לדרך, חשוב יותר מהרווח היזמי בפרויקט. בפרויקטים שלנו אנחנו מחפשים גם להנות מהעבודה, להנות מרמת אמון גבוהה והדדיות בעשייה. זה מה שאנחנו מביאים וגם מצפים לקבל מהצד השני.
איך תחום ההתחדשות השתנה לאורך השנים שאתה פועל בו?
בעבר, מצד הדיירים היו הרבה אלתורים בהנעת התהליכים. היום עורכי הדין מביאים הרבה מאוד סדר וארגון לתוך התהליכים. הציבור הפך להיות מבין יותר וכמעט בכל פרויקט אנחנו פוגשים כבר דייר אחד שעבר את תהליך ההתחדשות בעבר. החששות הטבעיים בקרב הדיירים הולכים ומתפוגגים – הם דעתניים יותר, מעורבים יותר ורוצים להיות שותפים מלאים לדרך – הגיוני מאוד, זה הבית שלהם.
ספר משהו שאף אחד לא יודע עליך בענף הנדל"ן.
לא הרבה יודעים, אבל אני חובב בישול. אומרים עליי שנולדתי עם התנועה של הקובה ביד. לאוכל יש כל כך הרבה זיכרונות – הוא מחזיר אותי לילדות ומחבר בין העבר לכאן ולעכשיו.
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות