העליון: טיהור הקרקע המזוהמת בתע"ש השרון ייעשה בשקיפות מלאה ובשיתוף הציבור

בית המשפט העליון, בהרכב השופטים עוזי פוגלמן, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, קבע שלשום (יום ג') פה אחד כי תהליך טיהור הקרקע המזוהמת במתחם תע"ש השרון ייעשה בשקיפות מלאה ובשיתוף הציבור. החלטה זו, שניתנה בעקבות ערעור של עמותות סביבתיות ועיריות רמת השרון, הוד השרון והרצליה, משנה את פסיקתה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיכל אגמון גונן מאפריל 2022. עם זאת, העליון לא ביטל את כלל התוכנית אלא השהה את האפשרות להקים מתקני טיהור עד להשלמת התנאים הנדרשים. 

מתחם תע"ש השרון הוא  אחד האתרים המורכבים ביותר מבחינת זיהום קרקע בישראל, ונמצא בלב אזור עירוני צפוף ומשפיע ישירות על התושבים הגרים בסביבתו. האזור שימש לאורך שנים רבות את התעשייה הצבאית - כיום אלביט, ופעילות ייצור נשק עדיין מתבצעת בחלקו. באוגוסט 2023 נפצעו במקום שלושה אזרחים, וזאת לאחר שלושה פיצוצים קודמים שגרמו לעיריית הרצליה לעצור את עבודות אלביט באזור לחשיפת הקרקע בטענה שלא נעשה תסקיר סיכונים. פעילות התעשייה הצבאית כללה שימוש בחומרים רעילים ומסוכנים, וכתוצאה מכך הקרקע והמי תהום באזור זוהמו באופן חמור.

רשות מקרקעי ישראל , האחראית על המתחם כיום, התבקשה להכין תוכנית לטיהור הקרקע כחלק מהכנות לפיתוח נדל"ני עתידי באזור. אך הרשויות המקומיות, התושבים  ועמותות הסביבה טענו כי התהליך התבצע ללא שקיפות מספקת וללא התחשבות בהשלכות הסביבתיות והבריאותיות.

נוסף על ההוראות על הטיפול בזיהום חלה על המתחם התוכנית נפרשת על פני שטח של 7,430 דונם, חלקו במחוז תל אביב וחלקו במחוז מרכז ומטרותיה, בין היתר, הן סילוק מפגעים בטיחותיים וסביבתיים מאזור מתחם תע"ש, פיתוח מוקדי תעסוקה ושירותים, הרחבת אזורי מגורים בערים רמת השרון והרצליה, וכן הוספת יחידות מגורים בעיר הוד השרון. שטח התכנית יועד לאזור עירוני בדגש מגורים, ומוגדר כ"אזור פיתוח/פיתוח מיוחד".

התכנית גובלת בהוד השרון ובכביש 4 ממזרח. התכנית כוללת מגוון ייעודים, ובהם אזורי תעסוקה, מרכז עסקים ראשי, פארק אזורי, שטחים ציבוריים פתוחים, וכן הקמה של 22,700 יחידות דיור, לצד יחידות מגורים נוספות שניתן יהיה להוסיף בתכניות מפורטות מכוח התכנית. שטח התכנית חולק ל-8 מתחמי משנה, אשר ביחס לכל אחד מהם תופקד ותאושר תכנית מפורטת בעתיד שמכוחה ניתן יהיה להוציא היתרי בניה. 

בפברואר 2017 אישרה את התוכנית ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שהבהירה  כי חומרת הזיהום במקום וגודל השטח אינם מאפשרים טיהור מיידי של השטח. היא ביקשה  שהטיפול בזיהום ייעשה בשלבים. המתנגדים לתוכנית הגישו במאי 2017 לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירות בדרישה לבטל את החלטת ועדת הערר הארצית. טענת העותרים הייתה שיש לסקור את הקרקע ולטהר אותה לפני תחילת תכנון. באפריל 22', החליט בית המשפט המחוזי תל אביב, בפסיקה של השופטת מיכל אגמון גונן, שלא להתערב בהחלטת מוסדות התכנון בנוגע לבנייה בתע"ש השרון ולדחות את העתירה. 

"אין עילה להורות על ביטול התכנית" 

בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי  ודחה את רוב הערעורים  אך קבע כי תהליך טיהור הקרקע המזוהמת במתחם תע"ש השרון חייב להתבצע בשקיפות מלאה ותוך התייעצות עם הציבור. בהתאם להחלטה, רשות מקרקעי ישראל נדרשת לבצע סקר קרקע מקיף ותסקיר השפעה על הסביבה טרם הקמת מתקני טיהור הקרקע. כמו כן, יש לאפשר לציבור להגיש התנגדויות על בסיס הממצאים. נקבע כי יש לשתף את הציבור במידע שנוגע להקמת מתקני הטיהור, למיקומם ולאופן הפעלתם, וזאת באמצעות הליך התנגדויות אפקטיבי. ההחלטה גם הדגישה את חשיבות קבלת הכרעות תכנוניות על בסיס תשתית עובדתית מלאה ומדויקת, במיוחד בשל היקף הזיהום החריג במתחם.

בית המשפט עם זאת לא ביטל את כלל התוכנית אלא השהה את האפשרות להקים מתקני טיהור עד להשלמת התנאים הנדרשים. עם זאת  בית המשפט דחה את הטענה המרכזית שהועלתה בעררים שלפיה תכנית תע"ש השרון אושרה ללא תשתית עובדתית. כמו כן נדחתה הטענה שלפיה ישנה חובה מוחלטת לשמירה על רציפות השטחים הפתוחים. נקבע כי מוסדות התכנון שמרו על גמישות מסוימת בפריסת השטחים הפתוחים, תוך התחשבות בצרכים המקומיים ובהוראות תכנית המתאר הארצית. 

נדחתה גם הטענה שלפיה החוקר שמונה לבחינת ההתנגדויות פעל בניגוד עניינים. עוד נדחו  טענות על עדיפות לשיקולים כלכליים: ונדחתה הטענה שצריך היה להגיש תסקיר השפעה על הסביבה כבר בשלב התכנון המתארי. עם זאת, נקבע כי יש להגיש תסקירים כאלו במסגרת תכניות מפורטות לכל אחד מהמתחמים.

"בהינתן ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות הפוטנציאליות שכרוכות בהקמת מתקני הטיהור והפעלתם, ונוכח הוראות תקנות התסקירים, מצאתי כי ההחלטה בהקשר אחרון זה, ובהקשר זה בלבד, התקבלה בהיעדר תשתית עובדתית מספקת לעניין זה, ותוך פגיעה בהליך שיתוף הציבור. לצד האמור, כפי שפורט לעיל, הגעתי למסקנה כי יתר הטענות בערעורים אינן מקימות עילה להתערבות בהוראות התכנית או בהליך התכנוני. משהפגם שנפל באישור התכנית תחום להקמת מתקני הטיהור", פסק השופט פוגלמן. 

"דומה כי יישומו של עיקרון התוצאה היחסית מוביל למסקנה כי בנסיבות העניין אין עילה להורות על ביטולה של התכנית. אציע להורות כי על מנת לאפשר קבלת החלטה על יסוד תשתית עובדתית מלאה בהינתן הנסיבות המיוחדות של התכנית, ייקבע כי הוצאת היתרי בניה למתקני הטיהור תותנה בביצוע סקר קרקע שיבחן את השטח שעליו מתוכנן להקים את מתקני הטיהור, הגשת תסקיר השפעה על הסביבה בהתייחס למתקני הטיהור והפעלתם, וכן יישום מנגנון לשמיעת התנגדויות בהתייחס לסוגיה זו, כפי שתקבע הוועדה המחוזית המשותפת. להשקפתי, יש בסעד זה כדי לרפא את הפגם שנפל בהוראות התכנית שנוגעות להקמת מתקני הטיהור, וזאת מבלי להפר את האיזון העדין שבבסיס התכנית או לעכב את ביצועה יתר על המידה". 

משיבות המדינה, בהן רמ"י וגופי התכנון יישאו בהוצאות המערערות בסכום כולל של 10,000 ש"ח לכל ערעור (ובסך הכל 50,000 ש"ח).