מבצע סבתא: בית המשפט ביטל סעיף בצוואה שהורה "לעולם לא למכור את הנכס לזרים"

"הנני מצווה בזה כי הנכס לעולם יישאר בתוך המשפחה ולעולם לא יימכר לזרים". משפט זה, שנכלל בצוואת מנוחה שהלכה לעולמה לפני שנתיים, עמד בלב תביעה שהגישו יורשי המנוחה נגד האפוטרופוס הכללי, בדרישה כי יבוטל. בשבוע שעבר קיבל בית המשפט לענייני משפחה בחיפה את התביעה וביטל את הסעיף. על פי פסק הדין שניתן על ידי השופטת לירון זרבל-קדשאי, האיסור בצוואת המנוחה על מכירת הנכס ל"גורמים זרים" שאינם חלק מהמשפחה למשך זמן לא מוגבל אינו עומד בקנה אחד עם זכות הקניין של היורשים. בפסק הדין נכתב כי "עקרון-העל שמנחה כל עיסוק בקיום צוואה, הוא כיבוד רצון המת. אך גם עקרון זה נסוג מפני הצורך להגביל את השליטה של המנוח בנכסיו זמן רב לאחר שהלך לעולמו".

המנוחה הלכה לעולמה בספטמבר 2022 והותירה אחריה צוואה ועזבון הכולל דירת מגורים וכספים. צו לקיום הצוואה ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה כשנה לאחר מותה ללא התנגדויות. המבקשים הם יורשי המנוחה מתוקף הצוואה, ולפיה היורשים כולם ירשו את הנכס בחלקים שונים, ושתי יורשות תירשנה את יתרת הכספים. היורשים הגיעו להסכם ביחס לנכס, ולפיו היורשים יוותרו על חלקם בנכס לטובת אחת היורשות אשר תרכוש את זכויותיהם.

בצוואת המנוחה נכתב: "הנני מצווה בזה כי הנכס לעולם יישאר בתוך המשפחה ולעולם לא יימכר לזרים. בעלי זכרונו לברכה ואנוכי בנינו את הנכס במו ידינו, בזיעת אפנו ובדמים, הנכס הינו קודש קודשים עבורי ובהתאם לכך הנני מצווה כי לעולם לא תגיעו לאי נעימות/סכסוך משפחתי/מחלוקת משפטית עקב צוואתי זו".

מתוך הצוואה: "הנני מצווה בזה כי הנכס לעולם יישאר בתוך המשפחה ולעולם לא יימכר לזרים. בעלי זכרונו לברכה ואנוכי בנינו את הנכס במו ידינו, בזיעת אפנו ובדמים, הנכס הינו קודש קודשים עבורי ובהתאם לכך הנני מצווה כי לעולם לא תגיעו לאי נעימות/סכסוך משפחתי/מחלוקת משפטית עקב צוואתי זו"

היורשים באמצעות באת כוחם, עו"ד מירי זוהר ממשרד רון ברנט ושות', טענו כי קיום ההוראה של המנוחה אינה אפשרית. יתרה מכך, ההוראה מהווה פגיעה גורפת וקיצונית בזכויות הקניין של היורשת בנכס ומונעת ממנה מנהג בעלים. כמו כן, משמעות ההוראה היא איסור מכירה גם כלפי יורשים עתידיים, אשר יהיו מנועים מלמכור את הנכס. עוד טענו המבקשים כי לבית המשפט סמכות לבטל הוראה מסוימת מתוך צוואה ולהותיר על כנן את ההוראות האחרות על פי "עיקרון העיפרון הכחול" (עקרון לפיו נפסל רק החלק הבעייתי בסעיף). כך, לשם איזון בין קיום רצון המצווה לבין מניעת שליטה גורפת של המצווה על זהות היורשים לאחר פטירתה.

בתגובתו הראשונה קבע המשיב, האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון באמצעות בא כוחו, היועץ המשפטי לממשלה כי "אמנם הצדדים בגירים, אך ישנה חשיבות עליונה לקיום דברי המת ולפיכך יש להמציא תצהיר מטעם העדים לצוואה ועורכת הדין שערכה את הצוואה, על מנת לברר את רצון המנוחה בהקשר זה". היורשים בקשו לפטור אותם מדרישה זו. לטענתם כל הניסיונות ליצור קשר עם עורכת הדין שערכה את הצוואה עלו בתוהו. עוד צויין בפסק הדין כי "בתגובתו לטענות המבקשים, המשיב נמנע מלהשיב לגופן של טענות והותיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט".

בית המשפט כאמור קיבל את דרישת היורשים וקבע כי הרישא בסעיף בצוואה - "הנני מצווה בזה כי הנכס לעולם יישאר בתוך המשפחה ולעולם לא יימכר לזרים" – בטלה. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שרצונה של המנוחה לשלוט בזהות יורשי הנכס מנוגדת לתקנת הציבור ואינו מתיישב עם חוק הירושה.

כמו כן, קבעה השופטת כי למרות שבית המשפט הכיר ברצונה של המנוחה לקבוע כי הנכס יוקנה לבן משפחה אחר, לאחר פטירת מי מיורשיה לפי הצוואה, הרי שהמחוקק הגביל רצון זה לשני יורשים בלבד. לכן ציווי שנועד לשלוט בזהות היורשים "לעולם" – בטל, שכן יש בו משום ריקון מתוכן של זכות הקניין תוך הגבלת עבירותה והגבלת הנאתו של בעל המקרקעין מזכויותיו.