ערעור על הפסילה העצמית של השופט עמית בבג"ץ על תקן 21: "עינוי דין שלא יתואר"

שרגא בירן, נשיא המכון לרפורמות מבניות, עתר השבוע נגד החלטת הפסילה העצמית של שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, רגע לפני מתן פסק הדין בעתירה בעניין תקן 21.1, התמורות בהתחדשות עירונית, שזכתה לכינוי "בג"ץ השכונות". עמית פרש החודש מהתיק בשל מניעות שחלה עליו, בנימוק שעו"ד אייל מאמו, המייצג את עמדת התאחדות הקבלנים בוני הארץ בתיק, הוא שותף במשרד אגמון שהתאחד עם טולצ'ינסקי, של חברו של עמית - מנחם טולצ'ינסקי. המשרד נמצא ברשימת המניעויות שלו - רשימה  של עורכי דין ובאי דין ששופטים יכולים למנוע מעצמם לדון בעניינם. 

העתירה בעניין תקן 21.1, שזכתה לכינוי "בג"ץ השכונות", הוגשה בדצמבר 2021 על ידי המכון לרפורמות מבניות, עמותת יד אליהו ירוקה ועמותת ירושלים שקופה. היא הוגשה נגד הכנסת, משרדי השיכון והמשפטים, הרשות להתחדשות עירונית , מרכז השלטון המקומי והתאחדות הקבלנים בוני הארץ. העתירה מבקשת לבטל את התקן הממשלתי שקובע בין היתר את התמורות לבעלי הדירות.

התקן השמאי 21.0 נועד תחילה לשמש נורמה מקצועית מומלצת לשמאים בעת בדיקת היתכנות כלכלית של תוכניות פינוי-בינוי. הוא נקבע לראשונה באוקטובר 2012, ואז ביוני 2022 עודכן לתקן 21.1. התיקון קבע, בין היתר, שלוש מדרגות לשטח התמורה שמקבלים בעלי דירות: 0, 12 ו–25 מ"ר, במטרה לדאוג לרווח כלכלי ליזם. התקן אינו תקן מחייב אך רשויות מקומיות וועדות התכנון מסתמכות עליו, כך שבמקרים רבים שיעור התמורה ירד לעומת מה שהיה בפרויקטים הראשונים של פינוי בינוי , אז תמורות הגיעו גם ל-40 מ"ר, וכיום בהרבה רשויות מקומיות הצטמצמה התוספת ל-12 מ"ר. 

שרגא בירן, נשיא המכון לרפורמות מבניות (המכון לרפורמות מבניות)

בעקבות המעורבות וההגבלות שקבעו גופי המדינה (רשויות מקומיות, ועדות תכנון והרשות להתחדשות עירונית) לתמורות לבעלי הדירות, הוגשה העתירה. אחת הטענות המרכזיות בה היא שמתרחש בנושא התמורות "קרטל", בחסות ובשיתוף כל הגורמים, הרשויות המקומיות, הרשות להתחדשות עירונית והקבלנים. עוד מבקשת העתירה לבטל את קביעת הרוב לפרויקט פינוי-בינוי על שני שלישים.

המערער: השופט החמיר עם עצמו ונקט זהירות יתר

בשני המקרים טוענים העותרים לפגיעה בקניין ובחופש החוזים. בדיונים הביע השופט עמית, המועמד לנשיאות העליון, עמדות שמשתמעות מהן הסכמה עם העתירה. על פי דיווחים, משפטנים טוענים שלא הייתה לו באמת סיבה לפסול את עצמו בשלב כזה אך הוא מעוניין לנקות את עצמו מכל רבב בגין מועמדותו לנשיאות העליון.

בערעור נטען כי השופט עמית החמיר עם עצמו ונקט זהירות יתר, עוד ניתן כי היה ניתן לתת לעו"ד מאמו לפרוש מהתיק לאחר שהדיון הסתיים במקום צעד חריג כמו פסילה עצמית בשעה שהצדדים לא מתנגדים שיכריע בתיק, וכי עמית מכיר את העתירה לעומקה וכדומה. כמו כן המערער פסל את ההצעה שעליה הסכימו המשיבים, לפיה השופט שחליף את עמית יתבסס רק על הפרוטוקול והכתובים ולא יידרש להשלמת טיעון נוספת. בעוד המשיבים הסכימו לכך, המערער לא הסכים וטען לעיכוב בדין. 

על פי  הערעור, העתירה נוגעת לפחות ל-500 אלף דירות שבהן גרים 2 מיליון תושבים, והפסילה העצמית  עתידה לעכב כעת מאוד את ההחלטה בעתירה שעשויה לשנות את תחום ההתחדשות העירונית בישראל .

עו"ד שרגא בירן, נשיא המכון לרפורמות מבניות והמייצג בתיק, אמר כי "מדובר בעינוי דין שלא יתואר, כמעט שלוש שנים כשני מיליון אזרחים תושבי השכונות שזכות היסוד לקניין בדירתם נפגעה קשות, ממתינים לפסק דין שעתיד להשפיע דרמטית על חייהם וכעת יאלצו להמתין עוד חודשים ארוכים.

"מדובר בעתירה חברתית ראשונה במעלה, דווקא ההתחדשות העירונית, שלה פוטנציאל אדיר להעצמת תושבי השכונות ולחילוצם מהעוני - היא הכלי בידי השלטון לדריסת קניינם של תושבי השכונות. הכלים בהם משתמשים גופי הממשלה לא רק שלא מזניקים את ההתחדשות העירונית – אלא רק פוגעים בה. הפגיעה בזכויות הקניין פוגעת גם באינטרס הציבורי בהגדלת היצע הדיור, אין שום צידוק לפגיעה אנושה כל כך בבעלי הדירות תושבי השכונות".