"היה לנו רעיון לאפליקציה שתאסוף כסף מחברים. בנינו ותכנתנו, אבל ויתרנו. אחרי שנתיים קמו ביט ופיי בוקס"

יעקב סיסו, מייסד שותף בקרן יסודות, התארח בפודקאסט נדל"ן בראש צעיר. הוא סיפר לעו״ד גניר שמעון, בעלים של משרד גניר ושות׳ - משרד עורכי דין, על הילדות בדימונה, מה קיבל מהשירות הצבאי שלו כלוחם וקצין בנח"ל, איך הצליח להפוך את בנק ירושלים לבנק מסחרי, מדוע הוא חשוב שהמימון החוץ בנקאי רק ילך ויגדל, ועל פספוס גדול שהיה לו עם סטראט אפ שהיה חלק ממנו. 

לצפייה: 

להאזנה: 

"גדלתי בדימונה, היינו עשרה ילדים, 5 אחים ו-5 אחיות, ילדות מדהימה. גרעין נח"ל, שירות צבאי, קצין בנח"ל, והייתי סמג"ד במילואים", סיפר סיסו על עצמו. "השירות הצבאי הוכיח לי שאין גבולות, נתן בטחון עצמי מאוד גבוה, לדעת לסמן יעדים ולהשיג אותם, לדעתי יותר ממה שאתה נותן בשירות הצבאי, אתה מקבל. כשאני מקבל עובד חדש מאוד חשוב לי איפה הוא שירת, כי זה אומר משהו על הערכים שלו, היכולות, מאיפה הוא בא".

"הלכתי ללמוד בטכניון תואר ראשון בכלכלה וניהול מיד אחרי השירות הצבאי. לדעתי בתואר אתה מקבל כלים, אתה לומד איך ללמוד, וזה חשוב מאוד כי בחיים אתה כל הזמן לומד, וחשוב ללמוד כדי לא להישאר מאחור. חשוב שזה יהיה תואר רלוונטי, אמיתי, שאתה מקבל בו כלים וידע למקום שאליו אתה רוצה להגיע. אני לא מאמין במקריות, מה שאתה מתכנן זה מה שאתה אוכל. אני לא מאמין במזל, אלא בעבודה קשה והתכוונות למה שאתה רוצה להשיג בחיים".

סיסו סיפר על התקופה בה עבד בבנק ירושלים: "הפכנו את הבנק הזה מבנק נישתי שעבד בעיקר עם משכנתאות לעולים חדשים וערבים, לבנק שנתן משכנתאות לתושבי חוץ וגייס כסף מהציבור וכמובן הקמנו את האגף העסקי שבראשו עמדתי, שפיתח את כל נושא מימון הבנייה למגורים. הקמתי את האגף העסקי שלא היה קיים וניהלתי אותו במשך עשר שנים.

"רצינו להפוך את הבנק לבנק מסחרי, לקבל רישיון מבנק ישראל. לא היה דבר כזה מעולם ואף אחד לא עשה את זה לפנינו. בנק ישראל לא ידע איך לאכול אותנו, והוא נתן לנו רישיון והפכנו את הבנק מבנק משכנתאות לבנק מסחרי. דפקנו על הדלת של בנק ישראל ואמרנו שאנחנו רוצים רישיון לבנק. הוא אמר לכו תחזרו עם סט נהלים, שלא היה קיים, עם תוכנת מחשב מתאימה שלא הייתה, עם עובדים שמבינים בבנקאות מסחרית, שלא היו. עשינו את כל מה שצריך, וחזרנו כעבור 9 חודשים והוא נתן לנו אישור. בנק ירושלים בתקופה שלי הפך לבנק המסחרי המתמחה המוביל במימון נדל"ן למגורים בישראל".

על קרן יסודות : "חברתי לאסתי פרידמן ודוד ברוך, שעבדתי איתם בעבר, והחלטנו לעשות שינוי בשוק. עד לאותו מועד, מימון בנייה למגורים היה אך ורק דרך המערכת הבנקאית. גם המערכת החוץ בנקאית - פנסיה, גמל, שוק ההון - לא מימנו כי כדי לממן בנייה למגורים צריך גם כסף וגם ערבויות, ורק הבנקים וחברות ביטוח יכולים להבטיח ערבויות, אז רק בנקים מימנו נדל"ן.

"אמרנו שנבוא עם כסף שנאסוף ממוסדיים בשוק ההון - פנסיה, גמל, חברות ביטוח - שמחפשים השקעה אבל לא יכולים לממן בנייה למגורים כי הם לא יכול לספק ערבויות, נחבור לחברות ביטוח שיביאו ערבויות, ננהל את העסק ונקים גם מערך תפעולי כמו בבנקים, שיתמוך בכל הדבר הזה, וכך נלווה פרויקטים. זה בדיוק מה שעשינו, גייסנו ממוסדיים 300 מיליון שקל בשלב הראשון, המשקיע העיקרי שלנו היה אלטשולר שחם, ששם 100 מילון שקל.

"כשהתחלנו, השוק החוץ בנקאי היה פחות מאחוז אחד ממימון הבנייה למגורים, היום הוא כבר בין 20 ל-25 אחוז, ואני מעריך שבעשר השנים הקרובות הוא יתפוס נתח של 50% מהשוק. הבנקים יתמקדו בפרויקטים המאוד גדולים, עתירי האשראי, והחוץ בנקאי יתמקדו בפרויקטים הקטנים והבינוניים"

"כעבור שנה וחצי גייסנו קרן המשך, עוד 360 מלש"ח ואז עוד כמה מיליארדים, והפכנו את השוק לתחרותי. היינו הראשונים שבאו לממן בנייה למגורים עם ערבויות ואשראי- בלי בנק, אח"כ קמו לנו מתחרים, היום יש מעל 10 גופים שעושים דברים דומים. מעבר לעובדה שעשינו ליווי כמו בבנקים, שכללנו את השוק. אם בתקופה ההיא השלמת ההון הייתה חוץ בנקאית, אז אמרנו נעשה ליווי ביחד באותו מקום, והיום גם בבנקים עושים את זה, ומחקים אותנו".

על השוק החוץ בנקאי: "כשהתחלנו, השוק החוץ בנקאי היה פחות מאחוז אחד במימון הבנייה למגורים, היום הוא כבר בין 20 ל-25 אחוז, ואני מעריך שבעשר השנים הקרובות הוא יתפוס נתח של 50% מהשוק. הבנקים יתמקדו בפרויקטים המאוד גדולים, עתירי האשראי, והחוץ בנקאי יתמקדו בפרויקטים הקטנים והבינוניים ולא עתירי האשראי, כמו פרויקטים של התחדשות עירונית שלא צריך אשראי כדי לקנות את הקרקע. יש תחרות בין הבנקאי לחוץ בנקאי, השוק די תחרותי ולא רק על המחיר, גם על השירות, זמן התגובה ודברים רגולטוריים".

סיסו סיפר על החמצה גדולה בקריירה שלו: "כשפרשתי מבנק ירושלים, מי שהיה אחראי על המחשוב בבנק אמר לי שיש לו רעיון מדהים - נקים אפליקציה שתאסוף כסף מחברים עבור חברים, על מנת לעזור. אם למשל מישהו רוצה לקנות מתנה לאירוסין ואין לו את הכסף, הוא יכול לשתף את החברים ולבקש מהם לתרום לקמפיין ושהוא יחזיר להם. ממש בנינו את זה ותכנתנו את זה, באמצעות מהנדסים מ-8200 שלקחנו, ואפילו נסענו עם זה לתערוכה בחו"ל.

אבל זה לא היה בקצב הנכון ולא היינו עם הנחישות המתאימה, אז בעצם ויתרנו וזנחנו את זה. קראנו למיזם הזה מאני בוקס. זרקנו את זה לפח ושנתיים-שלוש אחרי זה קמו ביט ופיי בוקס, זה רעיונות שעשינו אותם והיינו גם בקשר עם פיי פאל העולמית, וקיבלנו תשובה שזה לא עומד ברגולציה שלהם, ופשוט קיבלנו את זה . זה יכול היה להיות סטארט אפ מדהים".