"ערך קרקע גבוה עוזר מאוד בהתחדשות, אבל הוא מדיר מת"א אוכלוסיות יותר חלשות"

תמיר קהילה, מנהל המחלקה להתחדשות עירונית במנהל ההנדסה, עיריית תל אביב-יפו, התארח בפודקאסט נדל"ן בראש צעיר. הוא סיפר לעומר ליבלינג, מייסד ומנהל קהילת נדל"ן בראש צעיר, איך הבין שהמגזר הציבורי זה בשבילו, איך הגיע לעבוד בעיריית תל אביב, איך זה לפתוח מחלקה חדשה מאפס ולמה הוא חושב שת"א חייבת לאפשר לעוד אוכלוסיות לגור בה.  

לצפייה: 

להאזנה: 

"גדלתי ביישוב משגב שבצפון, ותמיד אהבתי אדריכלות, סיפר קהילה. "הלכתי ללמוד אדריכלות ושסיימתי את הלימודים, הבנתי שההתמקדות בפרטים זה לא בשבילי. נתקלתי במקרה במכרז של החברה להגנת הטבע שחיפשו מתכנן סביבתי, וניגשתי לזה. התקבלתי ונשארתי חצי משרה במשרד אדריכלים וחצי משרה מדריך בחברה להגנת הטבע. אחרי כמעט שנה הבנתי שנפתח לי עולם, התנגדויות לתוכניות, תב"עות, ראייה כוללת של עיר, ועדה מקומית - התאהבתי בזה ונרשמתי לתואר שני. במקומות האלה של המגזר השלישי אתה עושה הכל, ויצאתי עם המון ידע".

"אחרי 4 שני בחברה להגנה הטבע עברתי למשרד פרטי של מתכננים עירוניים, לרמן תכנון עיר, עבדתי צמוד עם רפי לרמן ז"ל שהיה אדם מדהים ולמדתי ממנו המון. פרויקטים שונים ומגוונים ברחבי הארץ. אחרי זה התקבלתי לעבוד בעיריית ת"א ונפתחו לי הצ'אקרות, הבנתי שמה שמתאים לי זה המגזר הציבורי. אני כבר 9 שנים בעיריית ת"א".

קהילה סיפר על הדרך שלו בעירייה: "התחלתי המנהל ההנדסה, באגף תכנון עיר, שיש בו 4 מחלקות תכנון גיאוגרפיות: מרכז, יפו דרום, מזרח וצפון. הייתי 5 שנים במחלקת צפון ואז עברתי למזרח. מתישהו אמרו לי שרוצים להקים משהו חדש, מחלקה להתחדשות עירונית, וזכיתי בהזדמנות להקים משהו מאפס, זה לא טריוויאלי וזה כיף גדול. הלכתי קודם ללמוד קצת בחוץ מה קורה, נפגשתי עם יזמים, נציגויות, עורכי דין, ועדי שכונות ומנהלי מנהלות של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. המחלקה הזאת דומה מאוד למנהלת, אבל היא לא תחת הרשות להתחדשות, היא של העירייה. לקחתי כמה חודשים של ללמוד את המטריה ואיך אפשר לעשות את זה נכון לעיריית ת"א. הדבר השני היה בעצם במה צריך להתערב בתהליכים הקיימים ואיך לעשות את זה פנימית. זה היה שיעור מעניין ביחסי אנוש ואיך לרתום אנשים לחזון שלך, איך להניע את זה".

"עשינו מסמך של מספר עמודים, שאנחנו משתדלים שיהיה בעברית ולא בתכנונית, שקראנו לו 'התשקיף'. זה מעין תיק מידע לתכנון, כשהמטרה היא שבתוך 3-4 חודשים יהיה לנו מסמך שמופץ לציבור, שקובע תחום לתכנון ונותן את כל המידע התכנוני שצריך לדעת, שיזם ותושבים יפגשו עד לוועדה, כל מי שהם אמורים לפגוש עד הוועדה נותן כבר את המידע בתחילת הדרך. מי שמחזיק את המסמך הזה ביד, בעצם יודע להגיד על כל מחלקה שרלוונטית לתכנון - מה היא תגיד לו".

"אין ספק שערך קרקע גבוה עוזר מאוד בהתחדשות עירונית, הוא מאפשר להפחית צפיפות, להשית על פרויקט דברים לטובת הציבור, אבל זה באמת מדיר אנשים מהעיר", הודה קהילה. "לכן אני מקווה שתהיה התמתנות, כי העיר הזאת חייבת לאפשר לעוד אוכלוסיות לגור בה ולא לדחוק אוכלוסיות שהן יותר חלשות.

לדבריו, "מה שהיה חשוב לי במסגרת השקיפות והאמון, זה בעצם לתת לכל השחקנים משהו. התושבים יודעים מה יש להם ביד ועם מי הם צריכים ללכת, היזמים יודעים מה הם יכולים ולא יכולים להבטיח - שזה הרבה פעמים תוקע פרויקטים לשנים, והעירייה מרוויחה בזה שהיא שמה את העמדה התכנונית שלה על השולחן בתחילת הדרך, ולא רק מגיבה להבטחות שהן על הקרח".

"אין ספק שערך קרקע גבוה עוזר מאוד בהתחדשות עירונית, הוא מאפשר להפחית צפיפות, להשית על פרויקט דברים לטובת הציבור, אבל זה באמת מדיר אנשים מהעיר", הודה קהילה. "לכן אני מקווה שתהיה התמתנות, כי העיר הזאת חייבת לאפשר לעוד אוכלוסיות לגור בה ולא לדחוק אוכלוסיות שהן יותר חלשות. כמעט בכל פורום הדבר הזה עולה - איך אנחנו ממשיכים להיות עיר מכילה והטרוגנית. אני חושב שלרמת המחירים יש השפעה קריטית על זה. אני מקווה שזה ישתנה, ועצם זה שאנחנו ממקסמים את קיבולת הקרקע, זה חלק מהמלחמה במחירים, בזה שמייצרים היצע".

על שוק השכירות בעיר: "הרבה שנים היו מעט מאוד תוכניות, והיום הוועדה המקומית העבירה מדיניות של דיור בהישג יד, שהיא חלק מהדרכים לפעול לכיוון של עיר הוגנת, נגישה. זה לא סוד שרמת המחירים בתל אביב היא בלתי אפשרית להמון אנשים. כל תוכנית נותנת היום 15% של דיור בהישג יד מסך התוכנית".