"הבנתי שאני עומד להקים שכונה חדשה לגמרי לאלפי משפחות, ממש עיר בתוך עיר – זה היה רגע מכונן"

גילי שקד, בעלים ומנכ"ל של סער שקד, זרוע התחדשות עירונית בחברת אביב ייזום מספר על  הסיפוק שבעשיית ההתחדשות. הוא מתייחס לעשייה החברתית הגלומה בה, מדגיש את החיוניות של האופטימיות והסבלנות בתהליכי ההתחדשות, וחושף את מה שלא יודעים עליו: "לענף הנדל"ן הגעתי כדי.ג'יי מפורסם."

מה גרם לך להתחיל לעסוק בהתחדשות עירונית?

בהתחדשות עירונית יש את האתגר והסיפוק הגדולים ביותר – לדבר, לשכנע, לגבש ולרכוש את האמון של הדיירים, וכשאתה מצליח בכך הסיפוק הוא אדיר. לחדש את הבית של הדיירים הקיימים, להפחית את הסיכון מרעידות אדמה, לבנות ממ"דים – עשיית ההתחדשות משלבת בין החברתי לעסקי, בין העזרה למי שידו אינו משגת לבין חידוש הארץ.

אני נשוי לנכדתו של משה אביב, קבלן מוביל שבנה ויישב את הארץ כבר בשנות ה-60, ונודע בהיותו איש חזון. מה שהוא התחיל לפני 60 שנה, חברת אביב ייזום עושה היום וכך אנחנו מחדשים שכונות שלמות ומתאימים אותן לתקינה ולצרכים העדכניים.

מהו הדבר הכי חשוב שכל מי שניגש לפרויקט התחדשות צריך לדעת?

הדבר הכי חשוב הוא להיות אופטימי ואחריו להיות ישר, סבלני ובעל אורך רוח. הדיירים בעלי הקרקע מבינים שאנחנו שותפים לדרך. הם מבינים שאנחנו רואים אותם ומקשיבים להם, שהם חשובים לנו והם חלק מלא מהתהליך. זה לא פשוט לאדם שגר בדירה עשרות שנים, לצאת ממנה ולראות שהיא נהרסת, ורק בסוף התהליך הוא יחווה את הדירה החדשה שלו. זה תהליך ארוך שבעלי הקרקע מבינים שאנחנו עוברים אותו יחד. התחדשות עירונית היא ריצה למרחקים ארוכים – אם לא תהיה הגון עם הדיירים ובעלי הזכויות לא תקצור את הפירות.

ספר על רגע מכונן שחווית, אישי או מקצועי, לאורך השנים בעבודה בתחום ההתחדשות.

מתחם ההסתדרות בגבעתיים הוא פרויקט שהתחלתי לעבוד עליו בשנת 2015, ויחד עם שותפי, קובי סער, החלטנו להגיש הצעות למתחם הפינוי בינוי הגדול ביותר בגוש דן. במסגרת הליך מורכב נבחרנו על ידי 520 בעלי דירות לבנות יותר מ-1500 דירות ב-11 מגדלים וב-6 מתוך 11 מתחמים שמרכיבים את המתחם הכולל.

הרגע המכונן עבורי הוא רגע הבחירה בנו. באותו רגע הבנתי שאני עומד להקים שכונה חדשה לגמרי לאלפי משפחות, ממש עיר בתוך עיר. אני גאה בפרויקט הזה ובדרך המאתגרת והקשה שעיצבה אותי. אני גאה להיות היזם הכי גדול במתחם הזה, ערב קבלת ההיתר והפינוי הראשון בפרויקט.

אם היית יכול לשנות דבר אחד שיאיץ את תהליך ההתחדשות – מה היית עושה?

מחסור בכח אדם מעכב את ההתקדמות של הפרויקטים. הדבר הראשון שהייתי עושה הוא להזרים תקציבים למחלקות הרישוי והתב"ע ברשויות העירוניות כדי שיוכלו לגייס כח אדם ולהאיץ את הטיפול בפרויקטים. יתרה מכך, ישנו קונפליקט מובנה בין השלטון המרכזי למקומי – הרשות הממשלתית רוצה כמה שיותר התחדשות וכמה שיותר דירות, אך השלטון המקומי רוצה כמה שפחות דירות וכמה שיותר שטחי מסחר שייצרו לו הכנסות מארנונה. לכן, הייתי מעביר תקציבים ומרחיב את הסכמי הגג כדי לספק תמריצים חיוביים לרשויות העירוניות.

באיזה פרויקט שאתה מקדם היית גר בעצמך?

הייתי גר במתחם ההסתדרות בגבעתיים. להשקיף על תל אביב ולגור בעיר ובמתחם שיש בהם הכל קרוב מתחת לבית– מסחר, מתחמים לרווחת הדיירים, קהילתיות – זהו מקום טוב לגדל בו ילדים. בנוסף, ב-2026 צפוי להיפתח קו הרכבת הקלה שיגביר את הנגישות התחבורתית באופן משמעותי.

לאילו עסקאות לא תתקרב לעולם?

אני מתמקד בערים גבעתיים, רמת גן, פתח תקווה ותל אביב. ההתמקדות הזו מספק לי יתרונות ביכולות קידום הפרויקטים. אני לא אכנס לפרויקטים בהם יזמים הבטיחו לדיירים דברים שלא ניתן לעמוד בהם. אני תמיד עומד מאחורי המלה שלנו ועומד בכל ההתחייבויות. חוץ מזה, אני לא אכנס לפרויקטים בערים שבהן ראשי הערים לא רוצים התחדשות עירוניות – דיירים לרוב רוצים התחדשות, הרשויות לא תמיד.

איך תחום ההתחדשות השתנה לאורך השנים שאתה פועל בו?

כשהתחלתי לגשש בשנת 2009 וללמוד את התמ"א, ניסיתי לאחד בניינים כדי לייצר מתחמים ותב"ע נקודתית. היום לכולם ברור כי התחדשות אמיתית ונכונה היא התחדשות מתחמית ולא של בניין בודד, אך בעבר זה לא ברור כל כך. שינוי מהותי אחר ביחס לעבר הוא הידע הרב שיש כיום לדיירים ולבעלי הזכויות. הם רואים עצמם כשותפים, מוכנים לקחת סיכונים ולהתחלק ברווחים.

ספר משהו שאף אחד לא יודע עליך בענף הנדל"ן.

אני משתדל לעבוד מתחת לרדאר ולשמור על פרופיל נמוך, למרות שאנחנו מקדמים כ-30 מתחמים ועובדים עם למעלה מ-2,500 דיירים קיימים. לא יודעים עליי הוא שלענף הנדל"ן הגעתי בתור די.ג'יי מפורסם. תקלטתי במועדונים הגדולים ביותר בארץ ובחתונות הגדולות. אחרי שנולד בני הבכור הבנתי שחיי לילה והורות לא הולכים יחד. מחיי הלילה לעשייה הנדל"נית הבאתי איתי את האופטימיות, השמחה ואת היכולת לאחד אנשים שלא בהכרח מכירים זה את זה, אז דרך המוסיקה והיום דרך תהליכי ההתחדשות.

מה התוכניות שלך לעתיד בהקשר התחדשות עירונית ?

החזון שלנו הוא להתמקד בשני צירים מרכזיים. האחד הוא ציר ז'בוטינסקי ברמת גן, שם עובר הקו האדום של הרכבת הקלה, ובו אנחנו מקדמים 5 מתחמים של מגדלים 40-50 קומות בשלבי תכנון. הציר השני הוא כצנלסון בגבעתיים שם יעבור קו M2 של המטרו העתידי דרך תחנות נגה וכצנלסון. נבחרנו כבר על ידי שבעה מתחמים בצירים האלה ואנחנו מתכננים להפוך אותם לדבר הגדול הבא – אביב ייזום תהיה חברה מובילה בעלת מוניטין בערים האלה.