אורן אבלה: "קודם תגידו תודה, ואל תגידו שהחקלאי פולש או גנב"

בסופו של דבר, לכולם ברור שללא המגזר החקלאי זה לא ילך. סעו צפונה או דרומה, ותראו אינספור קרקעות פנויות ולא בנויות, שברור לכל בר דעת שעל חלקן הגדול יצטרכו לבנות בניינים - מגורים, תעסוקה וכיוצ"ב - בשנים הקרובות (ודאי על אלה שצמודות ליישובים קיימים). רק שבפועל, מאבקים בין המדינה לבין החקלאים בשאלת הבעלות והזכויות על אותן קרקעות, הופכים כבר עשרות שנים את הפלונטר סביב הקרקעות החקלאיות למסובך במיוחד. בפודקאסט "מגדל בבל" שוחחנו עם עו"ד אורן אבלה, יו"ר ועדת ההתיישבות ורשות מקרקעי ישראל בלשכת עורכי הדין, מושבניק בעצמו מכפר בילו שבשפלה.

- אחרי הרבה שנים של קיפאון, נראה שזה דווקא מתחיל לקרות. למדינה כבר יש אומץ לקחת לכם קרקעות.

"אומץ זה לא המילה הנכונה, אלא יותר חוסר צדק. נהיה אופנה לומר 'המושבניקים גנבו את הקרקעות. הם גנבים, בוזזים'".

- ואולי פשוט הבינו שיש צורך אחר, דחוף יותר מחקלאות.

"אחד, מצוקת המגורים היא גם שלנו. שנית, שיסתכלו על האדמות שלנו כפתרון ויישבו איתנו. מבחן התוצאה מראה שבהתנצחות זה לא עובד. רשות מקרקעי ישראל טוענת שכל מי שיושב על האדמות שלנו קיבל אותן בחינם, אבל זה פשוט לא נכון. הקימו את הותמ"ל – ועדת העל הממשלתית לקידום מהיר של מתחמי מגורים - ורוצים לכבוש את האדמות מהחקלאים לטובת בנייה. רק שטוענים שאנחנו לא מעבדים את האדמות, אבל מסתבר שהן דווקא כן מעובדות. אם אני הוכיח שזו פרנסתי העיקרית וזה מה שאני עושה מ-1933, לא יקחו לי את האדמות לטובת העיר רחובות?".  

- כמה חקלאים יש, אם בכלל, בכפר בילו?

"אני יכול להגיד דבר אחר. כל האדמות בכפר בילו מעובדות. ברור שהחקלאות השתנתה, אבל אתם רוצים פשוט לבוא ולקחת את הקרקע? אנחנו 70 שנה על הקרקע הזו ויש לזה משמעות. בהבנה מושכלת ביחד, תוך כדי פיצוי הגיוני, אפשר להגיע לפתרון. מה שאנחנו מקבלים היום -48 אלף שקל לדונם, בניכוי מס, זה לא הגיוני".

[quote]

"השיח שלנו הוא קודם כל של אחריות. אם לוקחים 900 דונם מכפר בילו לטובת עקרון, אז מצד אחד המדינה באה ואומרת שהיא רוצה יחידות דיור. מצד שני בוועדות התכנון אתה מבין שמדובר בקרקע שתשמש לקאנטרי ולמוזיאון ליהדות תימן. מכל ה-900 דונם שלוקחים לנו בעזרת הותמ"ל מדובר על פחות מ-3,000 יח"ד. או שהאדמה לטובת בנייה, ואז אפשר להגיע לפשרה, או שהמדינה לוקחת 900 דונם ומבזבזת אותם על שטחים ירוקים. זו לא היתה המטרה. הקרקעות הללו לא יוכלו לחזור".

- אבל בג"ץ הקשת המזרחית כבר קבע שאי אפשר לפצות אתכם מעבר לשווי החקלאי.

"גם בזמן הפסיקה דברים יצאו מהתכלית. הקשת המזרחית היתה בטוחה שרק האשכנזים בזזו אדמות. מעבר לתדמית האשכנזית הברורה, ברור שמושבים כמו ישרש, יד רמבם, ינון ועוד עשרות ומאות מושבים אחרים לא מתאימים לתדמית. יש הזדמנות לתקן את העיוות וברור שהפסיקה פגעה בכולם. בראייה של כל כך הרבה שנים, אפשר להגיד חבר'ה זה לא עבד. אנחנו מכבדים את בג"ץ הקשת, אבל מצב הדיור לא מה שהיה בשנות ה-90. במבחן התוצאה הדיור קפץ, כן או לא בג"ץ הקשת. אפשר להגיד כן, אולי טעינו. או שלא טעינו, אבל המציאות השתנתה. אם נבין שהמגזר החקלאי הוא לא הבעיה, יגיע הפתרון. קודם תגידו תודה ואל תגידו לי שאני פולש ואל תגידו לי שאני גנב".

- ואולי לא סביר שאורן אבלה, דור רביעי בכפר בילו, יקבל קרקעות בחינם?

"אורן ויעל אבלה רכשו ב-2006 משק בכפר בילו. המדינה קיבלה את חלקה, 33% דמי הסכמה. מדובר במיליונים, אז ובטח היום. הגיע העת להכיר בעובדה שגם למושבים יש זכויות, כמו לעירוניים. צריך להודות בהיסטוריה ולהבין שאנחנו לא הבעיה".

- ומצד שני, אפשר גם להבין את הניכור. הפכתם את קרקעות המושבים למחסנים, לגני ארועים, בחריגות בנייה אדירות.

"כן ולא. כן, אבל. בנאדם שהיה רגיל לחיות מעשרה דונם של פרדס או לול, מיום שהחקלאות נפלה פה, יש פה בעיה. לא מגדילים את מכסות החלב, או את מכסות הביצים, עכשיו בואו תמצאו את הפתרון. מעבר לכך, אנחנו בהחלט רואים שכל מה שצץ בשנות ה-90 כבר לא קיים. תראה את גני הארועים בשרון - הגנים כבר לא נמצאים. המדינה עושה, והיא גם צודקת, והיא שילשלה לכיסה המון כסף. ועכשיו שהמדינה תתן תשובה איך אדם יתפרנס ממשק חקלאי. הבעיה העיקרית שהמדינה פוחדת לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה. בואו נגמור את הסאגה הזו ביחד. אדמות המושבים הן הפתרון ולא הבעיה".

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את  אפליקציית מרכז הנדל"ן
אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה