"עד ל-7.10 למגזר הכפרי היה דימוי של הבן החורג, החיכוך עם רמ"י היה תמידי"

לצד פתרונות הביניים המקודמים כעת, הציגה לאחרונה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תוכנית הטבות לעידוד היישובים הכפריים באזור עוטף עזה, הכוללת שיוך דירות ללא תשלום, הגדלת אזורי התעסוקה ועוד. אלא שזו זכתה דווקא לביקורת מצדם. האם בצדק? עורכת הדין חגית בן משה, שותפה ומנהלת מחלקת המגזר ההתיישבותי במשרד ברנע ג'פה לנדה , המייצגת בימים אלה יישובים כפריים באזור עוטף עזה מול מנהלת תקומה ומול רמ"י הגיעה אל "האולפן של מרכז הנדל"ן " על מנת לעשות סדר בדברים.

לדבריה, "הפתרון בטווח הקצר מנוהל ברובו ע"י מנהלת תקומה, כשהמטרה היא לשקם ולחזק את הקהילות עצמן. בטווח הרחוק יותר, התושבים יצטרכו לחזור ליישובים ולהתמודד עם אתגרים לא פשוטים: שיקום פיזי, כלכלי וחברתי. להחיות מחדש את החקלאות וגם את התעסוקה. המדינה מעודדת אותם בין היתר באמצעות הגדלת מכסת התעסוקה הלא חקלאית המותרת, הגדלת המכסה הסולארית המותרת וגם מתן הנחה במגורים, כך שלא יצטרכו לשלם 3.75% במהלך עיגון זכויות המגורים".

לשאלה מדוע התנועות ההתיישבותיות כמו התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים דווקא מתנגדות לתוכנית, השיבה כי "עד ה-7.10 למגזר הכפרי היה דימוי של הבן החורג ביחס למגזר העירוני, וזה בא לידי ביטוי בחיכוך מתמיד עם רמ"י. בעוד שמול המגזר העירוני המגמה היא להעביר זכויות בקרקע לחוכרים ולהפריט, מול המגזר הכפרי היתה החלשה כפויה של סל ההטבות. אז התוכנית שהוצגה היא צעד ראשון, אנחנו כעת במצב מלחמה ואני מקווה שמקבלי ההחלטות יקדישו זמן גם בהמשך לדרכים שבהן ניתן להיטיב עם אותם יישובים שעברו טרגדיה.

"הלוואי והמלחמה תסתיים תוך מספר שבועות תוך השגת מטרותיה אבל אי אפשר לדעת מתי היא תסתיים", הוסיפה בן משה. "יישובים שמחליטים לעבור למקומות אחרים בתקופת הביניים מבקשים לשמר את התאים המשפחתיים שלהם, הקהילתיות. ובבתי מלון קשה לעשות את זה. צריך להבין שמדובר באנשים שהגיעו עם הבגדים שעליהם ללא תאריך שהם יודעים מתי הם צריכים לחזור, עם תחושת הפקרות ואובדן שליטה וילדים שהתנתקו ממוסדות החינוך. נוכח חוסר הוודאות, יש לאפשר לכל קהילה בהתאם לצרכיה לקבוע את פתרון המגורים שהיא מבקשת באופן אינדיבידואלי"