לטענת הרוכשים, טרם החתימה על ההסכם הדירה הייתה עמוסה ברהיטים, ולכן לא יכלו לבדוק אותה כראוי, ולא גילו ליקויי רטיבות ונזילות בהיקף רחב. המוכרת טענה מצידה כי לא ידעה על הליקויים וכי הרוכשים בדקו את הדירה מספר פעמים לפני הרכישה. ביהמ"ש הכריע בצורה חד משמעית
למרות טענות ארוכות שנים מצד השכנה על פלישה לשטחה, בעלי הדירה הצהירו בחוזה המכירה כי בנכס "אין כל פגם או מום נסתר". לאחר החתימה וכאשר החלו הרוכשים לשפץ את הנכס לצרכיהם, הופתעו לגלות כי הוגש נגדם צו מניעה. בתביעה שהגישו נגד המוכרים טענו כי הסכסוך הוסתר מהם ודרשו פיצויים על ההוצאות ועוגמת הנפש
בית המשפט המחוזי התבקש לפסוק בשאלת התקיימות הגנת "תקנת השוק" במצב שבו זויפו מסמכי ירושה ועל סמך אותם מסמכים נרכשה חלקה
ביהמ"ש המחוזי דן לאחרונה בסוגיית חוסר תום הלב, במשא ומתן בין מוכרי משק חקלאי ובין רוכש פוטנציאלי שהשתהה בסגירת העסקה בשל קשיי מימון. ביהמ"ש קבע שמוכרים היו רשאים לפרוש מהמשא ומתן שלא הבשיל להסכם חתום, וכי יציאה ממו"מ שבו הצד השני משנה באופן מהותי פרט מרכזי מההסדר שנקבע לא תיחשב חוסר תום לב
לאחר פטירת הבעלים, המקרקעין נרשמו על שם המוכר מכוח צו ירושה מזויף. ביהמ"ש פסק כי החברה אינה זכאית להגנה מכח תקנת השוק, שכן רבים מפרטי העסקה היו "חשודים" וכי יש להעדיף את זכויות היורשים
שאלות רבות עולות בקרב אנשים המשכירים נכסי נדל"ן בימים טרופים אלו – שאלות חשובות בעלות השלכות גם לעתיד • עו"ד אברהם ללום עושה סדר בדברים במדריך מצולם
