עם ירידה דרמטית בהיקף הזמנות העבודה מאז המלחמה, ועליה חדה בשכר העבודה בשל מחסור בפועלים, קבלני שיפוצים רבים חוששים כי לא ישרדו את החודש-חודשיים הקרובים. גם הציבור הרחב צפוי לחוש על בשרו את המשבר בקרוב ולשלם ביוקר. רגע לפני "חג השיפוצים" הלכנו לבדוק מה קורה בענף שזקוק לנס, או לפחות לתמיכה ממשלתית מאסיבית
דוח שערך בנק ישראל בנושא תעסוקת זרים בעקבות המלחמה ממליץ לעודד ככל האפשר תעסוקת ישראלים בענפים בהם עבדו עד המלחמה בעיקר פלסטינים, בהם גם ענף הבנייה, וכן להגדיל את מספר העובדים הזרים מחו"ל. עם זאת נטען כי בשל העיכוב בצעדים אלו, אין פתרון רחב היקף למחסור מלבד הפלסטינים, שכניסתם נאסרה
המלחמה בישראל והאנטישמיות הגואה בחו"ל הגיעה גם לכנסים של חברות נדל"ן מובילות בקרב קהילות יהודיות בחו"ל, שבחלק מהמקרים אף הובילו למעצרים. בניו יורק בוטל היום האחרון של הכנס מחשש להפגנות, בטורונטו נאלצו כוחות ביטחון לגרש מפגינה שנכנסה לתוך הכנס. למרות ההפגנות, היזמים מדווחים על התעניינות גוברת בקרב תושבי חוץ
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים של הכנסת קיימה דיון סוער על העובדים הפלסטינים. אמיר ענבר מהמל"ל: "ביקשנו שלפחות בהתחלה הם לא יעבדו במרכזי הערים". על פי נתונים שהוצגו בדיון, מחיר היעדרות העובדים הפלסטינים הובילה לפגיעה של 3.1 מיליארד ש"ח בחודש. יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים תקף: "אנשים חלילה יתאבדו כי אין להם פרנסה, ואתם לא עושים דבר"
בעקבות פרסומים על נזקים מכוונים שגרמו פועלים פלסטינים באתרי שיפוצים ובנייה, פנה ערן סיב לרשות ההגירה בדרישה לנהל תיק אישי לכל פועל, שיאפשר לבחון את התנהגותו: "נזקים של אלפי שקלים. יש חשיבות עליונה לספק למעסיקים את המידע הנדרש עוד טרם קליטת העובד ולייצר הרתעה"
