בית המשפט העליון דן בפרשה שמתגלגלת כבר מ-1983, ושהוגדרה על ידו כ"תאונה משפטית קשה", והכריע בשאלה האם במקרה שרוכש מסתמך על אישור של רשות מנהלית, במקום על מרשם המקרקעין, תעמוד לו הגנת "תקנת השוק" שנועדה למקרה של מרמה
בתביעה שהגישו, טענו נכדיה של בעלת נחלה חקלאית במושב, כי למעשה רק החזיקה בנאמנות את הנחלה של אביהם שהלך לעולמו, שעיבד אותה ונהג בה מנהג בעלים במשך קרוב ל-60 שנה. כך קבע בית המשפט
תיקון במסגרת חוק ההסדרים שעבר בשבוע שעבר בכנסת, ישנה את המצב הנוכחי שנוצר מהלכה של בג"ץ, לפיו לא ניתן לרשום משכנתה במרשם המקרקעין אלא לאחר הצגת אישור עירייה בדבר היעדר חובות ארנונה. הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין: "המהלך יחסוך בירוקרטיה, וכן את העלויות הכרוכות בהמצאת האישור כולל תשלום אגרה"
רישום אצל רשם המקרקעין מהווה לרוב הוכחה חותכת לבעלות, מלבד מקרים נדירים בהם הוכח שהרישום הושג שלא דין, וגם אז נטל ההוכחה כבד במיוחד. יורשי "ליאו פריש" תבעו את יורשתו של "לייב פריש" בטענה לרישום שגוי של מקרקעין על שמו, וזו המסקנה החד משמעית אליה הגיע בית המשפט
על פי הצעת החוק שמקודמת בחוק ההסדרים, ימליץ "צוות מנהלים" שיורכב ממנכ"לי משרדי ממשלה לשר הפנים להכריז על רשות רישוי לא מתפקדת. הכרזה שכזו תפתח את הדרך לפנייה ישירה של מגישי ההיתר לרשות רישוי ארצית. סעיף נוסף יחייב יזמים במיזמי התחדשות לדווח לבעלי הדירות על תמורה עודפת שניתנה לאחד מהם
