זכרון דברים למכירת דירת ירושה תמורת 1.45 מלש"ח נחתם מול 12 ילדי ונכדי המנוחים, ובלבד שיצליחו להעביר את רישום הנכס על שמם בתוך פרק זמן מוגדר. לאחר שלא הצליחו, התנו את הארכת פרק הזמן בתוספת של מאות אלפי שקלים לתמורה. ביהמ"ש נדרש להתערב
בני זוג חתמו עם שכנם על זכרון דברים לקניית ביתו, כולל מועדים לתשלום התמורה בסך 11 מלש"ח. משהסכם לא נחתם, טענו כי זיכרון הדברים מהווה חוזה תקף ומחייב. מנגד טען המוכר כי זיכרון הדברים אינו מחייב, מאחר שלא הוסדרו בו נושאים מהותיים. ביהמ"ש המחוזי הכריע
השופט גלעד הס הורה בפסק דין יוצא דופן על אכיפת הסכם מכר והסכם קומבינציה, וקבע כי זכרון הדברים שנחתם בתחילת המו"מ היה מפורט דיו וכלל את כל המרכיבים העיקריים בעסקה המשולבת: "אין לפניי אזרח רגיל המבקש למכור את דירתו היחידה, אלא שני צדדים מתוחכמים, מומחים, הנעזרים באנשי מקצוע מעולים"
המוכרת החליטה למכור את דירתה, נפגשה עם הקונה ואביו ואף נחתם זכרון דברים וניתן לה צ'ק דחוי על סך 5,000 שקל. אך המוכרת התחרטה וטענה כי חתמה תוך שהרוכש ואביו מנצלים את חולשתה וחוסר הבנתה. הרוכש מצידו טען כי התנהלה בחוסר תום לב. ביהמ"ש המחוזי הכריע בצורה נחרצת
זכרון דברים - מהו? דירה אטרקטיבית במחיר נוח היא מצרך נדיר בשוק הנדל"ן הישראלי • בשל כך, רבים מרוכשי הדירות חותמים על מסמך זכרון דברים כדי לוודא שהדירה תישמר עבורם
