החברה והרוכשת חתמו על הסכם מכר שקבע כי ככל שלא יינתן ליווי בנקאי למימון הפרויקט - שני הצדדים יוכלו לבטלו, מה שאכן קרה. הרוכשת טענה כי הסיבה האמיתית הייתה רצון החברה להגדיל רווחיה בעקבות עליית מחירי הדירות באזור. ביהמ"ש המחוזי פסק חד משמעית
המוכר, מעל גיל 75 וכבד שמיעה, הגיש בקשה לביטול הסכם מכר לאחר שלטענתו הרוכש אמר לו כי קרובי משפחתו, המחזיקים גם הם בזכויות בנכס, מוכרים אף הם את זכויותיהם, ושעליו לשתף עימו אחרת ייגרם להם נזק. מנגד הרוכש טען כי מדובר באיש משכיל אשר שפעל מרצונו החופשי. ביהמ"ש המחוזי הכריע חד משמעית
השופט גלעד הס הורה בפסק דין יוצא דופן על אכיפת הסכם מכר והסכם קומבינציה, וקבע כי זכרון הדברים שנחתם בתחילת המו"מ היה מפורט דיו וכלל את כל המרכיבים העיקריים בעסקה המשולבת: "אין לפניי אזרח רגיל המבקש למכור את דירתו היחידה, אלא שני צדדים מתוחכמים, מומחים, הנעזרים באנשי מקצוע מעולים"
התובע חתם על ייפוי כוח כללי, שבו הסמיך את אחיינו לבצע פעולות בשמו. האחיין חתם בשם דודו על הסכם לפיו הוא מעביר לו זכויות במקרקעין. לטענת הדוד החתימה הייתה שלא הסכמתו, ואילו אחיין טען כי הכל היה בהסכמתו. המחוזי הכריע באופן חד משמעי
במסגרת תמ"א 38 רכשו שתי הנתבעות דירה מאבן דרך התחדשות, כשהחוזה הותנה בקבלת היתר תוך 8 חודשים מהחתימה. לאחר שנה היזם הודיע כי הפרויקט מבוטל, אך הנתבעות סירבו לבטל כי גילו שהיזם ממשיך לשווק בפרויקט. העליון הפך החלטה של המחוזי וקבע כי היזם הראה שנתקל בקשיים מול הרשויות. בעקבות ההחלטה מומחה מסביר: זה הסעיף שכדאי להוסיף להסכם מכר
בני זוג ביקשו לרכוש נכס מגורים, ובתום מו"מ אינטנסיבי הגיעו לנוסח מוסכם. אלא שבמעמד החתימה המוכרת חזרה בה, לטענתה כיוון שגילתה להפתעתה כי לא קיים לה פטור במס שבח. הרוכשים דרשו פיצוי בגין הפרת ההסכם. ביהמ"ש פסק בצורה נחרצת
בין שוכרת ובעלת דירה נחתם הסכם הקובע תקופת שכירות של 8 שנים, ואופציה להארכתה ב-5 שנים נוספות, שאחריה תינתן לשוכרת אפשרות לרכוש את הנכס. יורשי הדירה טענו כי ההסכם כולל סעיפים לא חוקיים ובית המשפט קיבל טענה זו, אך האם המשמעות היא ביטול ההסכם בהכרח?
לאחר הסכם למכירת קרקע חקלאית ב-222 אלש"ח, העריכה רשות המסים את שווי העסקה בכ-2.14 מיליון ש"ח, בשל הליכים מתקדמים להפשרה למגורים. רק שנתיים לאחר החתימה, ביקש המוכר לבטל את העסקה בטענה שהוטעה. ביהמ"ש המחוזי הכריע
"הלכת עקריש" שהופיעה לפני למעלה מ-60 שנה אמללה מתדיינים שנאלצו לפצל את הליכיהם לשתי ערכאות שונות - בגין אותה עילת תביעה. לאחרונה סרב ביהמ"ש המחוזי לבקשת רוכש דירה, שביקש לאכוף את הסכם המכר על המוכרת, לדון גם בתביעה הכספית אשר נמצאת בתחומו של ביהמ"ש השלום. ערעור על החלטה זו של המחוזי הוביל לפס"ד תקדימי
לאחר שנכרת הסכם מכר בין הרוכשים למוכרים, במסגרתו העבירו הרוכשים כרבע מהתמורה, נמלכו המוכרים בדעתם לאור גילם המופלג ומצבם הרפואי. הקונים טענו כי הסיבה שהמוכרים חזרו בהם טמונה ברצון ילדיהם שהתנגדו בתוקף לעסקה. ביהמ"ש המחוזי פסק בצורה נחרצת
אדם מכר לחברה לזכויות חכירה במקרקעין תמורת כ-300 אלף דולר, וכעבור עשור טען כי התמורה האמיתית הייתה אחרת, אך פוצלה לשני הסכמים משיקולי מס, ודרש לבטל את שני ההסכמים - הגלוי והנסתר. בית המשפט קיבל את בקשתו: "לא ניתן להכשיר את אי החוקיות החמורה בה נגועה ההתקשרות כולה"
הנכס נרכש בהליך הוצאה לפועל בעקבות פניית מלווה פיקטיבי, אך מעשה התרמית התברר טרם רישום הבעלות. בית המשפט קבע כי עקרון תקנת השוק להגנה על רוכשים בתום לב, אינה חלה בטרם בוצע הרישום
הסכם מכר מקרקעין הוא הסכם המסדיר את ביצוע עסקת מכירה-קנייה של נכס מקרקעין. מה קובע חוק מכר מקרקעין קובע לגבי חוזה מכר, על מנת להגן על הרוכש ועל הקונה?
בית המשפט המחוזי קבע - 'הסכם המתנה' שנחתם בין קרובי המשפחה הוא הסכם מכר • העליון הפך את החלטת המחוזי: "יש לעשות שימוש נכון בחוק החוזים המקנה סמכות לביהמ"ש לפרש כל מקרה עפ"י שיקולי צדק ובתנאים שימצא לנכון"
