לאחר הסכם למכירת קרקע חקלאית ב-222 אלש"ח, העריכה רשות המסים את שווי העסקה בכ-2.14 מיליון ש"ח, בשל הליכים מתקדמים להפשרה למגורים. רק שנתיים לאחר החתימה, ביקש המוכר לבטל את העסקה בטענה שהוטעה. ביהמ"ש המחוזי הכריע
בעוד סופה של המלחמה לא נראה באופק, עולות שאלות כמו מהו הדין לגבי חוזי שכירות של מפונים מהעוטף או מהצפון, מה עם אנשים שהחליטו להתפנות על דעת עצמם ומה לגבי עסקים? שאלנו את המומחים שמבהירים: "במדינת ישראל מלחמה היא מצב שניתן לצפות"
אדם מכר לחברה לזכויות חכירה במקרקעין תמורת כ-300 אלף דולר, וכעבור עשור טען כי התמורה האמיתית הייתה אחרת, אך פוצלה לשני הסכמים משיקולי מס, ודרש לבטל את שני ההסכמים - הגלוי והנסתר. בית המשפט קיבל את בקשתו: "לא ניתן להכשיר את אי החוקיות החמורה בה נגועה ההתקשרות כולה"
חברה ששכרה מבנה של 3,000 מ"ר בעמק חפר והפעילה גן אירועים, לא שילמה שכירות 13 חודשים בתקופת הסגרים. היא פונתה וטענה כי עומדת לה הגנת הסיכול, וכי כח עליון מנע ממנה לקיים את החוזה. העליון דחה את הבקשה, בין היתר כי "המדינה העניקה סיוע כלכלי לעסקים שנפגעו בשל ההגבלות שהוטלו עליהם"
רוכשת דירה מקבלן גילתה כי לפי תניית בוררות בהסכם המכר, במקרה של סכסוך עליה לפנות לבוררות בבית הדין "הישר והטוב" באשדוד, והגישה תביעה לביטול הסעיף. בית המשפט קבע כי בכל מקרה לא ניתן לפסוק בניגוד להוראות חוק המכר וביטל את הסעיף
אחותו של אדם שנמצא בכלא חתמה בשמו על חוזה שכירות. בעלת הנכס גילתה בדיעבד היכן הוא, והחליטה לבטל את החוזה בטענה כי הוטעתה. בית משפט השלום פסק נגדה, אך ערעור שהגישה התקבל במחוזי: "בעל הנכס רשאי לדעת מה חוסנו הכלכלי של השוכר, ולהתאים את הבטוחות למצב השוכר הספציפי"
שוכר שחתם על חוזה להשכרת חנות ששימשה אטליז, והופעלה על ידי המשכיר, גילה שחסרות במקום תשתיות חשובות, ואין רישיון עסק. המשכיר טען שעל השוכר היה לטפל בכל אלה, אך בית המשפט סבר אחרת: "אי הגילוי והמצג שיצר התובע עולים כדי הטעיה, שהיא פגם בכריתת החוזה, ועל פי הדין רשאי היה הנתבע לבטל את ההסכם, כפי שעשה"
