אסטרטגיית יציאה? על משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון להקים כבר עכשיו צוות ליום שאחרי
כדי להבטיח שענף הבנייה יתאושש במהירות, וכדי לשחרר מבעוד מועד את ה"פקק" הצפוי במוסדות התכנון, המשרדים צריכים לשים בראש סדר העדיפויות את נושא ההתנגדויות ופעילות הוועדות המקומיות
כמו מירב המערכות השלטוניות, גם מערכות התכנון מתפקדות מאז תחילת משבר הקורונה באופן חלקי בלבד. חלק מהעובדים עושים מאמץ ניכר וראוי לקדם עניינים שנמצאים בטיפולם, בעיקר באמצעות "עבודה מהבית", ויש ועדות, כדוגמת הוועדה המחוזית תל אביב, שמנהלות ישיבות פנימיות דרך ה"זום" - והמאמצים ראויים לשבח.
דא-עקא, כל ההליכים שבהם יש אפשרות לציבור להישמע (התנגדויות ועררים), ולמצער מרביתם, לא מתקיימים - וגם הנחיות מנהל התכנון שלפיהן המועצה הארצית והוועדה המחוזית יוכלו לקיים דיונים עם מתנגדים במגבלות שקבעו לא ישימות (במרביתם של המקרים לפחות), מכיוון שעל פי הנחיות אלו די במתנגד אחד שיסרב לאופן קיום ההליך על מנת שלא לקיימו. לפיכך נוצר מצב שאתרי הבנייה ממשיכים להיות פעילים, אבל בסופו של יום אם לא תקודמנה תוכניות ולא יוצאו היתרים, הרי שמערכת הבנייה תיפגע עד כדי עצירתה.
ההתנגדויות לא נשמעות – ופרויקטים שלמים "נתקעים"
כך למשל, נדרשתי לאחרונה ליתן דעתי לעניין דיון בהתנגדויות בפרויקט שיזם אחד מלקוחות המשרד. מצד אחד אין ספק שמדובר בשימוע "נכה" יחסית, שעלול לפגוע במתנגדים שהטכנולוגיה אינה כלי זמין בידם, ובפרט המבוגרים. יש יתרון לדיון פרונטלי שבו ניתן לראות גם את "הלבן שבעיניים", כפי שנאמר פעם, בהקשר שונה לחלוטין.
החלטת היועץ המשפטי באותה רשות שבה מוקם הפרויקט הייתה כי אין לכפות על מתנגדים להשמיע את התנגדותם לתוכנית דרך מערכת וידאו, בניגוד לרצונם. מדובר במקרה לדוגמה, אבל הוא נכון, מן הסתם, לעשרות ואף למאות הליכים
מצד שני, ניצבים אנשים רבים שזקוקים שהליכי התכנון יסתיימו והליכי הבנייה יתחילו, כי מכאן פרנסתם. אותו יזם שכבר רכש את הזכויות בקרקע ובגלל עיכוב בהליך, שכל כולו תוספת של 20% יחידות דיור ושיפור התכנון (לעמדתו), הוא "תקוע" ונושא בתשלומי מיגון בלתי נתפסים. כמוהו אותם אלו שיוכלו לרכוש את הדירות ולגור בהם, והשיווק והאכלוס יידחה בהתאמה, ועוד.
החלטת היועץ המשפטי באותה רשות שבה מוקם הפרויקט הייתה כי אין לכפות על מתנגדים להשמיע את התנגדותם לתוכנית דרך מערכת וידאו, בניגוד לרצונם. מדובר במקרה לדוגמה, אבל הוא נכון, מן הסתם, לעשרות ואף למאות הליכים הנדחים בימים אלו חדשות לבקרים.
יש להפיק לקחים מהעת הזו
מדובר בדחיית יציאתם לדרך של עשרות אלפי יחידות דיור, ולכך תהיה השלכה קשה על השוק לאחר שהמשבר יסתיים, שכן כתוצאה מהדחייה של הליכים אלה ייווצר פקק. מוסדות התכנון, שגם כך בימים של שגרה סובלים ממחסור בכוח אדם, יקרסו תחת העומס, כי עליהם יהיה לשבץ גם את ההליכים שנדחים כעת, זאת במקביל להליכים הנוספים המגיעים כשגרה. לכן חובתם של מקבלי ההחלטות בתחום התכנון להקים היום צוות ליום שאחרי, שתפקידו לגבש מתווה להחזרת המערכת לשגרה לאור הלחצים הגדולים שמהם תסבול.
המעבר למערכות מקוונות הוא מהפך של ממש שצריך לתת עליו את הדעת. ה"זום" יכול לתת מענה חלקי, אבל לא להחליף ישיבה מרובת משתתפים לשמיעת התנגדויות. יש הליכים שבהם יש חשיבות לדינמיקה האישית
השוק הפרטי מנסה להתאים את עצמו לעבודה מרחוק, ואנו רואים יותר ויותר שימושים בתוכנות ובאפליקציות שונות שמאפשרות לעובדים לעשות זאת. ברור לנו שבכל הנוגע למערכת התכנון, נדרשת התארגנות מורכבת שכן כיום מערכת התכנון מבוססת על שימוע פרונטלי, והמעבר למערכות מקוונות הוא מהפך של ממש שצריך לתת עליו את הדעת. ברור כי לא ניתן יהיה לעשות זאת בתוך חודשיים. ה"זום" יכול לתת מענה חלקי, אבל לא להחליף ישיבה מרובת משתתפים לשמיעת התנגדויות. יש הליכים שבהם יש חשיבות לדינמיקה האישית.
המחשבה על היום שאחרי צריכה לכלול הפקת לקחים מהעת הזו, לאפשר שילוב של טכנולוגיות להליכים, לייעל את המערכת, להסיק מסקנות מהניסיון של עבודה מרחוק ועבודה מהבית, לאפשר גמישות בשעות העבודה תוך תגמול ראוי וכיוצ"ב.
אין עוררין על כך שענף הנדל"ן הוא הקטר של המשק וכי מערכות התכנון הן השמן במנוע. מדובר במערכות שמייצרות למדינה כסף, ולכן על ועדות התכנון להיות בראש הרשימה של מקבלי ההחלטות במשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון באשר להזרמת הכסף למשק.
להפוך את הסיסמאות למעשים בשטח
סוף המעשה במחשבה תחילה, והמחשבה חייבת להוביל להקמת צוות חירום של מנהל התכנון , משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר, שיתקין תקנות שיאפשרו גם שמיעה מרחוק, ותקציבים שיאפשרו גם שמיעת דיונים שלא בשעות ה"קונבנציונליות", לרבות תקציבים לצוות מנהלי ופנימי ול"אאוט-סורסינג".
רק הכנה מראש של "היום שאחרי" תאפשר למנוע את הכאוס שאחרי הכאוס. רק הכנה מראש תאפשר לשחרר את הפקק הצפוי. הבה נזכור כי התכנון הוא הסכר שלפני הבנייה, והבנייה היא הקטר שיסייע למשק הכלכלי בשעות הקשות המצפות לו (ולנו). אין מחלוקת שענף הבנייה הינו ענף חיוני, ויישום הצעתי יהפוך, במקרים רבים, את האמירה מסיסמה למעשה.
הכותב הוא עו"ד עפר טויסטר, בעל משרד עורכי הדין עפר טויסטר העוסק בדיני התכנון והבנייה.