רבות נכתב על התמכרותו של ענף הבנייה לכח אדם זול ולא מיומן מהשטחים, על חשבון תיעוש והשקעה בטכנולוגיות בנייה מתקדמות. עד היום חשבנו שהמחיר על כך הוא איכות בנייה ירודה וליקויי בטיחות, אך עם פתיחת המלחמה התברר הסיכון האמיתי שרחש מתחת לפני השטח – השבתה כמעט מלאה לאורך חודשים

בעלי דירה בבית משותף בן 4 קומות תבעו את שכניהם אשר התקינו את עמדת הטעינה בגין פגיעה ברכוש המשותף, וטענו כי נדרשת הסכמה של כלל בעלי הדירות. הכרעתה של המפקחת על רישום המקרקעין היתה חד משמעית

בעקבות הטראומה הביטחונית צפויה לנו גם טראומה כלכלית שתשפיע באופן קשה על הענף. עם זאת, בתחום המגורים הפגיעה תהיה פחותה, בשל ציפיות אופטימיות להתפרצות ביקושים לאחר המיתון

בכל סבב ב-20 השנים האחרונות צפה ועלתה חשיבות מיגון הדירות הוותיקות ומוסדות הציבור – רק כדי להישכח שבועות ספורים לאחר מכן. במציאות שבה ערים שלמות מפונות וגם תושבי המרכז נוטשים את דירותיהם, המשך הזנחת הנושא לא באה בחשבון. בסוף זה רק עניין של החלטה

בית המשפט העליון דן בפרשה שמתגלגלת כבר מ-1983, ושהוגדרה על ידו כ"תאונה משפטית קשה", והכריע בשאלה האם במקרה שרוכש מסתמך על אישור של רשות מנהלית, במקום על מרשם המקרקעין, תעמוד לו הגנת "תקנת השוק" שנועדה למקרה של מרמה

החשש הציבורי מחזרת אתרי הבנייה לפעולה לא רציונאלי. ראשי הערים יודעים זאת, אך חוששים לקבל החלטות לא פופולאריות. במקום להנהיג ולהרגיע את הציבור, הם מעדיפים להתחבא מאחורי סיסמאות חלולות. כשחברות יתמוטטו, גם תושבי ראשון לציון ייפגעו

מתקפת הפתע של חמאס יצרה צורך בפתרונות דיור מיידיים לעשרות אלפי אנשים; היוזמות האזרחיות מרגשות – ועל המדינה לסייע מיידית בחקיקה תומכת

לראשונה נדרש העליון למשמעות המונח "בית מגורים" בחוק התכנון והבניה, בסעיף המאפשר לרשות להוציא צו מנהלי להפסקת שימוש אסור. הרכב השופטים הפך את החלטת המחוזי וקבע כי יש לפרש את המונח בהתאם לשימוש בפועל ולא לפי הייעוד

עם שוך ההלם הראשוני מפתיחת המבצע, נראה כי על הרשויות המקומיות לאמץ מדיניות גמישה יותר להפעלת אתרי בנייה בתחומן, וכן כי על בנק ישראל והממשלה להתייחס לעלויות המימון שצפויות להאמיר בעקבות המבצע. ביום שאחרי הקרבות, תזדקק המדינה לענף בנייה מתפקד

בתביעה שהגישו, טענו נכדיה של בעלת נחלה חקלאית במושב, כי למעשה רק החזיקה בנאמנות את הנחלה של אביהם שהלך לעולמו, שעיבד אותה ונהג בה מנהג בעלים במשך קרוב ל-60 שנה. כך קבע בית המשפט

מתי הביקוש לדירות יפגוש את ההיצע, למי מיועדות באמת תוכניות הדיור המסובסדות וכיצד המדינה מפספסת את שוק הדיור להשכרה. יעקב ניצן, מנכ"ל רובי קפיטל, בשיחה עם אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר

ירידה בביקושים? לא בכל מקום. הנתונים מראים כי בעוד שירידה חדה אכן מורגשת במרכז הארץ, הרי שבפריפריה, בעיקר הדרומית – אלו נשארים גבוהים, בעיקר בשל הצורך של רוכשי הדירה הראשונה להתפשר. מדובר בשינוי טקטוני שיוצר שדה חדש של הזדמנויות

למרות טענות ארוכות שנים מצד השכנה על פלישה לשטחה, בעלי הדירה הצהירו בחוזה המכירה כי בנכס "אין כל פגם או מום נסתר". לאחר החתימה וכאשר החלו הרוכשים לשפץ את הנכס לצרכיהם, הופתעו לגלות כי הוגש נגדם צו מניעה. בתביעה שהגישו נגד המוכרים טענו כי הסכסוך הוסתר מהם ודרשו פיצויים על ההוצאות ועוגמת הנפש

בחודשים האחרונים מתגבר הדיסוננס בין עומק המשבר בשוק הנדל"ן למגורים, ובין מדד מחירי הדירות של הלמ"ס המצביע על ירידות מתונות מאד. הוספת רמת האינפלציה הגבוהה למכלול הנתונים משנה את התמונה ומעלה קצב ירידת מחירים ריאלי של כ-7% בשנה

התקדים שנקבע בעניין אחריות עורכי הדין לנזקי הלקוח, האם נכס שייעודו מחסן יכול לזכות בהטבות מס המיועדות לדירה, ומדוע אלה נשללו דווקא מזוג שרכש צמוד קרקע על מגרש? עורכי הדין של הענף בוחרים את הפסיקות החשובות של השנה החולפת. כתבה ראשונה מתוך שתיים

"הלכת עקריש" שהופיעה לפני למעלה מ-60 שנה אמללה מתדיינים שנאלצו לפצל את הליכיהם לשתי ערכאות שונות - בגין אותה עילת תביעה. לאחרונה סרב ביהמ"ש המחוזי לבקשת רוכש דירה, שביקש לאכוף את הסכם המכר על המוכרת, לדון גם בתביעה הכספית אשר נמצאת בתחומו של ביהמ"ש השלום. ערעור על החלטה זו של המחוזי הוביל לפס"ד תקדימי

בעלי קרקע בנתניה מכרו מגרש לחברה יזמית, כדי שזו תקים עליו בניין וסיכמו כי גם אם התב"ע תשתנה, הבעלים לא יקבלו תמורה נוספת. אך זו שונתה באופן קיצוני ואפשרה בניית 110 יח"ד במקום 58. הבעלים דרשו תוספץ, ולאחר שנדחו - תבעו. פסק הדין של המחוזי היה חד משמעי

בונוס, מחברות המימון החוץ בנקאי המובילות בארץ, שעשתה היסטוריה בענף, חוגגת 30 שנות עשייה. רו"ח אריק גולדיאן, מייסד ובעל החברה, מספר על סוד ההצלחה, על ערכה של השמרנות (כן, גם בענף המימון החוץ בנקאי) ועל התמודדות עם משברים

שני זוגות רכשו זכויות במקרקעין בשנות ה-70 מחברת נדל"ן, אך למרות זאת החברה נותרה רשומה בטאבו כבעלת הזכויות. הרוכשים לא איתרו את הסכם המכר אך הציגו אישורים אחרים המעידים על קיומה של מכירה. בחברה טענו מנגד לשיהוי כבד וכי לא נרשמה הערת אזהרה. ביהמ"ש המחוזי פסק בצורה נחרצת

המדיניות התכנונית סביב קווי הרכבת הקלה לא לקחה בחשבון את השלכות השבתת הרכבת בשבת. אם לא ייעשו שינויים בתכנון או תבוטל ההשבתה, יתפתח תרחיש משברי שימוטט את ערי המטרופולין, טוענים האדריכלים טלי דראל ובני פרי – שותפים במשרד V5 אדריכלים. טור דעה

בעל נכס הגיש לוועדה המקומית ולוועדת הערר בקשה לשינוי מהיתר בנייה שניתן לו, כולל בנייה על הרכוש המשותף שאינו צמוד לדירתו, ונדחה בטענה שיש להסדיר קודם את הזכויות הקנייניות ברכוש המשותף. מבקש ההיתר ערער לעליון - שהכריע בצורה חד משמעית

לצד התועלות שבה, צפויה ההתחדשות העירונית לחסל את מלאי הדיור הזול להשכרה באזור המרכז, ועשרות אחוזים ממשקי הבית המתגוררים כיום בכל מתחם התחדשות ייאלצו להגר בכפייה מהשכונה. מדובר בעובדות ידועות, אך נכון להיום הממשלה והרשויות המקומיות אינן עושות דבר. בינתיים אפשר להפסיק עם השיח המטעה של "הגנה על זכויות הדיירים" בהתחדשות. מדובר לכל היותר בהגנה על זכויות בעלי הנכסים

התובע שילם תשלום ראשון ועבר להתגורר בדירה של קרוב משפחתו, שמכר את הדירה לאחרים והעליון קבע שהם בעלי הזכויות הקנייניות בה. התובע עתר לפיצוי בגובה שווי הדירה וטען כי קרוב משפחתו הפר את אמונו. האחרון טען כי התובע התגורר בדירה 7 שנים בלי לשלם שכירות. ביהמ"ש המחוזי פסק באופן נחרץ

כך לדברי רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק, בהרצאת זום במסגרת "בוקר של נדל"ן". לדבריו, לאור השתנות התנאים בשוק "מי שחיפש בראשל"צ קונה ביבנה ומי שחיפש ביבנה קונה באשקלון". מנהל מחלקת המחקר במדלן: "2023 היא תקופת שפל חסרת תקדים. ברבעון השני של 23 צפוי נתון נמוך יותר מהקורונה"

לאחר שנכרת הסכם מכר בין הרוכשים למוכרים, במסגרתו העבירו הרוכשים כרבע מהתמורה, נמלכו המוכרים בדעתם לאור גילם המופלג ומצבם הרפואי. הקונים טענו כי הסיבה שהמוכרים חזרו בהם טמונה ברצון ילדיהם שהתנגדו בתוקף לעסקה. ביהמ"ש המחוזי פסק בצורה נחרצת

בסוף השבוע נחשף נתון חמור אשר עשוי להנחית מהלומה קטלנית במיוחד על ענף הנדל"ן למגורים, ושלידו עליית הריבית הופכת לכמעט שולית. על הממשלה לבלום את כדור השלג המתגלגל, ולהשיב את אמון הציבור בעתידו במדינה

אף שלא מדובר בהיקפי הפעילות שנראו פה עד לפני כשנתיים, ובעוד היקף נטילת המשכנתאות על ידי ציבור הרוכשים נותר בשפל, כבר עתה ברור כי הכוחות היזמיים בשוק כבר מסתכלים על השלב הבא – זה שאחרי הההאטה הנוכחית

כאשר אנו מוכרים דירת מגורים שבה זכויות בנייה לא מנוצלות, עורכת רשות המיסים הפרדה רעיונית בין הסכום ששולם עבור דירת המגורים הנחשבת "דירה מזכה" ובין זכויות הבנייה שעבורן נגבה מס שבח מלא של עד 47%. מוכרי בית מגורים על מגרש ב-4 מיליון שקלים גילו כי רק 2 מיליון שקלים מהעסקה מוכרים כדירה ועררו. הכרעת הוועדה הייתה חד משמעית

בעלת דירה בבית משותף בת"א חתמה מול הקבלן על נספח שבו הוסכם שלדירתה יוצמדו כל זכויות הבנייה העתידיות על שטח גג הבניין שמעל הדירה, גם ללא הסכמת שאר בעלי הדירות, ופנתה לקבלת פס"ד הצהרתי לפיו היא בעלת הזכויות הבלעדית בשטח. שכניה טענו מנגד כי הגג הוא חלק מהרכוש המשותף. ביהמ"ש הכריע באופן נחרץ

כחלק מההתאמות למציאות המשתנה בשוק, חברות נדל"ן רבות בוחרות להאט את קצב צבירת המלאי העתידי שלהן – אולם יש גם מי שעושות בדיוק ההיפך: "לאורך ההיסטוריה, דווקא תקופות המשבר טמנו בחובן את ההזדמנויות הגדולות ביותר עבור היזמים"