"עבדתי מתוך דירת מגורים בגבעתיים יחד עם עוד הנדסאית. לתכנן מגדל בתל אביב נראה לי אז כמו חלום רחוק"

גיא מילוסלבסקי, מנכ"ל ובעלים במילוסלבסקי אדריכלים, מתארח השבוע במדור על התקופה בה עבד כסוכן מכירות של הטלוויזיה בכבלים, על תכונת האופי שפגעה בו בצעירותו, על היחס המאכזב מצד המשרדים הגדולים של הענף בתחילת הדרך, מה למד מסבו שייסד את המשרד בימי המנדט הבריטי, ועל החלום לנהל מלון בוטיק.

חוויה מכוננת במהלך הקריירה:
"אני דור שלישי למשרד אדריכלים שהוקם בצפת. בתחילת הדרך קצת מרדתי והלכתי לכיוונים אחרים. הייתי למשל סוכן המכירות הראשי של הטלוויזיה בכבלים באזור הצפון. בסוף 'התיישרתי', למדתי אדריכלות בטכניון והצטרפתי למשרד. אחרי כמה שנים, אשתי ואני החלטנו לעבור למרכז. במשך ארבע שנים, טסתי כל בוקר לצפון לעבודה במשרד בצפת וחזרתי למרכז בערב. לבסוף החלטתי שהגיע הזמן להעביר את מוקד הפעילות שלנו למרכז.

"המעבר הזה לא קרה ביום אחד. בהתחלה עבדתי מתוך דירת מגורים בגבעתיים יחד עם עוד הנדסאית אדריכלות וזה היה כל המשרד. הפרויקט הראשון שלי באזור המרכז היה תכנון מבנה בית ספר עבור כפר הנוער "כפר סילבר". לאחר מכן הגיע אלי פרויקט ראשון של בנייה רוויה למגורים. יגאל דמרי נתן לי את הצ'אנס הראשון, ותכננתי עבורו פרויקטים בחריש ובראש העין. ומשם הפעילות הלכה והתעצמה".

טעות שלמדתי ממנה:
"הרבה אירועים במהלך החיים הביאו אותי למסקנה שבמקרים שבהם אתה נדחק לפינה ויש עליך לחץ גדול, אסור להגיב באופן ספונטני אלא לשמור על קור רוח, לתת לגל לעבור, ואז לקבל החלטה בשלווה ורוגע. בתחילת הדרך הייתי יותר אימפולסיבי ומהיר בקבלת החלטות תחת לחץ, והחיים לימדו אותי שצריך במקרים כאלה לעצור, לנשום עמוק ורק אז לפעול. מה שמוביל את השינוי הזה הוא גם הגיל".

דמות שהשפיעה עלי במיוחד:
"יש שתי דמויות שספגתי מהן הרבה – סבי ואבי. סבי ישראל דן ייסד את המשרד בצפת לפני קום המדינה ועוד הספיק לתכנן פרויקטים עבור הבריטים. ממנו למדתי שאפשר להיות מאד מסודר ומאורגן מצד אחד אבל גם מאד מתקדם מבחינת המחשבה ומחובר לחידושים הטכנולוגיים. מאבי אורי מילוסלבסקי למדתי שעם כל הכבוד למרוץ הגדול של החיים ולרצון להגיע להישגים, צריך קודם כל להיות בן אדם טוב. אני מנסה להיות כזה".

ההצלחה הכי גדולה שלי עד היום:
"בשנים שמשרד האדריכלים שלנו עוד פעל בעיקר בצפת, היה לי חלום שיום אחד אתכנן מגדל משמעותי באזור המרכז. זה נראה לי אז כמו חלום רחוק, אבל לשמחתי היום הצלחתי להגשים את החלום הזה ואנחנו חתומים על כמה מגדלים משמעותיים. בימים אלה מסתיימת בנייתו של מגדל דיור מוגן בן 43 קומות בסיטי של גבעתיים. זו הפעם הראשונה שדיור מוגן נבנה כמגדל ובעיני זה פרויקט מאד מאתגר. יש צורך בתכנון של מערכות מאד מורכבות כך שיתאימו לתצורה של מגדל. לצדו יש מגדלים נוספים כמו מגדל בין ערים, ובית גיבור ספורט. בתחושה שלי, רק היום המשרד באמת מתחיל".

העצה שלי למי שנמצא בתחילת דרכו:
"באותן שנים ראשונות שלי במרכז, התאכזבתי לגלות שהיחס מצד הקולגות ובפרט מצד המשרדים הגדולים והנחשבים לכאורה, היה מתנשא ומאד לא מפרגן. זה בא לידי ביטוי בדחיית הצעות לשיתופי פעולה ואפילו חוסר נכונות להיפגש. מאד לא הערכתי את ההתנהלות של המשרדים האלה ועד היום כשאני בוחן משרד אני קודם כל מתייחס לאיכויות האנושיות שלו.

"התוצאה היא שעד היום כל אדריכל צעיר שבא אלי עם רעיון או הצעה לשת"פ - התגובה שלי היא כמעט תמיד כן, וזו גם העצה שלי – לזכור מאיפה התחלת ולתת הזדמנויות למי שצריך אותן".

ההחלטה הראשונה שהייתי מקבל אם הייתי שר הבינוי והשיכון:
"הייתי מאיץ בצורה דרמטית את קצב ההתחדשות העירונית בפריפריה. בין אם באמצעות סבסוד מתקציב המדינה, בין אם מהפניית חלק מרווחי ההתחדשות במרכז הארץ, או כל דרך אחרת שתימצא לנכון. מה שבטוח זה שהיום יש הרבה מאד דיבורים על התחדשות בפריפריה, ופרויקטים כמעט אין בכלל. חייבים לדחוף את זה קדימה, במיוחד בצפון".  

הדבר המרכזי שלדעתי אנשים לא מבינים לגבי תחום הנדל"ן:
"את משך הזמן המאוד ארוך של התהליכים, וכמה זמן לוקח בין קבלת ההחלטה על קידום פרויקט ועד ליישום והבנייה בפועל. רוב האנשים לא מבינים כמה זה ארוך. זה נכון גם לגבי יזמים, במיוחד אם הם צעירים, וגם לגבי אנשים פרטיים שבונים את ביתם".

קולגה שאני מעריך במיוחד :
אני מעריך אנשי מקצוע שמשלבים מקצועיות גבוהה מצד אחד, ומצד שני הם גם בני אדם. לשמחתי יש היום כמה משרדים עולים שעונים על ההגדרה, ומבין הגדולים יותר, תימור שוורץ אדריכלים הוא משרד שאני מאוד מכבד ומעריך. מחוץ לתחום האדריכלות אני מעריך מאד את עמוס דאבוש, מנכ"ל קרדן נדל"ן ".

הפרויקט האהוב עלי:
"מגדל שאנגחאי. הוא משלב שני דברים חשובים מבחינתי – מצד אחד ניקיון צורני ומצד שני תנועה".

מגדל שאנגחאי בסין (שאטרסטוק)

הדבר שאני הכי אוהב לעשות מחוץ לשעות העבודה:
"לבלות עם חברים. אנחנו קבוצת חברים טובים שמתראה לעתים קרובות וזה כיף גדול. חוץ מזה אני אוהב לרוץ, זו דרך טובה להפיג את המתחים של היום-יום".

אם לא הייתי אדריכל  הייתי...
"מנהל מלון בוטיק, וגם האחראי על הגינון בו. אני מאד אוהב את עבודת הגינה, עבודה עם הידיים שמאפשרת להרגיש את האדמה".

התחזית שלי לשנה הקרובה:
"אם יהיה סיום למלחמה בחודשים הקרובים, אני רוצה לקוות שתחזור להיות צמיחה אינטנסיבית. אני אופטימיסט מטבעי ואני רוצה לקוות שנחזור לימים שקטים ושהעשייה תתגבר".