"היקף העלמות המס של משכירי דירות שאינם מדווחים - כ-2 מיליארד שקל בשנה"

"לפי הערכות רשות המיסים, אובדן המס בשוק משכירי הדירות שאינם מדווחים מס כנדרש נאמד בכ-1.5 עד 2 מיליארד שקלים לשנה". כך אמר אמש (ג') מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', בכנס של מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב בנושא "רפורמה במיסוי נדל"ן בישראל".

דבריו נאמרו לגבי יוזמת רשות המסים ומשרד האוצר לחייב דיווח של משכירי דירות על היקף הכנסותיהם משכר דירה, גם אם הכנסה זו מתחת לתקרת הפטור. כזכור, במושב הכנסת האחרון בלמה ועדת הכספים של הכנסת יוזמה זו.

לדבריו, האוצר אישר לרשות המיסים תקציב של 100 מליון ש"ח נוספים למחשוב, תקציב שישמש גם למלחמה בהון השחור ובכלל זה בעניין בניית מאגר מידע למעקב אחר משכירי הדירות, בכלל זה גם דירות שאינן רשומות בטאבו ע"ש המשכיר. לצורך כך כבר נעשית עבודה אינטנסיבית מול רשם הירושות לגבי צוואות, בתי דין רבניים ועוד. אנו נפנה לכל מי שלטעמנו יש לו דירה שהוא משכיר ושכח מסיבה כזו או אחרת לדווח לרשות".

לגבי יוזמת החזרתו של מס הרכוש שיושת על בעלי קרקעות לא מבונות בייעוד מגורים אמר אהרונוביץ': "אני בעד החזרת מס רכוש בצורה חכמה. חלק מעליית מחירי הדיור בשנים האחרונות נבע גם בשל העובדה שמי שמחזיק בקרקע שאפשר לבנות עליה, הרי שמינואר 2020 אין לו שום תשלום "קנס" שמשלם על קרקע כזו. כעת הוועדה שמונתה  בוחנת את הנושא ותתן המלצתה.

"יש כבר תוכניות שהכנתי בעבר, איך לעשות זאת בצורה חכמה שלא תקשה על הציבור, למעט אלו שיצטרכו לשלם כמובן. זה תהליך שיצטרך עוד לעבור את אישור הממשלה והכנסת". לגבי החוק הקודם שהוקפא לפני כ-20 שנה אמר כי "היה מאד בירוקרטי. כעת יש לחוקק גם לאור זכות הקניין וזה לא פשוט".

אהרונוביץ סיכם ואמר כי "מדינת ישראל עם כל הקשיים של ה-7 לאוקטובר והתקציבים המופנים למלחמה, מצליחה לעמוד יפה מבחינה כלכלית במלחמה המורכבת. במקביל, אנו נצטרך להדק חגורה בצעדים שונים, אבל סה"כ מצבנו יציב כלכלית. גם מבחינת שוק העבודה, הרבעון הראשון היה חיובי. בתקווה שהמלחמה תסתיים והחטופים יחזרו במהרה, נדע  לצאת מהמשבר, כפי שידענו לצאת ממשברים בעבר".

"על רשות המסים לאסוף מידע על תנאי המימון בעסקה"

פרופ׳ דני בן-שחר ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התייחס גם הוא לנושא חיוב משקיעי הנדל״ן לדווח על הכנסות משכר דירה. לדבריו "פוטנציאל הרווח החברתי מחובת הדיווח הוא גדול. בתור דוגמה הוא הציג את קידום היעילות וההוגנות שהושגו בשוק בעקבות חשיפת נתוני עסקאות מכר הנדל״ן ב-2010, שצמצמו את פיזור המחירים של נכסים דומים במיוחד בשכונות שבהן מתגוררים משקי הבית המוחלשים בחברה.

לדבריו, חובת הדיווח על כלל ההכנסות בשוק השכירות תקדם את היעילות וההוגנות בשוק, תקטין את ההון השחור בכלכלה הישראלית, ותשים את את ישראל בשורה אחת עם רוב מדינות ה-OECD, שבהן חלה חובת דיווח על הכנסות משכר דירה.

בן-שחר אף התייחס לעניין הכללת הדיווחים על תנאי התשלום בחוזי המכר. כידוע, בתקופה האחרונה מציעים היזמים תנאי תשלום נוחים יותר למימון עסקת המכר. כך, למשל, במקרים מסוימים נדרשים הקונים לשלם עד 10% או 5% בלבד ממחיר העסקה ביום חתימת החוזה והיתר בעת האכלוס. תנאי מימון אלה מוזילים את העסקה לקונה אך אינם נכללים באומדני השינוי במחירים שמחשבת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לדברי בן-שחר, על רשות המיסים להכין את התשתית לאיסוף נתונים אלה - בעיקר בעסקאות יד ראשונה. יחד עם זאת, הוא הוסיף, ההשפעה של אי-הכללת תנאי המימון על מדידת שינוי המחירים בשוק בתקופה האחרונה היא ככל הנראה קטנה ביותר - והראיה לכך היא שגם בשוק דירות יד שניה ששם חוזי המכר דומים יותר לאורך זמן, נצפית עליית מחירים בחודשים האחרונים. נראה כי במקרים מסוימים היזם מציע מצד אחד תנאי מימון נוחים יותר אבל בד בבד, מהצד האחר, גם מעלה את מחיר העסקה".

לדברי עו"ד דברת אולפינר, שמאית מקרקעין, שותפה מייסדת, גרינברג אולפינר ושות', "הטלת מס רכוש על קרקעות שאינן זמינות לבניה בגלל רשימת תנאים ארוכה בדרך לקבלת היתר, או בגלל שיעור ניצול נמוך המתחשב גם בתוכניות מתאר כוללניות המרחיבות באופן משמעותי את זכויות הבניה, אינו סביר, ככל שהמטרה בהטלת המס היא עידוד מימוש קרקע.

"קביעת מס רכישה של 5% מותנה בקבלת היתר בתקופה  של שנתיים מהווה הטבה שאינה באמת מיטיבה שכן לא ניתן באמת להשלים את קבלת ההיתרים בלוח זמנים זה. גם ללא הקלות וגם בעידן של 'תכנון חושב רישוי'. היתרי חפירה ודיפון בדר"כ ניתנים לפרויקטים גדולים ולא תמיד ניתן להשלים הוצאת היתר בניה בתוך 3 שנים ואז מתבטלת ההטבה. חשוב להאריך את לוח הזמנים להוצאת ההיתר ל-3 שנים ולהסתפק בהיתר חפירה ודיפון".