"עבדתי יום ולילה בטפסנות. מי שלא הזיע באתרי בנייה לא יכול להעריך את העובדים שלו"

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, הוא אחד היזמים הוותיקים בענף. כעת הוא משתף בעצה החשובה ביותר שיש לו לתת למי שנמצא בתחילת הדרך, חושף מיהם הקולגות שהוא הכי מעריך בענף, ומסביר מדוע יש לבטל לאלתר את כל הטבות מחיר למשתכן באזור המרכז.

חוויה מכוננת במהלך הקריירה:
"פרויקט פינוי-בינוי שלקחנו בשנת 2008 וסיימנו לפני שנתיים במערב העיר רחובות, באזור שבעבר נקרא כפר גבירול. המקום היה עזוב, והפכנו אותו לשכונה לדוגמה עם 960 דירות חדשות. מחירי הדירות התחילו שם ב-700,000 שקל והיום הם כבר עומדים על 2.5 מיליון שקל ליח"ד. היינו בין הראשונים שהתעסקו בפינוי-בינוי וזה היה אז פרויקט דגל שלנו. הוא כלל גם את ההתמודדות עם הדיירים, הפינוי שלהם, לרצות אותם, וזה לא היה פשוט אבל הצלחנו".

טעות שלמדתי ממנה:
"אין אדם שלא עושה טעויות, אי אפשר בלי, עושים כל הזמן, אבל צריך להסתכל קדימה וככל שיש לך יותר ניסיון אתה עושה פחות טעויות. זה נובע מכך שהתחום שלנו הוא לא תחום ודאי ואנחנו מתמודדים כל הזמן עם אתגרים חדשים".

דמות שהשפיעה עלי במיוחד:
"כבר מגיל קטן התלוויתי לאבא שלי, משה אביסרור ז"ל, בעסק. הוא הקים את החברה וכבר בשנת 1970 הוא היה קבלן רשום. הוא דמות מוכרת מאוד בזכות הנתינה שלו, הוא עזר לכל מי שפנה אליו. לא היה לי ספק שאני אמשיך את דרכו, בכל מובן, גם בנתינה. עבדתי בהתחלה בתור פועל באתרי הבנייה שלנו, התחלתי מלמטה - בטפסנות, ועבדתי יום ולילה, כדי ללמוד להעריך את העסק.

"אי אפשר לבוא משום מקום ולהיות יזם כשאתה לא מעריך את מה שהעובדים עושים, זה משהו שאבא שלי לימד אותי. במקביל עבדתי יחד עם אבא, הייתי יד ימין שלו, למדתי לנהל את העסק ולאט לאט התקדמתי, ואז גם האחים הצעירים שלי, ג'קי ויורם נכנסו לחברה. אבא המשיך לעבוד בחברה עד לפני שנתיים וחצי כשהוא נפטר, ואנחנו ממשיכים את המורשת שהוא הנחיל לנו, שהיא - לבנות כמה שיותר את הארץ, החלום שלו במיוחד הוא לבנות בדרום הארץ".

ההצלחה הכי גדולה שלי עד היום:
"פרויקט הדגל שלנו היום הוא 'אשירה' בשדה דב בתל אביב. אנחנו בונים שם 406 יח"ד ו-2,500 מ"ר מסחר. עצם זה שהצלחנו לרכוש את הקרקע בלי שותפויות, ולקחת ליווי בנקאי זו כבר הצלחה. זה פרויקט מאוד מורכב ויוקרתי, בלב תל אביב, משהו שלא בנינו עד היום. גם התכנון ברמה מאוד גבוהה, של האדריכל אבנר ישר. אנחנו משקיעים שם המון זמן בשנתיים האחרונות. התחלנו שיווק לפני חודשיים ולמרות הקשיים, אנשים מתעניינים וגם קונים".

העצה שלי למי שנמצא בתחילת דרכו:
"כדי להעריך את הענף ולדעת למה אתה נכנס, צריך להתחיל מלמטה. צריך שנתיים-שלוש לפחות לעבוד באתרים, ללמוד את המקצוע, ובמקביל ללמוד הנדסה. ואז כשמתחילים לעבוד כיזמים אפשר להעריך את העובדים. מי שלא הזיע באתרי בנייה לא יכול להעריך את העובדים שלו".

ההחלטה הראשונה שהייתי מקבל אם הייתי שר הבינוי והשיכון:
"קודם כל לעצור את כל המענקים ומחירי המטרה והמשתכן באזור המרכז. אנחנו רואים עכשיו במלחמה שהצפון והדרום נפגעו מאוד וצריך לעודד אותם, למעשה כבר היו צריכים לעשות את זה מזמן ולא עשו. צריך ממש להקפיא את הבנייה במרכז ל-10 שנים, גם לא לתכנן, ולתת עדיפויות בדמות מענקים גדולים בצפון ובדרום, ולבטל את כל ההיטלים, האגרות ומחירי הקרקע - לתת קרקע במחיר אפס, כך שהקבלנים יוכלו למכור דירות בזול.

"המדינה לא צריכה לסבסד זוגות צעירים או משפרי דיור במרכז. אנחנו צריכים את הדרום והצפון חזקים ואם המדינה לא תדחוף ולא תקדם את זה, זה לא יקרה. צריך להגשים את החלום של דוד בן גוריון ואולי היה צריך את המלחמה הזו כדי להשיג את זה. בנוסף, הוועדות המחוזיות והמקומיות לתכנון ובנייה זה קטסטרופה. הפקידות היא ברמה מאוד נמוכה ומעכבת פרויקטים, ולא מעודדים פרויקטים חדשים. יש שם סחבת בלתי נסבלת וחייבים לטפל בזה".

הדבר המרכזי שלדעתי אנשים לא מבינים לגבי תחום הנדל"ן:
"זה תחום מאוד מורכב שדורש עבודה כמעט סביב השעון, ניהול ברמה מאוד מאוד גבוהה, וצריך אנשי מקצוע שלוקח עשרות שנים כדי להכשיר אותם להגיע לרמות הגבוהות. כדי להיות גם בביצוע וגם בייזום צריך מקצוענים, ובגלל זה יש חברות שנכשלות כי הן מבינות לאן הן נכנסו. כמו מה שקרה כשהריבית עלתה מ-1.5% ל-7%. מי שידע, מי שכלכל את הצעדים שלו מראש, שרד את התקופה הזו, וזה גם נותן יותר ביטחון למי שבא לקנות".

קולגה שאני מעריך במיוחד: 
"שני האחים שלי שעובדים איתי. אנחנו מנהלים הכל יחד, אף אחד מאיתנו לא מתנהל בפני עצמו. אנחנו מקבלים החלטות בדרך כלל פה אחד. ג'קי שמטפל בכל החלק ההנדסי, הביצועי, המכרזים ויורם שמטפל ברכש ובשיווק. שניהם משכמם ומעלה ומתנהלים ברמה גבוהה מאוד. זה האתגר שאבא שלי השאיר לנו - להיות ביחד. ככה חונכנו".

הפרויקט האהוב עלי:
"פרויקט שלנו בבאר שבע, שאכלסנו לפני שנתיים, בשם גרנד אביסרור. 455 יח"ד, 4 מגדלים, ותענוג להיות שם. יש להם שם בית כנסת, ספא של 500 מטר עם חדר כושר, ג'קוזי וסאונות, וגני ילדים ובית ספר צמודים. כל בניין יש 200 מטר של מועדון. זו ממש שכונה בפני עצמה".

הדבר שאני הכי אוהב לעשות מחוץ לשעות העבודה:
"אוהב להיות עם הנכדים, האישה והילדים. יש לי 12 נכדים. אני גם עושה הרבה הליכות ביומיום".

אם לא הייתי מנכ"ל חברת נדל"ן הייתי...
"לא סתם נכנסתי לענף, כבר בתור ילד שאבתי אותו מאבא שלי וזה מה שאני יודע לעשות. אני לא יכול לחשוב על תחום אחר כי אני כל כך אוהב את העבודה שלי, אני עושה אותה בגאווה ונהנה ממנה".

התחזית שלי לשנה הקרובה:
"הטיפול של הממשלה בנושא העובדים הזרים הוא כושל, חייבים לשנות כיוון. או שתכניסו בחזרה את הפלסטינים או שתביאו עוד עשרות אלפי עובדים זרים, אחרת יכול להיות פה אסון כלכלי לכל החברות שמכרו אלפי דירות ולא יכולות למסור את הדירות שלהן בזמן. זה ענף שהוא עוגן, הוא מכניס 100 מיליארד שקל בשנה ממיסים ישירים ועקיפים, ומעסיק מאות אלפי עובדים והמדינה מתעלמת מאיתנו. אנחנו נמצאים בכאוס רציני מאוד.

"התחום שלנו ידע משברים אבל יצא מהם מחוזק. אנחנו רואים כבר עכשיו יציאה מהמשבר, אבל אני בטוח שלא ירחק היום בו מחירי הדירות יעלו, כי בין היתר שכר העבודה מתייקר מאוד, כי אין בכלל כוח אדם. אנחנו נחזור 7 שנים אחורה, כשמחירי הדירות קפצו בצורה דרמטית, זה מה שיקרה בשנים הקרובות, אין לי ספק בכלל. אנחנו גם לא יודעים מה הולך להיות בחודשים הקרובים. אני מקווה שנראה את חזרתם של כל החטופים הביתה ולקראת יום העצמאות אני רוצה לאחל לכולם חג שמח, למרות המצב".