"אפס כוח לציבור, מאה אחוז לממשלה": מאות הערות לחוק שאמור לשקם את העוטף

תזכיר חוק "שיקום ופיתוח חבל תקומה", אשר מגדיר מהו תפקידה של מנהלת תקומה שהוקמה לטובת שיקום העוטף לאחר ה-7 באוקטובר, נסגר אתמול (ג') בלילה להערות הציבור. לתזכיר הוגשו 361 הערות סה"כ, בהן התנגדויות רבות שהגישו אנשים פרטיים, וגם גופים רבים בהם החברה להגנת הטבע, קק"ל, רשות הטבע והגנים, איגוד המתכננים ועוד. מטרת החוק היא לקבוע את חבל תקומה כאזור מיקוד לאומי שיאפשר את תיעדוף החבל ותושביו באמצעות הקצאת משאבים מיוחדים. 

בהערות שהוגשו מטעם איגוד המתכננים, נכתב כי "ברוב הישובים הכפריים והעירוניים באזור האסון קיים תכנון עדכני מתארי ומקומי, מלאי מספק של דיור, שטחי תעסוקה ומנגנוני פיתוח כלכלי ותשתיות, לכן נראה על פניו שיצירת מוסד חדש לתכנון, אינו נדרש ומהווה בזבוז משאבי כוח אדם וכסף". באיגוד מתייחסים בהערה זו לסעיף השנוי ביותר במחלוקת בחוק החדש, אשר מגדיר את הקמתה של ועדה אזורית לתכנון ובנייה, שבה יהיה רוב מכריע של 9 חברים מול 5 לממשלת ישראל.

"הוועדה רשאית לאשר תכנית מתאר או תכנית מפורטת", נכתב בתזכיר החוק. "יהיו נתונות לה כל הסמכויות והתפקידים אשר לוועדה מחוזית, וליושב ראש הוועדה או למתכנן הוועדה, יהיו נתונות הסמכויות הנתונות ליושב ראש ועדה מחוזית או למתכנן המחוז, לפי העניין, כאילו היה תחום הוועדה, מחוז". הוועדה רשאית גם "לאשר תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפורטת, שאיננה תואמת להוראות תוכנית מתאר ארצית, ובלבד שהתקבל על כך אישור המועצה הארצית והממשלה".

בנוסף, "יהיו לוועדה כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית ושל כל מוסד תכנון אחר, לפי כל דין או תוכנית, לעניין אישור תוכנית בסמכותה, או לעניין בקשה להקלה או לשימוש חורג שהוגשה לוועדה שאינה תואמת להוראות תוכנית מתאר ארצית או תוכנית מתאר מחוזית". בסעיף הנוגע ליכולת להגיש ערר על החלטות הוועדה נכתב: "החלטת הוועדה לעניין תוכנית בסמכותה תהיה סופית". על סעיף זה כותבים באיגוד המתכננים כי "מדובר בסעיף בעייתי ופוגעני, דווקא אל מול מוסד תכנון כה חזק ולא מאוזן. יובהר כי היעדר אפשרות להגיש ערר תאלץ תושבים לגשת להליכים משפטיים יקרים ומתישים, דבר שלמעשה יעכב את הליכי התכנון. מדובר בתושבים שעברו מספיק תלאות, אין צורך להערים עליהם קשיים נוספים".

ראש מנהלת תקומה משה אדרי על רקע שדרות (עמוס בן גרשום/לע״מ, שאטרסטוק)

באיגוד המתכננים כותבים עוד כי "יש לתת משקל רב יותר לתמיכה ולקידום של הביצוע והיישום של תוכניות המתאר (הקיימות, ר"ל) ולשם נדרש להפנות את המאמצים המרוכזים המקומיים ושל משרדי הממשלה. המלצתנו היא לבצע את כל הליכי התכנון במסגרת הועדה המחוזית דרום. הסעיף המקנה לוועדה החדשה את הסמכות לאשר תוכניות שאינן בהלימה לתוכניות מתאר ארציות ותוכניות מתאר מחוזיות הינו שגוי ובעייתי. אנו מתריעים כי מדובר במנגנון שעלול להרוס שנים רבות של הסכמות ואיזון אינטרסים, דווקא במקום בו נדרשת עדינות ורגישות. הנזק שסעיף זה עלול לגרום הוא קריטי. קיים חשש סביר שהדבר ישפיע על החברה והסביבה באופן לא מבוקר". 

"אין סעיפי אבל וצער בהנצחה, אין אזכור של המחדל"

גם בחברה להגנת הטבע מותחים ביקורת חריפה על הכוונה להקים את ועדת התכנון החדשה, וכותבים בהערות שהגישו כי "ניסיון העבר מלמד כי כאשר הממשלה מבקשת לקדם פיתוח במהירות, היא מקימה ועדות תכנון מצומצמות, עוקפות הליכי תכנון מוסדרים, בעלות סמכויות מוגברות, שלא לומר דורסניות, שהרכב חבריהן הינו מוטה פיתוח באופן מובהק ויש בהן ייצוג אזרחי וסביבתי מוחלש מאוד".

בארגון מציעים להקים במקום זאת ועדת משנה תחת הוועדה המחוזית הקיימת לתכנון ובניה של מחוז דרום, שתעסוק באופן פרטני בחבל תקומה. בחברה להגנת הטבע מציעים להוסיף סעיף שבו ייכתב כי "הרכב הוועדה יכלול בין היתר נציגים ממשרד החקלאות, משרד הגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, נציג קרן קיימת לישראל, ונציג הארגונים הסביבתיים, וכן את נציגי הרשויות המקומיות ונציגי משרד הרווחה/ארגונים חברתיים. לשכת התכנון המחוזית דרום תתוקצב באופן שיסייע בקידום תכנון יעיל ומקיף של חבל תקומה, ותקבל כוח אדם נוסף של אנשי מקצוע נחוצים כגון מתכננים, בודקי תוכניות, אדריכלים ועוד".

גם ההערות שהוגשו מטעם קרן קיימת לישראל (קק"ל) חוזרות על אותה הביקורת שמשמיעים הארגונים האחרים, והם מוסיפים כי "תחום אחריות הוועדה צריך להיות מוגדר באופן מפורש לחבל תקומה, לרבות צירוף נספח המראה תשריט ובו סימון גבולות של הוועדה. השארת תחום אחריות הוועדה פתוח והכולל אפשרות להקים וועדות אזוריות נוספות עלול ליצור כאוס תכנוני ארצי ולא להתמקד בתכנון חבל התקומה".

עוד הם מוסיפים כי "יש להוסיף לחוק הוראות בדבר השמירה על השטחים הפתוחים המוגנים ולמקד את חשיבות השמירה על שטחי היערות כשטחים קולטי קהל ומבקרים, (לטובת) חזרה של האטרקטיביות של המקום. בנוסף מציעים לכלול הערות נוספת המחייבות הכנת תוכנית אסטרטגית לכלל השטחים הפתוחים בחבל תקומה בשיתוף קק"ל ושאר הארגונים הירוקים". 

"אפס כוח לציבור, מאה אחוז לממשלה"

בהערות שהוגשו מטעם אזרחים פרטיים, כתבה אחת המתנגדות כי היא "מתנגדת מאוד לחוק זה מאחר והוא לא מאוזן ולא מאפשר השפעה נאותה לציבור והאזרחים תושבי החבל שמגיעה להם תקומה אמיתית ולא שינוי דמוגרפי או כל החלטה אחרת שמוסדות המדינה הפוליטיים יכתיבו. זהו חוק ללא איזונים ובלמים. לא בשלבי ההכנה ולא בשלהי ההחלטה. אפס כוח לציבור, מאה אחוז לממשלה. לבטל לאלתר!!!".

מתנגד אחר, בשם עידו אבירם, כותב כי "תזכיר החוק בעייתי, בלשון המעטה, ועמדו על כך רבים. דומה שתכליתו העיקרית האמיתית אינה דווקא שיקום הנפגעים, אלא חיזוק אינטרסים של קואליציית הממשלה שזרים במידה רבה לצרכים ולרצונות של הזקוקים לסעד ולשיקום".

מתנגד נוסף כתב כי "שיתוף הציבור מינורי מדי, אין התחשבות בגורמי רווחה, אין סעיפי אבל וצער בהנצחה, אין אזכור של המחדל, ואין ייצוג מספיק למועצות האזוריות".

"ועדות כאלו מאשרות תכנון נקודתי על סמך 'הנחתות' פוליטיות"

בארגון אדם טבע ודין הוסיפו כי "אין זה נכון שלא לפרט את רשימת נציגי הממשלה (בוועדה החדשה) באופן ברור - הדבר עלול להיות פתח ללחצים פוליטיים וקואליציוניים ולמינויים לא ענייניים, כפי שהיה לאחרונה כאשר נציג משרד החקלאות נדחק מהמועצה הארצית בשל דרישות קואליציוניות. צריך לקבוע לאלו משרדי הממשלה יהיו נציגים בוועדה, וחובה כי בראשם ימונה המשרד להגנת הסביבה בשל הרגישות הסביבתית והאקולוגית הרבה של האזור". 

"הוועדה כוללת נציג ציבור אחד בלבד, נציג ארגוני הסביבה, כמעין עלה תאנה, בזהה לקיים בוות"ל ובוותמ"ל. מאז הקמתן במתכונת דומה לזו המוצעת, ועדות אלו מאשרות תכנון נקודתי על סמך 'הנחתות' פוליטיות ואחרות. בוועדה מסוג זה נדרש היה לכלול נציגות משמעותית של מי שאינם רק נציגי שלטון מרכזי ומקומי, לרבות נציגי האקדמיה, ארגוני חברה ואחרים, זאת כדי להבטיח איזון בקבלת ההחלטות".

ברשות הטבע והגנים כותבים בהערות שהגישו כי "התזכיר המוצע יגרום לפגיעה קשה בשטחים הפתוחים הנרחבים שבחבל תקומה, המהווים את תבנית הנוף הכפרית של יישובי החבל, ובבתי הגידול הייחודיים והנדירים שבתחומו. לתזכיר החוק, במסגרת סמכויות ראש מנהלת התקומה, נבקש להוסיף לרשימת הנושאים שלגביהם מוסמכת מנהלת התקומה להקצות כספים, ביצוע רכש ומתן תמיכות, גם את התחומים הבאים: שיקום ושימור השטחים הפתוחים, והגנה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת בחבל התקומה".