מנכ"ל משרד השיכון: "בעלי אינטרסים מעכבים כניסת עובדים לענף הבנייה. נפתח 69 תאגידי כוח אדם חדשים"

"אמרו לנו שיש בעלי אינטרסים שרוצים להביא את העובדים הזרים בצורה איטית, לחצנו על רשות ההגירה לאשר 69 תאגידים חדשים ולתת להם עדיפות", כך אמר היום (ג') יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון , בוועידת מרכז הנדל"ן 2024 שנפתחה היום אילת, בדיון פתוח עם בכירי משרד השיכון, בהנחיית אורי חודי, עורך מוסף ידיעות הנדל"ן, ידיעות אחרונות ו-ynet.

"הכפלנו את המכסה של העובדים הזרים ל-65 אלף. הבנו שזה לא מספיק. התפקיד שלנו למיין אותם ובהתאחדות קבלני הארץ מוינו בשבילנו 20 אלף עובדים, ולארץ נכנסו עובדים בודדים", אמר מורגנשטרן. "אנחנו שואלים למה התאגידים לא מושכים מספיק עובדים. הבנו שיש צורך בעובדים, ייצרנו מלאי ולא לוקחים אותם בקצב מהיר. אמרו שיש בעלי אינטרסים שרוצים להביא אותם בצורה איטית, ולחצנו על רשות ההגירה לאשר 69 תאגידים חדשים ולתת להם את ההקצאה הראשונה, מתוך הבנה שהתאגידים הישנים רוצים ליצור פער בין ביקוש להיצע. ואחרי שאמרתי את כל זה, הכדור לא בידיים שלנו. יש פער בין מחיר שעובד משלם למחיר טיסות. הבאנו את הכסף. עד אפריל 4,000 עובדים מהודו יוכלו להיכנס לפה. אם הבאה ישירה היא הפתרון - אנחנו בעד". 

לגבי עובדים פלסטינים אמר כי "אנחנו לא מוכנים להישען על מקור אחד של כוח אדם. יש קבלנים שאומרים שהם לא מוכנים לקבל את ההודים. אבל בסופו של דבר תאגידים וקבלנים מרוצים. יש פה תהליך שאי אפשר לחכות לפלסטינים, אבל הכנסת הפלסטינים היא צורך ממשי למשק, וזה הפתרון היחיד שהוא פתרון מהיר. אבל זה צריך להיעשות עם הרשויות, בתחילת המלחמה אתרים נסגרו גם בגלל עובדים ערבים ישראלים. יש עשרות אלפי פלסטינים שעובדים בארץ, בלי אכיפה של צה"ל והמשטרה. גם אם ייכנסו פלסטינים העובדים הזרים יישארו פה".

יורי גמרמן, סמנכ"ל בכיר בנייה חדשה, אגף שיווק, משרד הבינוי והשיכון , מספר: "שיווקנו 35 אלף יחידות דיור בלי רמ"י. ב-2023 הייתה נסיגה, בפריפריה הפגיעה הייתה משמעותית ומגמה זו נמשכת עד הימים האלו. למרות שבימים אחרונים יש התאוששות. הבנו שצריכים לתמוך בפריפריה, קיבלנו החלטת ממשלה, שמסבסדת בנייה רוויה. היזם משלם סכומים זעומים. ממש עכשיו מתארגנים לזה. דבר נוסף, אפשרנו פריסת תשלומים. פעם היו נדרשים לשלם תוך 90 יום, היום יכולים לפרוס תוך שנתיים. המלחמה גרמה לנו לחשוב אחרת, באכלוס, לפשט את תקנות החירום, לפשט הליכים של גמר, רק את הדברים ההכרחיים, זה אפשר לנו לאכלס הרבה יחידות דיור, הרבה שימשו למפונים. אלפי יחידות דיור הצלחנו לאכלס ולקדם. אנחנו מצפים לחזור למספרים שקדמו למלחמה: 35 אלף יחידות דיור"

עמית גריידי, רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון והממונה על חוק המכר, מספר שהם מקדמים מתווה שישפה את הקבלנים על עיכוב מסירה: "בניגוד לקורונה, שלא המלצנו לפצות יזמים שאיחרו, ייתכן שהנסיבות הספציפיות של חרבות ברזל לא בשליטת היזם, בהנחה שהנושא יוכר. נשארו לנו 20 אלף הסכמי מכר שנרשמו אחרי תיקון 9 ואחרי 7 באוקטובר. החוק אומר שהקבלנים חייבים  לשלם לרוכשים. יש לנו מתווה שעל הפרק שהצגנו לאוצר בסוף דצמבר, מתכוונים לעמוד על כך שימומש".

אריאל אולצוור, מנהל מחוז צפון, משרד הבינוי והשיכון : "לא כל הצפון מפונה, הפינוי בשוליים, ואנחנו עובדים כרגיל. אנחנו עוסקים בעזרה למעוטי יכולת. הפיתוח והתכנון מתנהלים כסדרם. לשיווקים המשרד הציע התאמות, מחיר מטרה כלפי מטה להתאים לגובה הריבית. ויש התעניינות ויש ביקושים. התשתיות מאפשרות עבודה מהבית ונסיעה לכיוון מרכז, יזמים ניגשים, וזוכים. במגדל העמק שיווקנו  יחידות, כמעט כולן שווקו. יש רמת סיכון אחרת, יש ביקושים. לא באים בצפון בגלל המחיר, באים בגלל חינוך וקהילה". 

עמית גריידי, רשם הקבלנים, משרד הבינוי והשיכון והממונה על חוק המכר, מספר שהם מקדמים מתווה שישפה את הקבלנים על עיכוב מסירה : "בניגוד לקורונה, שלא המלצנו לפצות יזמים שאיחרו, ייתכן שהנסיבות הספציפיות של חרבות ברזל לא בשליטת היזם, בהנחה שהנושא יוכר. נשארו לנו 20 אלף הסכמי מכר שנרשמו אחרי תיקון 9 ואחרי 7 באוקטובר. החוק אומר שהקבלנים חייבים  לשלם לרוכשים. יש לנו מתווה שעל הפרק שהצגנו לאוצר בסוף דצמבר, מתכוונים לעמוד על כך שימומש".

אריאל רוזנברג, מנהל אגף בכיר שיווק, משרד הבינוי והשיכון : "אנחנו עומדים על מצב שהוגרלו מעל 112-113 אלף יחידות דיור החל מ-2015. אני מנהל את פרויקט הנדל"ן הגדול במדינה, זה חלק משמעותי מעולם הנדל"ן, פרויקטים מקריית שמונה ועד אילת. אנחנו עוקבים רק אחרי היתרים, אנחנו נותנים מעטפת כולל חברת בקרה, ועוזרים לקבלנים מול הרשויות המקומיות. נושא הרישוי הוא מורכב. חלק מהוועדות לא עבדו במאה אחוז. לא שמענו על מגמה שיזמים לא לוקחים היתרים. השוק היה בהלם, אבל חזר לעצמו מבחינת המלחמה. בהגרלה של 7,000 יח"ד, הציבור הצביע ברגליים". 

עובדים זרים גם מארגנטינה

מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון : "אנחנו בעצם מאז 7 באוקטובר באגף בשני אפיקי פעולה: כוח עבודה, תמהילים, מגוון, מעוד מדינות. והטמעת טכנולוגיה בענף שתפחית כוח אדם. יש תוכנית אסטרטגית במשרד שתפורסם בחודש הקרוב, תוכנית ארוכה לחמש שנים קדימה, עתירת תקציב, לטובת הטמעת חדשנות ותיעוש. ראינו את הדוח של בנק ישראל, הנושא הזה בפעילות. המשרד כבר עושה, מקדמים פיילוטים.  נקים מפעלים לבנייה מודולרית בשוק המקומי,, ניתן תמריצים לקבלנים ונעבוד מול  חברות ביטוח ובזירת המכרזים. מוקצים לזה 15 מיליון שקל בשנה ועכשיו מדברים על סכומים יותר גדולים.

"לגבי כוח העבודה, זה דבר מרכזי שאנחנו עושים מתחילתה של מלחמת חרבות ברזל. אתרים סגורים, זה לא היעדר רק עובדים פלסטינים, זה גם קושי בהסכמים בילטרליים, הרבה כי נשענו על סין. התחלנו לעבוד עם הודו, סרי לנקה ועכשיו גם ארגנטינה. יש חסמים לוגיסטיים כמו טיסות ואישורים. במאי יש סבב מינויים נוסף. אנחנו רוצים להגיע ל-65 אלף עובדים. לגבי השוק הפלסטיני אנחנו במחסור כוח אדם, גם אם הפלסטינים יחזרו כוח אדם זר עדיין נדרש. כוח אדם ממולדובה נלקח מהר יותר מהודו". 

"כל תחנה של המטרו היא מנוע צמיחה למרחב"

בפאנל נוסף שהתקיים בפתיחת ועידת מרכז הנדל"ן 2024 באילת, "סודות משולחן התכנון", חשפו בכירי מערכת התכנון את תוכניות הבנייה לשנים הבאות. יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במנהל התכנון, התייחסה לפרויקט המטרו, פרויקט התשתית היקר בתולדות ישראל. "פרויקט תשתית של 150 ק"מ של קווי מטרו עם 109 תחנות, שפרוסים מהחלק הדרומי באזור לוד, רחובות עד החלק הצפוני, רעננה כ"ס, במזרח פתח תקווה, וכל זה מנוע להתפתחות ושינוי. המדיניות שקיימת בעולם – חושבים שצריך פתרון קסם אבל זה לא קסם זה נקרא מערכת תחבורה להתפתחות אורבנית". 

"כל תחנה של המטרו היא מנוע צמיחה למרחב, לאורבניות חדשה, לעירוב שימושיים, ליחידות דיור. מה אנחנו אומרים? האיכות קשורה לכמות, אי אפשר לתכנן רק בכמויות, חייבים לשלב מרכיבים נוספים. לא רק צפיפות אלא גם שימושי קרקע, הסתכלות על המרחב לטובת הולך הרגל, תוביל לשינוי דרמטי במרחב". 

יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במנהל התכנון, התייחסה לפרויקט המטרו, פרויקט התשתית היקר בתולדות ישראל. "פרויקט תשתית של 150 ק"מ של קווי מטרו עם 109 תחנות, שפרוסים מהחלק הדרומי באזור לוד, רחובות עד החלק הצפוני, רעננה כ"ס, במזרח פתח תקווה, וכל זה מנוע להתפתחות ושינוי. המדיניות שקיימת בעולם – חושבים שצריך פתרון קסם אבל זה לא קסם זה נקרא מערכת תחבורה להתפתחות אורבנית". 

לדבריה, "מערכת המטרו מהווה את ליבת התחבורה המטרופולינית. מקדמים בנוסף לתמ"א 70 ולמטרו גם תוכניות למרכזי תחבורה משולבים. צריכים חזון מאוד גדול מה יקרה כאן בעוד 10-15 שנה. בירושלים, השינוי שעשתה הרכבת הקלה. רחוב יפו היה פקוק ומלא בזיהום אוויר, מרחב לאוטובוסים ומכוניות והולכי רגל בתחתית הפירמידה. בעקבות הרק"ל השינוי הוא שזיהום האוויר ירד מ-90% לכמעט כלום". 

לדבריה, "התכניות קיימות – היו הרבה כתבות שתמ"א 70 עוצרת את התכנון ואנו רואים מגמה הפוכה בוועדות התכנון. רק של התכניות הגדולות אנו רואים קרוב ל-300 אלף יחידות דיור בהתאם לתקנות של תמ"א 70 עם מרחבי הליכה, מרחבים ציבוריים, תחבורה ציבורית. כל המרחבים מאפשרים נגישות של 30 דקות ללב המטרופולין מכל מקום". 

סלומון נתנה כדוגמא את העיר רמלה: "3 תחנות מטרו, 19 תכניות גדולות מקודמות במרחב שמסתכלות על התחנה, על המעברים, תמהילים של יחידות דיור, עירוב שימושים , חלוקה לפי מוסדות התכנון, אלה התכניות שמקודמות בוותמ"ל. קנה מידה יותר מצומצם – מרכזי תחבורה משולבים, ברמה הארצית מקודמים 4 מרכזי תחבורה משולבים". 

דקלה עדי פרץ, מתכננת מחוז צפון במנהל התכנון, אמרה כי "אנו נמצאים כרגע בחלק נכבד מהחזית במלחמה. יש 47 ישובים מפונים, 50 אלף תושבים שלא נמצאים בבית, עיר, 5 מועצות אזוריות ומועצה  מקומית. מאוד מאתגר איך האזור יראה בסיום המלחמה. מנהל התכנון נערך לסייע לתושבים בכל מיני אמצעים, הקלות, הוראות שעה, קו חם לטובת האוכלוסייה. גם בתקופה הזו חשוב לנו לקדם את התושבים שנמצאים לאורך הגבול ומנסים כמה שיותר לקדם את התוכניות ולחזק את התושבים". 

לדבריה, "במחוז צפון מקודמות תכניות רבות להתחדשות עירונית לצד תוכניות לבנייה חדשה. 9 מתוך 10 הערים שחשופות ביותר לרעידות אדמה הן בצפון. מה שמחזק את הצורך בהתחדשות עירונית וחיזוק מבנים. המדינה נערכת לכך אם באמצעות קרקע משלימה ואם באמצעות השלמה תקציבית". 

"סיימנו את 2023 באישור של 17 אלף יח"ד בי-ם, מספר פנטסטי"

שירה תלמי באבאי, יו"ר ועדת תכנון ובניה ירושלים, סיפרה על העיר שלא מפסיקה לבנות ולהתחדש בשנים האחרונות.  "6 קווים של רכבת קלה מאושרים, כש-1 כבר נוסע. יש אמונה בקווי הרכבת לשנות את העיר. תפיסת התכנון – מצפון, דרום ומזרח ירושלים נעצרה – והמדינה למעשה מסתיימת. ממערב, העיר החליטה לא לצאת מגבולות העיר ולא להרוס צמחיה וסביבה ונוכל להשאיר את העדרים של הצבאים והשטחים הפתוחים. לאפשר פיתוח בתוך העיר ומצד שני לא להגדיל את השטח המוניציפלי. לא לצאת החוצה. איך עושים את זה? 

"עד 2030 כל הקווים יעבדו. גם מי שיגיע עם רכב יוכל להשאיר את הרכב שלו באחד מחניוני חנה וסע ולצאת לכל מקום. בזכות המדיניות הצלחנו לפצח את הקוד, ולאשר יחידות דיור בתחומה, העיר הייתה מספקת כ-3,000 יחידור דיור בשנה וזה היה גורם דרמטי בהגירה שלילית, ומאז המדיניות של הרק"ל סיימנו את 2023 באישור של 17 אלף יחידות דיור, מספר פנטסטי. עירוב שימושים – גם גרים, גם נוסעים, גם מבלים". 

שירה תלמי באבאי, יו"ר ועדת תכנון ובניה ירושלים, סיפרה על העיר שלא מפסיקה לבנות ולהתחדש בשנים האחרונות.  "6 קווים של רכבת קלה מאושרים, כש-1 כבר נוסע. יש אמונה בקווי הרכבת לשנות את העיר. תפיסת התכנון – מצפון, דרום ומזרח ירושלים נעצרה – והמדינה למעשה מסתיימת. ממערב, העיר החליטה לא לצאת מגבולות העיר ולא להרוס צמחיה וסביבה ונוכל להשאיר את העדרים של הצבאים והשטחים הפתוחים. לאפשר פיתוח בתוך העיר ומצד שני לא להגדיל את השטח המוניציפלי. לא לצאת החוצה. איך עושים את זה?

עינב ריגלר, מנהלת אגף בכיר בתכנון רשות מקרקעי ישראל , אמרה כי "93% מהקרקע בניהול המדינה. רואים חשיבות בניהול מרכזי של הקרקע, נותן למדינה יכולת לניהול אסטרטגי של הקרקע ולעודד פיתוח במרחב. רשות מקרקע ישראל עוסקת בפרויקטים בהיקפים רוחביים. מה המצב היום? חווים משבר דיור מאוד רחב כבר שנים רבות מאוד, קצב גידול האוכלוסייה מאוד גבוה. 2 אחוז גידול בשנה.

"חווים בגלל הפיתוח האינטינסיבי זילות של הקרקע, הצפיפות עולה, קצב ביצוע תשתיות לא עומד בקנה אחד עם קצב הפיתוח ומביא לצורך לתת מענה אסטרטגי לקרקע. מביאים את הראייה המשולבת – ארוכת טווח – וטווח ביניים – במסגרת טווח הביניים תכנון מוטה תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית , הסדרת תשתיות איחוד תשתיות, עירוב שימושים ". 

עינת גנון, מנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית , אמרה כי "נשארנו באותה מגמה של אישור תכניות. שמרנו על עקביות, 41 אלף יחידות דיור בתכניות מאושרות. הישג גדול של מוסדות התכנון.  תמ"א 38 מתנהגת כמו כל המשק. רואים ירידה בהיתרים. אפילו יותר משמעותית בגלל שיש יזמים קטנים יותר שהיו מושפעים יותר מהמלחמה וגם מעליית הריבית בחצי שנה האחרונה.

"הישובים שהוציאו שיעור גבוה – תל אביב עם תכנית הרובעים שמביאה להפרש במספרים. מאוד מעניין לראות את בת ים אחריה ופתח תקווה. הגרף של הבקשות להיתרים, בשנה האחרונה עליה בבקשות להיתרים, הרשות המובילה היא באופן מפתיע פתח תקווה. הרוב הולך וגדל של הבקשות והיתרים הוא בהריסה ובנייה, מה שכל מוסדות התכנון מכוונים אליו".