רמ"י עתרה נגד עיריית דימונה: "פעלה מאחורי הגב והסתירה את כוונתה להפקיע מקרקעין"

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הגישה בשבוע שעבר עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כנגד עיריית דימונה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר, בבקשה כי ביהמ"ש יורה על ביטול החלטת הוועדה להפקיע קרקע שבבעלות המדינה, לצורך הקמת מטמנה בתחום בורות החציבה "מחצבות יצחקי". זאת, בטענה כי בשיקול דעתה של הוועדה נפלו "פגמים חמורים", כי ההפקעה "אינה עומדת באף לא אחת מאמות המידה לביצוע הפקעה ", וכי "העירייה פעלה מאחורי גבה של רמ"י" ואף גבתה כספים שלא על פי החוזה.

העתירה, שהוגשה על ידי עו"ד טל שטיין מפרקליטות מחוז דרום אזרחי, מעלה כי לפני 10 שנים ביקשה עיריית דימונה מרמ"י להקצות לה מקרקעין לצורך מטמנה בתחום בורות החציבה "מחצבות יצחקי". תחילה ביקשה העירייה להקצות לה 360 דונם אך בשל ערך הקרקע הגבוה, צמצמה את בקשתה לשטח של 20 דונם. משל כך, נחתם בין רמ"י לעיריית דימונה חוזה הרשאה שאושר במהלך שנת 2014, במסגרתו הוקצו 20 דונמים מהשטח לטובת מטמנה. 

מדו"חות פיקוח שנערכו ביחס לחוזה ההרשאה עלה כי העירייה הפרה את החוזה ופעלה בניגוד להנחיות המחייבות של המשרד להגנת הסביבה. בין היתר חרגה העירייה משטח המקרקעין לשטח של 360 דונם, הרחיבה את בורות ההטמנה, הטמינה פסולת בבור נוסף שאינו נכלל בחוזה, קלטה פסולת שמקורה מחוץ לתחומי הרשות המקומית והטמינה גם פסולת ביתית ולא רק פסולת יבשה ועוד. 

עוד טוענים ברמ"י, כי הפקעת המקרקעין אינה תואמת את ייעודם מאחר והקרקע לא משמשת רק לצרכי ציבור, אלא גם לייעוד עסקי - מסחרי, ומשום כך, הפקעת המקרקעין "אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין והיא בטלה מעיקרה". בעתירה נכתב כי הקרקע משמשת "לטובת פסולת שמקורה אינו בדימונה אלא במקומות אחרים, על פי הצהרת ראש העיר - בהיקף של 40%. המשמעות היא, כי כל משאית פסולת שנכנסת למטמנה מחויבת בתשלום עבור השירות הניתן לה, שירות בעל אופי מסחרי לכל דבר ועניין, שהרשות המקומית מפיקה הלכה למעשה מן המטמנה".

העירייה: המטמנה כולה משרתת מטרות ציבוריות

בעתירה נכתב כי העירייה ביקשה כי "רמ"י תפעל לתיקון חוזה ההרשאה כך שיכלול את כל שטח המטמנה, בשטח של 360 דונם, כפי שקודמה העסקה תחילה, ובכך יתייתר הדיון בסוגיית החריגות מגבולות חוזה ההרשאה. רמ"י הבהירה לרשות המקומית, כי גם אם תאושר עסקה ביחס לכלל שטח המטמנה, לא יהיה בכך משום ויתור על תשלום דמי שימוש בגין השימושים שהתבצעו במקרקעין ללא הסדר חוזי". 

רמ"י גם פנתה לשמאי לצורך קבלת הערכת שווי לכלל המטמנה. הצדדים הסכימו לבסוף להפחית את גובה התשלום, בתמורה לצמצום נפח הפסולת שתוטמן באתר. בהתאם לבקשת העירייה לקדם עסקת הקצאה נוהל שיח ארוך, במסגרתו רמ"י פעלה לאשר עסקה בפטור ממכרז. זאת, הגם שהתברר כי חלק מן הפעילות שהעירייה מבצעת במקרקעין אינה אך לצורכי ציבור. 

עם זאת, תוך כדי שיח באשר לערכה הכספי של ההקצאה, פעלו העירייה והוועדה המקומית והפקיעו את המקרקעין, ולאחר מעשה עדכנו את הרשות באשר להפקעה. בסמוך לאחר מכן פנתה רמ"י לעיריית דימונה, בדרישה לביטול ההפקעה שנעשתה שלא בהתאם לקריטריונים זאת מכיוון שהקרקע אינה משמשת במלואה לצרכי הציבור. במענה לפנייה ציינה העירייה כי המטמנה כולה משרתת מטרות ציבוריות בעוד השיקול המסחרי הינו זניח ומכאן על העירייה לשלם עבור הקצאת המטמנה סכום סמלי של מיליון שקלים. הצדדים המשיכו לנהל משא ומתן עד לאחרונה, אולם ניסיונותיה של רמ"י להביא לפתרון מוסכם, כשלו.

"העירייה פעלה מאחורי גבה של העותרת, הסתירה מפני העותרת כי בכוונתה להפקיע המקרקעין, וגילתה מעשיה אך בדיעבד. התנהלות המשיבות כמתואר לעיל, מהווה פגם של ממש היורד לשורשו של ההליך המינהלי. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את העתירה ולהורות על ביטול ההפקעה".