רמת התיעוש של ענף הבנייה בישראל - במקום הלפני אחרון ב-OECD

כח אדם זר וזול, לצד השקעות לא מספקות בטכנולוגיות בנייה, פוגעים בחדשנות ובפריון ענף הבנייה בישראל. כך עולה מהחלק הרביעי מתוך דוח בנק ישראל לשנת 2023, שפורסם היום (ב') ומתמקד בהטמעת חדשנות בענף הבנייה.

על פי הדוח, מלאי ההון לעובד בענף הבנייה בישראל, כלומר סך המיכון הפיזי המשמש את הענף חלקי מספר הפועלים, הוא נמוך מאד בהשוואה בינלאומית, דבר ה"מהווה אינדיקציה לפיגור ברמת החדשנות והתיעוש בענף". עוד מצוין בדוח כי החסמים העיקריים להטמעת חדשנות הם ידע מוגבל, צורך בתיאום בין גורמים רבים ורגולציה לא מתאימה.

על פי הדוח, הפריון בענף  הבנייה הישראלי נמוך מאוד. ב-2018 התוצר לעובד בישראל היה נמוך ב-15% בהשוואה למקביליו במדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי). עם זאת מציינים בבנק ששיטה זו מוטה בשל שיטות מדידה שונות בעולם, ולכן מעדיפים את בדיקת "מלאי ההון לעובד", כלומר כלל ההשקעות במיכון ומכשור פר עובד. בהשוואה בינלאומית נמצא כי נתון זה נמוך ב-54% לעומת עמיתיו ב-oecd, זאת כאשר בכלל המגזר העסקי נמוך פריון העבודה ב-11% בלבד. בהיבט זה, ישראל ממוקמת במקום הלפני אחרון באיכות הפועלים במדינות הארגון לפני סלובקיה, כאשר בלגיה מצטיינת בהיבט זה.

לחדשנות בענף השפעה חיובית כמו צמצום זיהום ורעש 

גם המיומנויות של העובדים בישראל נמוכות לעומת עמיתיהם ב-OECD, כאשר בישראל יש יותר הסתמכות על עובדים לא מיומנים. בבנק מייחסים זאת לזמינות הגבוהה של עובדים לא ישראלים זולים. לפי הדוח, זו מקטינה את התמריץ להטמיע חדשנות אך חושפת את החברות לתעסוקה לא יציבה.

פועלי בנייה, צילום ארכיון. למצולמים אין קשר לכתבה (שאטרסטוק)

 גם רמת השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות בענף הבנייה בישראל נמוכה משמעותית לעומת המדינות המפותחות שנדגמו. הכוונה היא לשימוש במערכות תכנון, שיטות בנייה וציוד יעיל יותר מבעבר, בין היתר באמצעות תוכנות מבוססות BIM, שיטות שיתוף והפצת נתונים בין כלל הגורמים בפרויקט, בינה מלאכותית, מערכות תוכנה וחומרה לניהול לוגיסטי באתר, בנייה תעשייתית, שימוש ברחפנים, חיישנים, תלת ממד ועוד. הדוח מציין שלחדשנות בענף יש השפעה חיובית, כמו צמצום זיהום ורעש, מה שעשוי להצדיק תמיכה ממשלתית.

אחד החסמים המשמעותיים בפני חדשנות הוא כאמור עובדי בנייה זולים ולא מיומנים. במחקרים קודמים בנושא צוין שזמינות כוח עבודה זול מייתרת חדשנות טכנולוגית ואף עלולה לגרום לתעסוקה לא יציבה. הפתרונות שנמצאו לכך ברחבי העולם הם הכשרת כוח עבודה מיומן, בין אם בהכשרה ממשלתית מקיפה, בהכשרה של מהגרים או הכשרה של כוח עבודה מקומי באמצעות חברות זרות.

חסם נוסף הוא תהליכי התקינה והרגולציה ארוכים בהשוואה לעולם בכל הקשור לחומרי בנייה ושיטות בנייה חדישות. לכן נדרשת התאמת הרגולציה לענף ולקביעת סטנדרטים אחידים על מנת להתגבר על חוסר הסנכרון בשוק. בהיבט זה מציינים את השימוש במערכת BIM לקיצור הליכים, וכן את הדרישות בחלק ממדינות סקנדינביה לצמצום פסולת וזיהום באתרי הבנייה, שמביא בעקיפין לבנייה מתקדמת יותר.

לסיכום, על אף פעולות שנעשו בתחום, סוברים בבנק ישראל שלממשלה יש  תפקיד חשוב בהכשרת כוח מיומן לענף, עליה לבטל רגולציה הפוגמת בחדשנות או לנקוט רגולציה חדשה שתשפר את התיאום בין החברות או בין החברות לרשויות המקומיות ובין גורמים נוספים. הממשלה יכולה גם להנגיש מידע לצרכנים על שיטות בנייה חדשות וליצור ביקושים ממשלתיים לבנייה חדשנית. עוד הם מציעים סבסוד ממשלתי לזמן מוגבל לחדשנות ותיעוש, בעיקר בקרב  חברת קטנות ובינוניות והרחבת מדיניות הסבסוד הקיימת.