הדוח שנגנז, החלטת הממשלה שלא יושמה: כך נוצר מחסור של אלפי מהנדסים בענף הבנייה

בימים אלה מרבה התקשורת כולה, והתקשורת הכלכלית בפרט, לעסוק במשבר כח האדם בענף הבנייה, כאשר הכוונה היא למחסור החריף בפועלי כפיים, בעיקר מתחום "העבודות הרטובות". אך מתחת לפני השטח, עם הרבה פחות באזז, מתהווה משבר חמור נוסף, שהשלכותיו עלולות להיות חמורות לא פחות על עתיד ענף הבנייה. המדובר במחסור החריף במהנדסים אזרחיים - מהנדסי בניין ותשתיות.

בניגוד למחסור בפועלים, שאותו ניתן לייחס לאירוע חיצוני קיצוני שאותו קשה היה לחזות, דוגמת ה-7 באוקטובר, המחסור במהנדסים הוא כולו תוצר של הזנחה מצד הממשלות בשנים האחרונות, אשר מודעות היטב לבעיה, בין היתר בזכותו של דוח מפורט שגיבש צוות בינמשרדי שהוביל משרד ראש הממשלה - אך אינן עושות דבר. כבר היום חסרים במשק אלפי מהנדסים בתחום, ואם יימשך חוסר המעש, מספר זה עוד יזנק אל מעבר ל-10,000 מהנדסים.

אותו דוח מדובר בדק בשנת 2020 את היקף המחסור במהנדסים, ומצא כי באותה השנה, עמד המחסור על 3,700 עד 4,500 מהנדסים בתחום הבינוי והתשתיות, וצפה כי שבשנת 2025 הפער יגדל למחסור בסדרי גודל של בין 5,000 ל-8,000 מהנדסים. עוד מוסיף הדוח, כי לקראת שנת 2030 הפער צפוי לגדול עוד יותר, ולהגיע לסדרי גודל של בין 11,000 ל-15,000.

בין הסיבות למחסור ההולך וגדל, על פי הדוח, הוא הקושי לייבא מהנדסים זרים מחו"ל בכמויות הנדרשות, תהליך הכשרה ארוך במוסדות הלימוד השונים, ומשכורות נמוכות מדי ברשויות המקומיות ובמוסדות התכנון. "הפער בהון אנושי הנדסי, צפוי לעכב באופן משמעותי את תהליכי התכנון והביצוע של פרויקטי התשתיות, ולהשית עלויות ניכרות על המשק", נכתב בדוח. עוד נכתב כי "ניתן להעריך, כי משמעות הפער של ההון האנושי ההנדסי בשנת 2025, היא חוסר יכולת להוציא לפועל השקעות בבינוי ובתשתיות בסדר גודל של 20 מיליארד שקל בתרחיש המינימום, ו-30 מיליארד שקל בתרחיש המקסימום".

לאור זאת הומלץ כי "משרד העבודה, ובפרט האגף לאסדרת עיסוקים, יבחן הרחבה של אפשרויות ההסבה לתחומי התשתיות של מהנדסי חשמל שאינם מועסקים, ושל מהנדסים שהגיעו לגילי פרישה. הצוות מצא כי שקיימים אלפי מהנדסי חשמל מפוטרים מענפי ההיי טק ומהנדסי חשמל רבים נוספים לגילאי פרישה, אשר ניתן להסב למקצועות ההנדסה הנדרשים בתחומי התשתיות, ובכך לנצל באופן יעיל יותר את ההון האנושי ההנדסי הקיים במשק".

המלצה נוספת נוגעת לפערי השכר ותנאי ההעסקה בין מהנדסים במחלקות התכנון, ההנדסה, התשתיות והתיאום ההנדסי ברשויות המקומיות, לבין מהנדסים במגזר הפרטי. "פערים אלו פוגעים ביכולות התכנון, התיאום והביצוע ההנדסיות הנדרשות מהרשויות המקומיות עבור פרויקטי התשתיות הקיימים והמתוכננים. לפיכך, הצוות ממליץ לקדם עבודת מטה לבחינת תנאי ההעסקה והיבטים נלווים עבור מהנדסים ברשויות המקומיות".

"הולכים לקסטרופה בעיניים פקוחות" 

כיום רשומים בישראל כ-15 אלף מהנדסים אזרחיים. בעקבות הדוח, באוגוסט 2021 התקבלה בממשלה החלטה 202 בנושא קידום תשתיות לאומיות, בה הוחלט בין השאר לאמץ את עיקרי המלצות הדוח הבין משרדי, ובפרט את נושא הגדלת מספרי הסטודנטים בתחום ההנדסה האזרחית. ואולם מי שהיו אמונים על יישום המסקנות – משרד העבודה והמועצה להשכלה גבוהה שבאחריות שר החינוך – מעולם לא עשו כן.

לדברי יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, יגאל גוברין, "כיום חסרים 5,000 מהנדסים אזרחיים מכל המקצועות. יש שאומרים שיותר. הבעיה היא שזה לא מחסור של 5,000 מהנדסים כשיש 50,000 מהנדסים פעילים, אלא מחסור של 5,000 כשיש 15,000 מהנדסים פעילים סה"כ. זה מספר דרמטי".

יו"ר איגוד המהנדסים יגאל גוברין: "זה לא רק מגורים אלא גם תשתיות, בתי חולים, שדה תעופה חדש שכבר 10 שנים מדברים עליו, מתקני התפלה, משק האנרגיה, בתי ספר, גני ילדים, כבישים, מחלפים. אם לא יטפלו בנושא המהנדסים בבהילות - אנחנו הולכים לקטסטרופה בעיניים פקוחות" 

"בתי הספר להנדסה לא מייצרים היום כמות שמספיקה לכסות גם על הפורשים וגם על אלו שמראש לא מגיעים ללמוד והפער הכמותי הולך ומתרחב, וזה במקביל לכך שהדרישות הולכות וגדלות. מאחר שהמדינה מתפתחת, ואיתה קצב ריבוי האוכלוסין שהוא אחד הגבוהים בעולם המערבי, צריך יותר עבודות בנייה ותשתיות, וזה עוד ללא קשר למה שקרה ב-7 לאוקטובר. גם בלי המלחמה המאזן היה שלילי - יותר פורשים מאשר 'נוצרים'".

יו''ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, יגאל גוברין (איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות)

"בנוסף, עד לפני שנה וחצי, בין 10%-15% מהמסיימים הלכו להייטק ולא לתעשייה שלנו, וזה בגלל פערי השכר. אם שכר ממוצע של מהנדס מתחיל עומד על 12,000-13,000 שקל בממוצע, בהייטק הציעו להם כפול. בסוף זה עניין של היצע, ביקוש ושכר. הנתון השני שמגביל את הכמות זה כושר הייצור של האוניברסיטאות והמכללות שמייצרות מהנדסים אזרחיים. החסם הגדול ביותר שם הוא מחסור במרצים. אין מספיק מרצים ומתרגלים כדי להגדיל את כמות הסטודנטים".

"הצעתי לאנשי האוצר למשל ליצור הוראת שעה שמעניקה נקודות זיכוי במס הכנסה למי שעובד כמהנדס אזרחי למשך 5 שנים אחרי הפרישה לפנסיה. תנו להם תמריץ כלכלי לחזור לעבודה. אני מניח שאפשר להחזיר ככה 2,000 מהנדסים לעבודה. זה משמעותי. באוצר שמעו, אמרו 'מעניין', ולא יצא מזה שום דבר. הצעתי גם לפתוח קורסי הסבה של הנדסאים למהנדסים - בואו ניקח הנדסאים, שהם כבר לא סטודנטים צעירים והם מנוסים, ונבנה להם תוכנית של שנתיים שלוקחת בחשבון את כל האילוצים שלהם - וגם מזה לא יצא כלום. זה לא מעניין אף אחד בממשלה".

יגאל גוברין: "עד לפני שנה וחצי, בין 10%-15% מהמסיימים הלכו להייטק ולא לתעשייה שלנו, וזה בגלל פערי השכר. אם שכר ממוצע של מהנדס מתחיל עומד על 12,000-13,000 שקל בממוצע, בהייטק הציעו להם כפול. בסוף זה עניין של היצע, ביקוש ושכר. הנתון השני שמגביל את הכמות זה כושר הייצור של האוניברסיטאות והמכללות שמייצרות מהנדסים אזרחיים. החסם הגדול ביותר שם הוא מחסור במרצים" 

חסם נוסף, לדבריו של גוברין, הוא סוגיית השכר: "מהנדס מנוסה, בעל 10 שנות ניסיון, בעל משרד - מרוויח 270 לשעה כשהוא נותן שירות לאחד ממשרדי או גופי הממשלה. במקביל, סטאז'ר של עורך דין יקבל מהמדינה 600 שקל לשעה. עד שלא ישנו את הדברים האלה לא יקרה עם זה שום דבר. משרדי תכנון פתרו לעצמם חלק מהבעיה בזה שהם הוציאו עבודות למשרדים באוקראינה ומולדובה למשל. אבל אוקראינה גם נסגרה להם. אין לזה פתרון כרגע ואין גם מישהו שלוקח על עצמו לפתור את זה"

לדבריו של גוברין, גם אם מחר בבוקר יהיו מספיק עובדים לענף הבנייה, המחסור במהנדסים עדיין יהווה צוואר בקבוק לענף. "וזה יכה בנו. כי זה הרי לא רק מגורים אלא גם תשתיות, בתי חולים, שדה תעופה חדש שכבר 10 שנים מדברים עליו, מתקני התפלה, משק האנרגיה, בתי ספר, גני ילדים, כבישים, מחלפים. אם לא יטפלו בנושא המהנדסים בבהילות - אנחנו הולכים לקטסטרופה בעיניים פקוחות".

מחסור חמור במרצים בתחום ההנדסה 

פרופסור רפאל זקס, מהיחידה להנדסת מבנים וניהול הבנייה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מסביר כי "בטכניון אנחנו קולטים מדי שנה 250 סטודנטים לתואר ראשון להנדסה אזרחית וסביבתית. הרוב המכריע מתוכם, בוחרים ללמוד את מקצועות הנדסת המבנים וניהול הבנייה - שכולל ניהול פרויקטים וגם הנדסת ביצוע. הבעיה היא ששוק התכנון לא יודע לקלוט את כולם, וחלק גדול מהם מוצאים את עצמם דווקא בתחום הביצוע ולא ממש מממשים את מה שלמדו בהנדסת מבנים. בעיה נוספת היא שבמשרדי התכנון השכר הנמוך יותר מאשר בתחום הביצוע ולכן, גם אם היו רוצים להמשיך בתכנון, חלק גדול עוברים לביצוע. אני מעריך שהשכר בתחום הביצוע גבוה ב-30%-40% - זה משמעותי".

''חסרים מהנדסים איכותיים, והתוצאות הרות גורל''. רפאל זקס (דוברות הטכניון)

"אני יכול לומר שלא רק שחסרים מהנדסים, חסרים מהנדסים איכותיים. והתוצאה היא שאנחנו רואים למשל במועצות מקומיות, עיריות, ועדות תכנון ובנייה וגופים נוספים, שבמקום לקלוט מהנדסים, כי השכר שם יותר נמוך, הם קולטים אנשים בעלי הכשרות אחרות כמו הנדסאים למיניהם. האנשים האלו מתמנים אחר כך לתפקידים של צוותי ניהול פרויקט מטעם עירייה כזו או אחרת והתוצאות הן הרות גורל באיכות של הביצוע של הפרויקטים".

פרופסור רפאל זקס: "אני חבר הסגל היחיד בטכניון שמלמד את מקצוע ניהול הבנייה. יש לנו מרצים לחומרי בנייה, קונסטרוקציות והנדסת מבנים, אבל בניהול הבנייה אני אחרון המוהיקנים. כשאני הצטרפתי לטכניון, לפני 24 שנה, היו 6 חברי סגל בניהול הבנייה ולאורך השנים הם פרשו או עזבו"

"אין רגולציה שמונעת להעסיק אדם לא מספיק מוכשר. זו לא דרמה במובן של סכנת חיים, כי עדיין יש רמות פיקוח של משרדי התכנון שהם מאוד מנוהלים ומפוקחים, יש תקינה ורגולציה. ההשלכות של זה הן בעיות של תחזוקה ותשתיות בהמשך, עלויות תיקון גבוהות ממה שצריך. זה יכול להיות גם בתשתיות כבישים, חשמל, מים, מדרכות ועוד. אישית אני חושב שזה מתבטא גם בבנייה הפרטית. מהנדסים מוכשרים יותר בוחרים חומרים טובים יותר, ושורה ארוכה של החלטות היו מתקבלות בראייה ארוכת טווח".

"בעיה נוספת, לפחות אצלנו בטכניון, היא שמי שמתקבל יכול לבחור ללמוד הנדסת חשמל, מדעי המחשב, מדעי הנתונים ועוד הרבה מקצועות שמובילים אותם אחר כך להייטק, והם יותר אטרקטיביים מאשר ההנדסות הקלאסיות. רוב האנשים שכן מגיעים אלינו הם אלו שהג'וק הזה של להיות מהנדסים נכנס בהם בילדות או בתיכון. רק השבוע ישבנו עם המשנה למנכ"ל ' תדהר ', והם רוצים לתת למשל מלגות לתואר שני, במטרה למשוך עובדים שלהם שהתחנכו כאדריכלים או במקצועות נוספים, שילמדו ניהול הבנייה, למשל, ויחזרו לעבוד בזה אצלם".

נקודה כואבת במיוחד עבור זקס היא המחסור במרצים בתחום. "אני חבר הסגל היחיד בטכניון שמלמד את מקצוע ניהול הבנייה. יש לנו מרצים לחומרי בנייה, קונסטרוקציות והנדסת מבנים, אבל בניהול הבנייה אני אחרון המוהיקנים. כשאני הצטרפתי לטכניון, לפני 24 שנה, היו 6 חברי סגל בניהול הבנייה ולאורך השנים הם פרשו או עזבו. היום יש בישראל שני מרצים לניהול הבנייה בבן גוריון, אחד באורט בראודה, ואני. באריאל מלמדים את זה עם מורים נספחים ולא עם מורים קבועים, והם לא עורכים מחקר או מכשירים דוקטורנטים, ככה שזה לתואר ראשון בלבד. לפני 3 שנים יצאנו בקול קורא למצוא עוד מרצים לטכניון. פנו 6, 3 מהם היו מתאימים, אבל רק אחד מקפריסין סיים את כל התהליך. הוא היה אמור להגיע אלינו ב-10 לאוקטובר 2023, והחליט בסוף שלא להגיע, מסיבות מובנות".

בנוסף, לדברי זקס, בסוף אפריל הקרוב יסתיים הסכם בין משרד הבינוי והשיכון והטכניון, לקיום המכון הלאומי לחקר הבנייה - מכון שהוקם ב-1988 במטרה לקדם מחקר של ענף הבנייה, ו-60% מתקצובו עד היום בא המדינה. "המחקרים של המכון מוסיפים ידע ומכשירים פרופסורים, אבל גם מממנים מלגות לדוקטורנטים, ובלי דוקטורנטים - אין מרצים. אם המדינה תחליט לא לממן מחקר - היא בעצם סוגרת את הדלת בפני אקדמאים שרוצים לחזור להיות חברי סגל, אבל לא יהיה להם עכשיו כסף למחקר".

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים בישראל: "במשרדים הפרטיים מרוויחים היום יותר טוב ממה שהרוויחו פעם. הבעיה היא בעיקר בשלטון המקומי שהוא המעסיק הגדול ביותר של מהנדסים בתוך השירות הציבורי, הרבה יותר מהמדינה. במודיעין לא הצלחנו לגייס מהנדס תשתיות במשך 7 שנים. למה? בגלל שכר. הם מעדיפים לעבוד בשוק הפרטי כי שם משלמים יותר" 

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה לנושא זה כי " משרד הבינוי והשיכון מאמין כי על מנת לקדם ולייעל את תחום הבנייה למגורים בישראל יש להשקיע משאבים בקידום המחקר והחדשנות בענף באמצעות תקצוב מחקרים, מתן מענקים ופתיחת השוק לגופים נוספים שיוכלו לבחון חידושים בשיטות בנייה. לראייה בשנים האחרונות עבד המשרד בשיתוף פעולה פורה עם הטכניון. נדגיש כי כלל המחקרים והתהליכים במסגרת שיתוף פעולה זה יגיעו לסיומם, ללא קשר למועד סיום ההתקשרות באפריל.

"באוגוסט 2023 פרסמנו קול קורא למתן מענקים בסך 3 מיליון שקל למחקרים רב-תחומיים ויישומיים בטכנולוגיות בנייה חדשניות, בשיתוף עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, במטרה לקדם פיתוח טכנולוגיות חדשות ויישום כלים מתקדמים בענף הבנייה תוך תרומה ליכולת התחרותית של ישראל בתחום בעולם. נציין כי הקול קורא מייצר גם הזדמנות לשילוב דוקטורנטים במחקרים במוסדות המחקר בארץ".

הבעיה החמורה: ברשויות המקומיות 

לדברי יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים בישראל, ולשעבר מהנדס העיר מודיעין-מכבים-רעות, האדריכל צחי כץ, הבעיה היא חמורה בעיקר ברשויות המקומיות. "במשרדים הפרטיים מרוויחים היום יותר טוב ממה שהרוויחו פעם. הבעיה היא בעיקר בשלטון המקומי שהוא המעסיק הגדול ביותר של מהנדסים בתוך השירות הציבורי, הרבה יותר מהמדינה. במודיעין לא הצלחנו לגייס מהנדס תשתיות במשך 7 שנים. למה? בגלל שכר. הם מעדיפים לעבוד בשוק הפרטי כי שם משלמים יותר".

''השכר הוא סטטי לחלוטין''. יו''ר איגוד מהנדסי ערים, צחי כץ (שיר נוימן)

עוד לדבריו, "היו ניסיונות להעלות את המשכורות ברשויות המקומיות, למשל כשאיילת שקד הייתה שרת הפנים, היא עשתה רפורמה שכללה שכר עידוד בכמה פעימות לפי תפוקות ועוד כמה פרמטרים, והכניסה מענקי עידוד, אבל מעבר לזה השכר הוא סטטי לחלוטין, כי ההשלכה של תוספות שכר במקומות האלה הוא מיליארדים לתקציב המדינה, כי זה משפיע רוחבית על מקצועות נוספים שנמצאים בהסכמים שונים עם המדינה, כשההסתדרות יושבת באמצע".

"משמעות המחסור במהנדסים היא שתקופת הבנייה תתארך, וזה משהו שמצטרף לסל הדברים שכבר מעכבים פה את הבנייה. אבל זה לא דבר חדש, זה ככה כבר שנים, ותמיד אומרים שהרשויות מעכבות פרויקטים ודברים לוקחים המון זמן, אבל כולם מתעלמים מהמחסור בכוח אדם, שעסוק בהרבה פרויקטים במקביל, ולכן דברים יתעכבו. כשיש הרבה מאוד תוכניות ומעט מאוד אנשים, אז אותו בן אדם שיושב על הכסא ובא בבוקר ויש לו על השולחן 30 תוכניות, עד שהוא יגיע לתוכנית ה-30 ייקח לו הרבה יותר זמן".

כלל הגורמים האחראיים למחדל סרבו להגיב

ממשרד העבודה לא נמסרה תגובה.

מהמועצה להשכלה גבוהה לא נמסרה תגובה.

ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.