פשרה בין המדינה לירוקים לגבי טיהור קרקעות תל השומר: בניית אלפי יח"ד תקודם בשטח הבסיס לשעבר

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר היום (ב') הסכם פשרה בין מדינת ישראל ועמותת "אדם טבע ודין" בעקבות עתירה שהגישה העמותה לגבי שתי תוכניות בנייה שאושרו בשנת 2016 במתחם בסיס תל השומר. הסכם הפשרה מאפשר את המשך פינוי הבסיס, וקידום בנייתן של אלפי יחידות דיור חדשות. 

העתירה עסקה באופן הטיפול בזיהומי קרקע שהתגלו בתחום המחנה הצבאי, כתוצאה מהפעילות הצבאית שהתקיימה בעבר במקום. על פי ההסכם שהושג, המדינה מתחייבת לנקוט בשורה של צעדים כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה בציבור הרחב בשל זיהום הקרקע והמים במקום. בנוסף התחייבה המדינה לשקיפות מול הציבור בנושא הזיהום, ולראשונה יוקם אתר אינטרנט שירכז את כל החומר בנושא הזיהום בתל השומר ויעודכן כל העת.

ממנהל התכנון נמסר היום כי לאורך השנים בוצעו בשטח בדיקות קרקע, חלקן בשלבי הקידום הסטטוטורי ואף לפניו, וחלקן לאחר מתן תוקף לתוכניות וטרם ביצוע עבודות הבנייה. "חשוב לציין כי בכל מקרה, היתרי בנייה ניתנו אך ורק לאחר ביצוע וידוא ואישור המשרד להגנת הסביבה שהמקום נקי ועומד בערכי הסף התקינים וכי לא נדרש טיפול נוסף בקרקע. שתי התוכניות אפשרו הנחת תשתיות המכונות 'תשתיות על' - בהן למשל ביצוע קו מאסף ראשי לביוב, החוצה את מחנה תל השומר המיועד לפינוי, פיתוח מערכות ניקוז, ביצוע קו מים אזורי, ביצוע והטמנה של קווי חשמל ועוד. בפעולות הפיתוח שכבר בוצעו בשטח, הושקעו נכון להיום למעלה מ-606 מיליון שקל".

רובע חדש של 11 אלף יח"ד 

מדובר בשתי תוכניות מועדפות לדיור במרחב תל השומר, שביצוען כבר החל בפועל. הן מהוות יחד רובע מגורים חדש בהיקף של כ-11 אלף יח"ד חדשות בבקעת אונו, והינן חלק ממהלך רחב להעתקת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ בהתאם להחלטות הממשלה. 

תמ"ל 1001 - "תל השומר מרכז", משתרעת על שטח של 1,360 דונם, בתחום הרשויות אור יהודה, קריית אונו ורמת גן, וכוללת בין היתר הקמתן של כ-9,500 יח"ד, שטחי תעסוקה ומסחר בהיקף של כ-440 אלף מ"ר, מבנים ומוסדות ציבור, שטחים פתוחים נרחבים, תשתיות ועוד. 

תמ"ל 1002 - "תל השומר צפון", משתרעת על שטח של 218 דונם, ממזרח לבית החולים שיבא ובתחום שיפוטה של רמת גן, והיא כוללת 2,000 יח"ד נוספת, פארק שכונתי, שטחי ציבור ועוד.

עם אישור התוכניות, עתרה נגדן "אדם טבע ודין", בטענה שאישור התוכניות נעשה בלי שהושלם איסוף מלוא המידע בנוגע לזיהום בשטח, מה שיקשה על טיפול נאות בזיהום ועל תכנון מיטבי של המתחם. העתירה נדחתה בביהמ"ש המחוזי בת"א ב-3.9.19, אולם לאחר שהרכב מורחב של העליון קיבל את טענתה העקרונית של העמותה כי בשטח מזוהם צריך לאסוף את מלוא נתוני הזיהום לפני שמאשרים בו בנייה, קיבל בהמשך העליון ביום 23.12.21 את ערעור העמותה נגד פסה"ד מ-2019, והחזיר את ההליך למחוזי. 

ממנהל התכנון נמסר גם כי "על אף הניסיונות של עמותת 'אדם טבע ודין' לעכב תוכניות חשובות אלה באזור הביקוש, מהותו של הסכם הפשרה הוא אך ורק בשקיפות במעקב אחר הטיפול בזיהומי קרקע". 

מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, אמר היום כי "אנחנו הארגון היחיד בישראל שנלחם כבר שנים בקידום חסר האחריות של בנייה על אדמות מזוהמות תוך התעלמות מבריאות הציבור, כמו הבניה שבית המשפט העליון עצר באפלוניה בשל זיהום הקרקע במקום. הסכם זה אמור להוות אבן דרך בהתנהלות המדינה בטיפול בזיהום ובשקיפות מול הציבור".