הערר נדחה: יזם תמ"א 38 חויב להטמין על חשבונו את רשת החשמל הסמוכה למגרש

ועדה מקומית רשאית לדרוש הטמנת רשת חשמל מסיבות תכנוניות, גם אם לא הייתה דרישה כזו מחברת החשמל. כך עולה מהחלטת ועדת הערר מחוז מרכז, בראשות עו"ד מאיה אשכנזי, שניתנה החודש. בכך דחתה הוועדה את ערר היזמים, אחים כ.י השקעות בנדל"ן, נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רעננה. 

ביולי 23 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה לאשר בתנאים היתר בנייה למיזם תמ"א 38 ברחוב תל חי בעיר. הבקשה כללה חיזוק בניין בן 3 קומות, מעל קומת עמודים מפולשת הכולל שתי כניסות, תוספת שתי קומות וקומה שישית חלקית, חניון תת קרקעי, הרחבת 12 דירות קיימות, ממ"דים ובניית 11 דירות חדשות וכן הקטנת קווי בניין. התנאי שבגינו הוגש הערר דרש אישור של חברת החשמל להטמנת רשת חשמל בין עמודים ולהטמנת קווי הזנה לבניין על חשבון המבקש. "יש לקבוע תיאום טכני עם מחלקת חשמל באגף הנדסה רעננה להטמנת רשת חברת חשמל", נכתב.

לקריאת ההחלטה המלאה.

היזם טען כי אין הצדקה חוקית או תכנונית לתנאי, ממספר סיבות: הדרישה לא נכללת בהנחיות המרחביות למרות שמדובר במטלה ציבורית; הדרישה לגבי המרחק כפולה מהתקן; פרויקטים אחרים לא נדרשו לכך; הבניין ממילא כלוא ברשתות חשמל שלא הוטמנו; במקרים אחרים התנאי היה רק בעקבות דרישה של חברת החשמל; והעוררת הסתמכה על תיק מידע של חברת חשמל ועל החלטות הוועדה המקומית; וכן לבקשה לא הוגשו התנגדויות. העוררת ציינה את העלות הגבוהה של הטמנת רשת החשמל: 300 אלף שקל.

ועדת הערר ציינה כי בעת אישור בקשה להיתר מכוח תמ"א 38 מוסמכת הוועדה המקומית להתנות את הוצאת ההיתר בביצוע עבודות שנועדו לשמר, ואף לשפר את חזות הרחוב, גם  מחוץ לגבולות המגרש: "בחינה של מאפייני המגרש, הרחוב והבקשה להיתר במקרה שלפנינו, מראה כי יש הצדקה מלאה להתניית היתר הבנייה בהטמנת רשת החשמל העוברת בחזית המגרש, גם אם מחוץ למגרש עצמו, כמו  גם בהטמנת קווי ההזנה לבניין"

מנגד טענה הוועדה המקומית כי לא מדובר בדרישה חדשה אלא מ-2018, וכי תכלית הבקשה לשפר את התשתיות והנגישות להולכי רגל והיא סבירה ומידתית. לדברי הוועדה, הטמנת רשת החשמל נותנת מענה לצפיפות ולתנועת הולכי הרגל; עוד טענה לסמכות להציב תנאים בבקשה ולשיקולים תכנוניים המיטיבים עם הציבור וביתר שאת מכוח תמ"א 38 וכן כי העוררת ידעה על הדרישה במסגרת  דף המידע.

ועדת הערר תמכה בעמדת הוועדה המקומית: "הצדקה מלאה להתנייה" 

ועדת הערר ציינה כי בעת אישור בקשה להיתר מכוח תמ"א 38 מוסמכת הוועדה המקומית להתנות את הוצאת ההיתר בביצוע עבודות שנועדו לשמר, ואף לשפר את חזות הרחוב, גם  מחוץ לגבולות המגרש המסוים וכי יש מקום לכרוך בין אישור בקשות להיתרים מכוח תמ"א 38 - בפרט כאשר אלו כרוכות בצמצום משמעותי של קווי הבניין - לבין הטלת מטלות ציבוריות שנובעות מזיקתו של הבניין למרחב הציבורי, בהתאם למידתיות וסבירות ובלי לקבוע מסמרות לתנאים לבקשת היתר.

ועדת הערר ציינה כי אומנם צודקת העוררת בטענתה, כי מקורו של תנאי זה אינו בדרישה של חברת החשמל, אלא בדרישה של הוועדה המקומית, אלא ש"חברת החשמל נושאת באחריות לתפקוד רשת החשמל ולהיבטים הבטיחותיים שלה. אך העובדה שחברת החשמל לא מצאה לנכון לדרוש הטמנת רשת החשמל משיקולים בטיחותיים או תפקודיים של רשת החשמל, עליהם היא אמונה, אין משמעה שמוסד תכנון מנוע  מלדרוש הטמנה של רשת החשמל משיקולים תכנוניים שעליהם אמון מוסד התכנון, כגון: שיפור חזות הרחוב ושיפור נגישות הולכי הרגל ברחוב".

ועדת הערר גם תמכה בעמדת הוועדה המקומית שהראתה שמדובר בדרישה קבועה שאינה מקרית אלא נובעת משיקולים תכנוניים וכי אין הבדל בעניין זה בין פרויקט הריסה ובנייה לפרויקט חיזוק. "בחינה של מאפייני המגרש, הרחוב והבקשה להיתר במקרה שלפנינו, מראה כי יש הצדקה מלאה להתניית היתר הבנייה בהטמנת רשת החשמל העוברת בחזית המגרש, גם אם מחוץ למגרש עצמו, כמו  גם בהטמנת קווי ההזנה לבניין",  נכתב בהחלטה.

עוד קבעה ועדת הערר כי "יש בהטמנת החשמל כדי לאפשר את שיפור פני הרחוב, פינוי המדרכות לטובת הולכי הרגל (כחלק מתהליך של הטמנת כלל קווי החשמל) ובכך טיּוב התמורה הניתנת לציבור כנגד הגדלת הצפיפות ברחוב ובשכונה, הגברת העומס על התשתיות, הגבהת המבנים והצרת המרווחים עקב הקטנת קווי הבניין".

בסופו של דבר נדחה הערר ולא נקבעו הוצאות בשל חשיבות הבהרת העניין. את היזם ייצג עו"ד ניר סגל. את הוועדה המקומית ייצגה עו"ד אבישג חכם.