"עד 2008 הבאנו בעצמנו את העובדים הזרים ולא היה מחסור. היום מנסים לתקן במהירות עיוותים של שנים"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן, והפעם מתארח בו אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כח אדם זר בענף הבניין, וגם בעל חברת נרקיסים כח אדם לבנייה. הוא שוחח עם נמרוד בוסו, עורך אתר מרכז הנדל"ן, וניסה לעשות סדר באחת הסוגיות הכי חמות בענף: נושא העובדים הזרים. מדוע המדינה אשמה במצוקת כח האדם החמורה בענף, מה אפשר לעשות כדי לפתור אותה, ואיך ומתי בכלל התחילו להביא עובדים זרים לארץ לענף הבנייה. 

לצפייה: 

להאזנה:

לספוטיפיי| לאפל | לגוגל 

ניצן חזר בתחילת דבריו לשנות ה-90 של המאה הקודמת, כדי להסביר איך בכלל התחילה המדינה להביא עובדים זרים לענף. "בשנת 1995 היו פיגועים השכם וערב, ואז כל הנושא של עובדים זרים היה תחת האחריות של משרד העבודה והרווחה. עד אז לא היו עובדים זרים בארץ, היו ישראלים על הפיגומים, הרבה ערבים ישראלים ופלסטינים. ברגע שהתחילו הפיגועים התחילו סגרים, ואז שרת העבודה החליטה שהיא מביאה לפה עובדים זרים. בעיקר לענף החקלאות והבנייה.

"היו מדינות כמו רומניה, שהייתה הספקית העיקרית של עובדים בענף הבנייה, מי שזוכר את המערכונים עליהם בארץ נהדרת. הגיעו עובדים ללא פיקוח וכל קבלן היה יכול לבקש ולקבל בשנייה. לפתוח חברת כח אדם היה מאוד קל. אתה מפקיד ערבות קטנה מאוד, בודקים שאין לך עבר פלילי, ואז התחילו להביא מאות ואלפים של עובדים רומנים. הגענו ל-100 אלף רומנים, בולגרים, רק מאירופה. הם הרוויחו אז שניים וחצי דולר לשעה, והקבלן שילם שישה דולרים לשעה. לא היו אגרות ובירוקרטיה. הפיקוח היה ירוד, ותנאי ההעסקה שלהם היו קטסטרופה. הקבלנים לא שלטו על ההעסקה של העובדים ונתנו את זה לגופים עברייניים.

"בשנת 2003 ישבה ועדה וקבעה שיקומו תאגידים ייעודיים, שייתנו ערבויות למדינה, והמדינה תרוויח כסף מההעסקה, כי משלמים אגרה. המחיר אז של עובד זר ב-2005 קפץ ל-45 שקלים לשעה, משישה דולר זה קפץ פי שניים כי המדינה העלתה מס מעסיקים והכפילה את מחיר ההעסקה. המדינה הרוויחה הון תועפות מהעסקת עובדים זרים". 

"קבוצות שלמות של פועלים נודדות מקבלן לקבלן באמצע פרויקט" 

אז חזר ניצן לימינו אנו, וסיפר כי גם לפני המלחמה היה מחסור בכח אדם. "ערב ה-7 באוקטובר היו 22 אלף עובדים זרים בלבד, כאשר המכסה המותרת הייתה 30 אלף, גם אז היו חסרים 8,000 עובדים. לעובד זר מותר להיות בארץ חמש שנים ואז הוא צריך לעזוב. זה עוד אבסורד, כי עד שהוא תופס את המיומנויות הוא צריך לעזוב".

הוא התייחס לנושא הפועלים הפלסטינים: "דובר כבר מזמן על כך שמדינת ישראל צריכה להשתחרר מהתלות בעובדים הפלסטינים ולייצר להם אלטרנטיבה מחוץ לישראל. שנים דיברנו ולחצנו - אבל שימו מסה קריטית של עובדים זרים. צריכים שהשוק לא יקבל זעזוע ברגע - וזה בדיוק מה שקרה".

"ערב ה-7 באוקטובר היו 22 אלף עובדים זרים בלבד, כאשר המכסה המותרת הייתה 30 אלף, גם אז היו חסרים 8,000 עובדים. לעובד זר מותר להיות בארץ חמש שנים ואז הוא צריך לעזוב. זה עוד אבסורד, כי עד שהוא תופס את המיומנויות הוא צריך לעזוב"

לדברי ניצן, "מ-2008 ועד השביעי באוקטובר בואכה היום - אסור לתאגידים לגייס עובדים. לתאגיד הפרטי אין אישור לגייס עובדים בחו"ל, אלא בהסכמים בילטרליים בין מדינות. היום מנסים לתקן עיוותים של שנים בלחץ של מלחמה. אני בסך הכל צינור, מעסיק. המדינה צריכה למלא את המכסה בכל רגע נתון, כל פעם שהמכסה לא מתמלאת. אף פעם לא מגיעים ל-30 אלף גם כי העובדים לא נשארים פה 5 שנים, שומעים שיש טילים למשל.

"כל תאגיד מוזמן לפנות ולבקש כמה עובדים הוא רוצה. בכל רגעי נתון התאגידים רוצים עובדים, אבל המדינה לא מביאה מספיק עובדים והפועלים מתאדים בשנייה והמחסור גובר. ואז הפועל הזר בא לתאגיד ואומר לו שאם הוא לא מעלה לו את השכר הוא ילך למישהו אחר. ואז אני בא לקבלן ואומר לו 'מחר בבוקר לא תראה אותם'. ואז רואים פתאום תופעה של קבוצות שלמות שנודדות מקבלן לקבלן באמצע פרויקט. מי שאשם בזה זה רק הרגולציה".

ניצן ביקר בחריפות את ההחלטה להגדיל את מספר תאגידי כח האדם: "החלטה מאוד פזיזה כי כשאתה נותן זמן בלתי מוגבל, אנשים מסתערים וחושבים שהזהב נמצא על הרצפה, ולא מבינים כמה תאגיד זה דבר קשה. עשו את זה בצורה לא מבוקרת ואז התנפלו והגישו 270 ישויות, בקשה לתאגיד. 50 נפסלו מטעמי חוקיות, 50 בהליכי שימוע כי מצאו אצלם בעיות, ירדנו ל-170  שנמצאים על המדוכה. כרגע אושרו בסביבות 15, בחודש הקרוב מדברים על 100 מאושרים נוסף על ה-58 שקיימים. כלומר אמורים להיות בסביבות 150 תאגידים, פי שלושה מאשר היה".

בהנחה שמגיעים למכסה, תהיה פרנסה לכל התאגידים?
"אם אתה על 65 אלף עובדים זרים ויש ביקוש בשוק, ואין פלסטינים, חוזרים שוב למצב של לפני ה-7 באוקטובר. יש עבודה ואין עובדים. זו טעות כי זה יעלה גם את מחיר הדיור".

ניצן ביקר בחריפות את ההחלטה להגדיל את מספר תאגידי כח האדם: "החלטה מאוד פזיזה כי כשאתה נותן זמן בלתי מוגבל, אנשים מסתערים וחושבים שהזהב נמצא על הרצפה, ולא מבינים כמה תאגיד זה דבר קשה. עשו את זה בצורה לא מבוקרת ואז התנפלו"

"עד 2008 אנחנו גייסנו את העובדים ואף פעם לא היה מחסור. החברה יודעת שהעובד הזה שהם יביאו מחר יהיה על הפיגום שלהם. לא הייתה בירוקרטיה של התאחדות קבלנים שצריכה להגיע למיונים. אני לא יכול היום להביא אותם היום, כי ההתאחדות דורשת שחלק יבואו ממדינה גדולה. כשאתה הולך להביא מישהו שיבנה את הבית שלך, אתה תיזהר מאוד במי תביא. עצם ההליכה למיונים, היא שיטה מסורבלת. להגיש את העובדים במשרד השיכון ואז משרד הפנים, הכל זה זמן.

"ואז אתה תלוי בהודו שתביא לך תעודת יושר - שם שוטר עובר בכל בית וצריך לאסוף את התעודות. אחרי  חודש ימים גמרנו את המיונים בהודו וחיכינו עוד חודש וחצי לקבל אסמכתאות, ואז החליטו שצריך שנוטריון מקומי יאמת את חתימת העובד - זה לקח עוד שלושה שבועות".

"הפתרון הוא פשוט: צריך לנסות לייצר לעובדים הפלסטינים אלטרנטיבה נוספת, להחזיק פה מסה מדורגת אבל יורדת שתאפשר להם אפשרויות תעסוקה נוספת, ולייצר פה בשנים הקרובות מספר קבוע של 65-70 אלף עובדים זרים, זה ייצר איזונים ויבטיח שלא יהיה מחסור בענף לכל אירוע שלא יקרה"

בסוף המלחמה מסתיימת, ונניח שהפלסטינים חוזרים להיות אופציה, מה עושים אם נשארת כזאת מסה של עובדים זרים?
"הפלסטינים לא יותר זולים פר השעות שהם עובדים, ויש דרכים להוזיל את עלויות העובדים הזרים, נניח שתוריד את המכסות על העובד הזר, אתה משווה אותו למחיר של הפלסטינים. המדינה רוצה לשמר את המסה של העובדים הפלסטינים, בגלל זה היא תמיד שומרת את עלויות העובד הזר יותר גבוהות".

לדבריו, "הפתרון הוא פשוט: צריך לנסות לייצר לעובדים הפלסטינים אלטרנטיבה נוספת, להחזיק פה מסה מדורגת אבל יורדת שתאפשר להם אפשרויות תעסוקה נוספת, ולייצר פה בשנים הקרובות מספר קבוע של 65-70 אלף עובדים זרים, זה ייצר איזונים ויבטיח שלא יהיה מחסור בענף לכל אירוע שלא יקרה".

לסיום טען: "ישראלים בענף? בחיים לא. זה לא רק בישראל, גם באנגליה יש מלצרים רומנים ועובדים רומנים. הרומנים שעבדו פה הולכים לאנגליה, גרמניה. אתה לא תראה ישראלים בבנייה. גם במלונאות יש עובדים זרים, גם נהגים חסר. אז ענפים יותר 'נקיים'? זה לא קורה. אמא תיתן לבן שלה להיות טפסן?"