מרכז אדוה: לשליש מהציבור אין דירה, פערי ענק בין העשירונים

אי-השיוויון במדינת ישראל והפערים החברתיים והכלכליים בין העשירונים הגבוהים והנמוכים, מתבטאים היטב גם בתחום הדיור - כך עולה מהדוח השנתי של מרכז אדוה "תמונת מצב חברתית" ל-2018 שפורסם היום. אי-השוויון בא לידי ביטוי בשיעור משקי הבית שמסוגלים לרכוש דירה, וברמת ההוצאה על דיור מההכנסה הפנויה שהם נאלצים להוציא.

הדוח של מרכז אדוה, המכון לחקר החברה הישראלית, עוסק בשלל נושאים חברתיים וביניהם הדיור. את הדוח חיברו ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס ואביב ליברמן.

פרק הדיור של הדוח עוסק כאמור באי-השוויון הנדל"ני בישראל. לפי הנתונים, כמעט לשליש מהציבור בישראל אין דירה בבעלותם ולפי מרכז אדוה, זה משפיע על רמת החיים שלהם. "מעבר לקורת גג ונכס בעל ערך, בעלות על דירה מעניקה יציבות וביטחון משפחתי. אי יכולתם של משקי בית רבים לרכוש דירה משפיעה על יכולתם לקיים רמת חיים סבירה – כולל השקעה בחינוך הילדים, בבריאות המשפחה ובבילוי בפנאי", מציינים מחברי הדוח.

כך, כ-72% ממשקי הבית היו בעלים של דירה אחת לפחות בשנת 2017, בעוד של-28% לא היתה דירה בבעלותם. וכאן מתבטאים הפערים בין משקי הבית בישראל: בעשירונים העליונים (9 ו-10) שיעור הבעלות על דירה אחת לפחות עמד על 86%-90%, בעשירונים 7-8 על 83%, בעשירונים 4, 5 ו-6 על 69%-77%, ובעשירון התחתון על 38% בלבד. כ-10% מכלל משקי הבית הם בעלי שתי דירות ויותר, כ-34% מתוכם הם מעשירונים 9-10, 21% מעשירון 8 ו-4.5% מעשירון החמישי.

  
אי-השיוויון עליו מצביע דוח אדוה ניכר לא רק בבעלות על דירה, אלא גם בהוצאות עליה מכלל ההכנסה. בגלל שמחירי הדירות בישראל גבוהים כל-כך, משקי הבית בעשירונים הנמוכים יותר נאלצים להוציא עליה יותר מ-30% מהכנסתם הפנויה (שיעור שמומלץ כדי לשמור על רמת חיים סבירה - חינוך, בריאות, פנאי). 

ב-2017 כ-27.4% ממשקי הבית הוציאו על דיור יותר מ-30% מהכנסתם הפנויה – מדובר בעשירונים הנמוכים יותר: בעשירון התחתון עמדה ההוצאה לדיור על 54% מההכנסה הפנויה, ובקרב העשירון הרביעי ההוצאה על דיור היתה 40%. רק בעשירונים החמישי והשישי ומעלה שיעור ההוצאה על דיור התקרב לשיעור המומלץ והסביר. 

אותם שליש מהציבור שלא מחזיקים בדירה בבעלותם, פונים לשוק השכירות – ושם לדברי מרכז אדוה "הרגולציה רופפת". מחברי הדוח מציינים בטון ביקורתי, כי בניגוד למצב בערים מערביות, בישראל לא קיימת אופציה ראויה מספיק של דיור ציבורי או לפחות שכירות מוסדית. 

"בהיעדר מנגנוני רגולציה חזקים, שוק השכירות הופך לזירה שבה הכוח מתחלק באופן לא שוויוני בין בעלי בית לשוכרים. מנקודת ראות ציבורית, שכירות היא העברת הון משכבות חלשות יותר לשכבות המבוססות", נכתב בדוח. 

מחישוב שבוצע במרכז אדוה על סמך נתוני הלמ"ס ל-2017, עולה כי שוכרי דירות משלמים 27 מיליארד שקל בשנה לבעלי דירות. ההכנסה משכר דירה ב-2017 עמדה על כ-16 מיליארד שקל - שמתוכם 6.85 מיליארד שקל הגיעו לעשירון העליון, 2.63 מיליארד הגיעו לעשירון התשיעי, ו-2.02 מיליארד שקל הגיעו לעשירון השמיני. 

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את  אפליקציית מרכז הנדל"ן
אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה