עיריית י-ם ומש' התחבורה רצו לקדם מנהרה של 145 מטר ללא תוכנית – ועדת הערר ביטלה את ההיתר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה במחוז ירושלים, בראשות עו״ד שרית אריאלי בן שמחון, הורתה השבוע לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים לקדם תוכנית מפורטת לשם הקמת מנהרה להולכי רגל המקשרת בין תחנת הרכבת קלה יפה נוף לבית החולים שערי צדק. בכך ביטלה את היתר הבנייה שהנפיקה הוועדה למנהרה. יזמית הפרויקט היא חברת התשתיות "מוריה" המצויה בבעלות משותפת של משרד התחבורה ועיריית ירושלים, ושרת התחבורה מירי רגב אף ברכה על יציאתו של הפרויקט לדרך לפני כחודש. את הערר הגיש מטה המאבק לבינוי שפוי - עמותה המאגדת התארגנויות אזרחיות וקבוצות פעילים בנושא התכנון ובניה בכ-60 ישובים ברחבי הארץ.

ההחלטה נגדה הוגש הערר, היא החלטת ועדת המשנה להיתרי בנייה של הוועדה המקומית ירושלים מינואר 23, לאשר בתנאים בקשה להיתר שהוגשה על ידי אגף תחבורה ופיתוח תשתיות בעיריית ירושלים, לבניית מעבר תת קרקעי להולכי רגל באורך של כ-145 מטר, בעומק עשרה מטרים מתחת לפני הקרקע ובשטח כולל של 1,566.50 מ"ר, שיקשר בין תחנת הרכבת הקלה יפה נוף ובית החולים שערי צדק וכן ביצוע עבודות פיתוח. ועדת הערר לא קיבלה את בקשת הוועדה המקומית לדחות את הערר על הסף בטענה כי חברי העמותה העוררת מתגוררים בשכונת בית הכרם, סמוך למתווה  המתוכנן.

לטענת העוררת מדובר בהיתר אשר ניתן בחוסר סמכות וללא פירוט נדרש בתכניות החלות על התוואי המבוקש למנהרה. עוד לטענתה, ההיתר כפי שניתן אינו מאפשר את הבינוי המבוקש עבור תוואי המנהרה שכן הוראות התכניות החלות על תוואי זה, אינן כוללת הוראות מפורטות לבינוי המנהרה המבוקשת. 

התוכנית נושא הבקשה היא "הרחבת המרכז הרפואי שערי צדק" שפורסמה למתן תוקף ב-2016 ועוסקת ב"תכנון מחדש של מתחם המכרז הרפואי שערי צדק תוך הוספת מבנים וחניונים והסדרת השטחים ציבוריים ודרכי הגישה". התוכנית ביקשה להתאים עצמה לגידול העתידי הצפוי בתנועת העובדים והמבקרים למרכז הרפואי וממנו,  ודרשה יצירת חיבור ישיר של המרכז הרפואי למערכת ההיסעים הציבורית בירושלים, לרבות לקו האדום של הרכבת הקלה, שמהווה אמצעי נגישות משמעותי למרכז הרפואי באמצעות תחנת הרק"ל יפה נוף.

בהתאם להוראות התוכנית גם גובש המתווה התכנוני לביצוע מעבר תת קרקעי ישיר עבור הולכי הרגל המגיעים מתחנת יפה נוף לבין הכניסה למבנה החדש המתוכנן במרכז הרפואי. תוואי המנהרה סומן בתשריט התכנית כמנהרה/מעבר תת קרקעי. עוד נקבע כי מדובר בסימון עקרוני וניתן יהיה לסטות ממנו לעת הוצאת היתר הבנייה. במסגרת הדיון בפני ועדת הערר הובהר כי בינוי המנהרה בתת הקרקע, בתוואי שסומן בהוראות אותה התוכנית, אינו מתאפשר היות שבית החולים בנה על התוואי התת קרקעי בניין ובו חמש קומות מתחת לקרקע, וזאת בתוואי שיועד למנהרה.

הוועדה המקומית טענה כי על אף שהבינוי כפי שהוצע על ידי בית החולים מנע את תוואי המנהרה במיקומו בהתאם לתוכנית בית החולים, קיימת חשיבות תכנונית וציבורית רבה לקיום החיבור מתחנת יפה נוף של הרכבת הקלה. עוד לטענתה, תחום הבקשה ותוואי המנהרה המבוקש, כולל יעודים המאפשרים את אישור הבקשה להיתר הבנייה כתואמת את מקבץ התכניות החלות על התוואי העדכני, היות שמדובר בייעודי "דרך" או יעוד "רצועת מסילה", אשר בהתאם להוראות התוכניות הרלוונטיות מאפשרים את הקמת המנהרה.

ועדת הערר: ייעוד "דרך" לבדו לא מאפשר בניית מנהרה

אף על פי שוועדת הערר הכירה בחשיבות הנגשת בית חולים שערי צדק לתחנת הרכבת הקלה, החליטה הוועדה לקבל את ההיתר וקבעה כי הדרך החוקית לאשר את הבינוי המשמעותי בתת הקרקע, מחייבת עריכת תכנית מפורטת שתציג את תוואי המנהרה ותיתן מענה לכלל ההיבטים התכנוניים והתחבורתיים.  ועדת הערר ציינה בין השאר כי הסעיף הרלוונטי "דורש התאמה בין הבקשה להיתר הבנייה לבין התכנית החלה על הקרקע שלגביה מתבקשות עבודות הבינוי. בתי המשפט פירשו סעיף זה וקבעו כי על תכנית שמכוחה מתבקש היתר הבנייה עבור מנהרה, נדרשת להיות מפורטת דיה לשם מתן ההיתר".

ועדת הערר לא קיבלה את עמדת הוועדה המקומית כי ניתן לראות מתווה דרך כייעוד המאפשר בניית מנהרה וקבעה כי "בינוי מנהרה בתת הקרקע נדרש להצגת תוואי 'מבנה הדרך' בתכנית, אשר תכלול התייחסויות לבינוי כאמור, היבטים קונסטרוקטיביים, סילוק עודפי עפר, הנחיות לבדיקות גיאולוגיות ע"י יועץ קרקע וביסוס, ניקוז והתכתבות עם תכניות נוספות הקיימות בסמיכות והשימושים מכוח של המקרקעין".

לבסוף קבעה ועדת הערר כי "מקבץ התכניות החלות על תוואי המנהרה אינו כולל את מידת הפירוט הנדרשת לצורך בנייתה. על עיריית ירושלים לפעול להכנת תוכנית מתאימה במסגרתה יוצג, בין היתר, תוואי המנהרה בתשריט". את מטה המאבק לבינוי שפוי ייצגו ד"ר אלישבע רגבי ואד' גדי עירון ואת עיריית ירושלים ייצגו עו"ד הדס יצחקי ועו"ד יניב בירנבאום.

"ועדת הערר אמרה שמנהרה זה לא משהו קטן"

עו"ד בני זלמנוביץ, לשעבר יו"ר ועדות הערר ירושלים ודרום, אמר בעקבות ההחלטה כי "להבדיל מיזם, לוועדה המקומית יש את כל היכולות והאמצעים לא לעשות חצי עבודה. היה תוואי מסודר למנהרה הזו ובית החולים שערי צדק החליט לבנות בו, ודרס את האפשרות לבנות מנהרה. הוועדה המקומית ניסתה לתקן את הנזק בצורה הכי פרטצ'ית, מין טלאי על טלאי.

"ועדת הערר אמרה 'מנהרה זה לא משהו קטן. זה דבר שצריך להשתלב עם תשתיות בעיר ויש לו השלכות משמעותיות'. לא יכול להיות שרשות רישוי תעשה את הדבר בלי בקרה ובשביל זה יש היררכיה של הליכי תכנון וצריך לעשות זאת בצורה מסודרת, ולא כלאחר יד. וועדה מקומית יכולה לקדם תכנון שכזה באפס זמן".

מצוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים ועיריית ירושלים נמסר: "מנהרת הולכי הרגל בין תחנת הרכבת הקלה לבית החולים שערי צדק נועדה לשרת את באי בית החולים המיועד לגדול ולהתרחב. המנהרה הינה חלק מתוכניות רבות שמקדמים צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים, משרד התחבורה  ועיריית ירושלים, והיא נועדה ליצירת מעברים מונגשים לתוואי הרק"ל,  לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית.

"צוות תכנית אב לתחבורה והעירייה לומדים את החלטת וועדת הערר. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם מוסדות התכנון לקדום התחבורה הציבורית והנגשתה לציבור הרחב".