את מי תשרת תוכנית הדיור של הממשלה? התשובה מפתיעה

לא קל להיות שר שיכון חרדי. כנציגו של סקטור שקנה לעצמו שם של ציבור מתבדל ששוקל כל עניין ועניין דרך הפריזמה הצרה של טובת אנשיו, גם אם תקדם מהלך עבור הציבור בכללותו, ישנה אפשרות סבירה שאיש לא יאמין לך. זה מה שקרה אתמול (א') לשר יצחק גולדקנופף בעת הצגתה של התוכנית הממשלתית לעידוד ענף הבנייה, שאחת מגולות הכותרת שלה היא העמקת סבסוד הבנייה באזורי הפריפריה, באופן שיבטיח בנייה של לפחות עשרת אלפים דירות במחיר של עד 800 אלף שקל. גם התחייבות ש-20% מאותן דירות ישוריינו לחיילי מילואים לא מנעה את הופעתן של הכותרות והשאלות בנושא.

האם היותן של דירות מוזלות בפריפריה מוצר המותאם ליכולות הרכישה של הציבור החרדי היווה שיקול בהחלטה ללכת על תוואי הסיוע הזה? צריך להיות תמים כדי לחשוב שלא. אך מכאן ועד אמירה לפיה מדובר ב"עוד מיליארד שקל לחרדים בזמן מלחמה" כפי שנכתב בטור פרשנות באחד העיתונים הכלכליים, הדרך ארוכה מאד עד כדי בכלל לא קיימת.

מה שכן אפשר להגיד אודות המהלך הזה, הוא שהוא מוכוון לסייע לשתי תת-קבוצות מרכזיות בתוך הקבוצה הרחבה של חסרי הדירות: הקבוצה הראשונה היא המעמד הבינוני-נמוך, עשירוני הכנסה 4 עד 6, שברמת המחירים הנוכחית הדירות שמתכוונת הממשלה לייצר הן הדירות שביכולתם לרכוש. והקבוצה השנייה היא תושבי ערי הפריפריה – טבריה, נתיבות, אופקים, נהריה ועוד. בחלק מהערים הללו אכן יש שיעור גבוה של תושבים חרדים, אך באף אחת מהן אין רוב חרדי.

"עליות המחירים החדות של השנים 2021-2022 הותירו את רוב חסרי הדיור – חילונים או חרדים, יהודים או ערבים - ללא יכולת רכישה של דירה ראשונה במרכז הארץ, בלי קשר למקום מגוריהם. לכן עוד לפני העמקת הסבסוד, שיעור תושבי המרכז בקרב רוכשי הדירות בפריפריה היה גבוה במיוחד, וכך בדיוק צפוי לקרות גם לגבי אותן דירות "אקסטרה-מוזלות".

האם מדובר במדיניות צודקת? כרגיל, כאשר המדינה מחליטה לסבסד פלח זה או אחר של האוכלוסיה, אין דבר כזה צדק מוחלט, וההטבה שמקבל אחד היא העוול כלפי האחר. עד היום זכורות לי פניו הנפולות של קולגה שרכש בשעה טובה דירה, שבועיים לפני הכרזתו של כחלון על " מחיר למשתכן ". ובכל זאת, נראה כי בהפניית ההטבות דווקא לפריפריה יש מידה רבה של צדק, משתי סיבות עיקריות:

ראשית, אם נבחן את מדיניות ההטבות בדיור של המדינה מאז החלו מבצעי הסבסוד של הממשלה בשנת 2015, הרי שברור כי עד היום הפריפריה קופחה משמעותית ביחס למרכז. בשיאה, העניקה מחיר למשתכן הטבות עתק של קרוב למיליון שקלים לרוכשי הדירות במרכז הארץ, לעומת 300-400 אלפי שקלים "בלבד" מהם נהנו רוכשי הפריפריה. הסיבה השניה היא ההיגיון הבסיסי שאמור לעמוד בבסיסה של כל תוכנית סיוע ממשלתי, ולפיו עליה  לפנות קודם כל אל האוכלוסיות היותר חלשות בחברה, שבישראל מרוכזות בעיקר בפריפריה.

גם אם תקדם מהלך עבור כלל הציבור, יש אפשרות סבירה שאיש לא יאמין לך. גולדקנופף בעת הצגת תוכנית הדיור הממשלתית (מרכז הנדל''ן)

אך הדבר החשוב ביותר שצריך לזכור כשמדובר על הטבות ממשלתיות, היא שהיכולת להפנותן לסקטור זה או אחר גם אם יש כוונה כזו, היא מוגבלת מאוד. פרטים בנושא אפשר למצוא בעיר חריש שתוכננה במקור כעיר חרדית, ואת המשך הסיפור כולנו מכירים. עליות המחירים החדות של השנים 2021-2022 הותירו את רוב חסרי הדיור – חילונים או חרדים, יהודים או ערבים -  ללא יכולת רכישה של דירה ראשונה במרכז הארץ, בלי קשר למקום מגוריהם. לכן עוד לפני העמקת הסבסוד, שיעור תושבי המרכז בקרב רוכשי הדירות בפריפריה היה גבוה במיוחד, וכך בדיוק צפוי לקרות גם לגבי אותן עשרת אלפים דירות "אקסטרה-מוזלות".

הדילמה של האוצר

אלמלא אותה סערה בכוס תה, הכותרת האמיתית של צעדי הממשלה שהוצגו אתמול הייתה אמורה להיות דווקא מה שבסופו של דבר לא היה בהם – ביטול ההטבה ממנה נהנים כיום המשקיעים במס השבח. כפי שכתבתי כשהוצג הצעד לראשונה – מדובר במהלך צודק. שיטת החישוב הלינארית של מס השבח מעשירה את העשירים ונטולת היגיון חברתי. עם זאת הוצאתה לפועל דווקא בתזמון הזה, תוך הצפת השוק בדירות יד שנייה כאשר הקבלנים גם כך מתקשים למכור דירות, הייתה עלולה להיות טעות קשה וטוב שהממשלה נסוגה מכך. בימי הגאות, שבמוקדם או במאוחר עוד יבואו (כי כזהו השוק הישראלי – במאניה או בדיפרסיה, בלי אמצע),ניתן יהיה לשלוף את הצעד פעם נוספת על מנת לקרר את השוק.

אמירת האוצר כי יש להעניק גם למשקיעים ודאות לגבי שיעור המס היא נכונה. השאלה היא מה בכוונתם של אותם המשקיעים לעשות עם כספם, עכשיו כשיש להם ודאות לגבי שיעורו הגבוה של מס הרכישה? בסבירות גבוהה חלק ניכר מהם יפנה את השקעותיו לחו"ל, וכך לא ישלם לקופת המדינה לא 5%, לא 8%, והכלכלה הישראלית כולה תצא נפסדת.

צעד נוגד-משקיעים אחר, שכן נשאר בסופו של דבר בתוכנית, הוא הפיכת מס הרכישה הגבוה בשיעור 8% לקבוע באמצעות חקיקה. אמירתו של מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר אמש כי יש צורך בוודאות לגבי שיעור המס, גם כלפי המשקיעים שאולי יחליטו עכשיו לרדת מהגדר, היא נכונה. השאלה שבאוצר צריכים להיות מוטרדים לגביה היא מה בכוונתם של אותם המשקיעים לעשות עם כספם, עכשיו כשיש להם ודאות לגבי שיעורו הגבוה של מס הרכישה?

בסבירות גבוהה חלק ניכר מהם יפנה את השקעותיו לחו"ל, וכך לא ישלם לקופת המדינה לא 5%, לא 8%, והכלכלה הישראלית כולה תצא נפסדת. יש להניח שבאוצר יודעים זאת, וכי מדובר במחיר שנלקח בחשבון, מתוך החלטה כי האלטרנטיבה של חזרה של מחירי הדירות למגמת עליה היא גרועה יותר.