"ה-7 באוקטובר גרם לארגונים להגדיל את רמת מיגון המידע שלהם וזה יצר ביקוש אדיר לחוות שרתים"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן, והפעם מתארח בו ערן לב, שותף בחברת קרדן גבע. הוא שוחח עם נמרוד בוסו, עורך אתר מרכז הנדל"ן , על מה עושה החברה שלו, מה זה חוות שרתים ואיך בכלל הגיע התחום לעולם, והאם הפתרון למיגון המוני של אזרחים נמצא בכלל מתחת לקרקע. 

לצפייה: 

להאזנה: 

לספוטיפיי 
לאפל 
לגוגל

לב סיפר על פעילות החברה שלו: "השותפות היא בין קרדן ישראל, שהיא חברת האם של קרדן נדל"ן - חברה ציבורית, ושל גבע נדל"ן, חברה פרטית ששייכת לי ולשותף שלי. השותפות נוצרה כדי ליצור פרויקטים יצירתיים בתעשייה, לוגיסטיקה, מלאכה, משרדים, מסחר וגם חוות שרתים.

"בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו יוזמים 3 פרויקטים עיקריים: פרויקט גדול בשוהם, שזה בעצם קמפוס של חוות שרתים מהגדולים שנבנו בישראל, פרויקט שימושים מעורבים בכפ"ס יחד עם רני צים , ופרויקט נוסף של 70 אלף מ"ר בחולון של משרדים ומסחר, שותפות עם אינטר נדל"ן".

לב הסביר מה זה בכלל חוות שרתים, או מרכזי נתונים. "חוות שרתים זה בית פיסי של מחשבים, סוג של בית מלון למחשבים. המידע שאנחנו מייצרים בכל הרמות מתנקז בסוף למקום פיסי, ברזלים עם קופסת בטון, וזאת למעשה חוות שרתים. יש חוות שרתים מכל מיני סוגים, זה איזשהו מפגש בין תעשיית הלואוטק לתעשיית ההייטק. מי הסוחרים? מגוונים. יכולות להיות חברות הענק כמו גוגל ואמזון, שהם בד"כ ממלאות חוות שרתים שלמה עם דרישות מאוד דרקוניות.

"הסוג השני הוא בעצם מין WEWORK של שרתים, אותו בית מלון של מחשבים, שמארח כל מיני סוגים של לקוחות: חברות הייטק, קמעונאיות, חברות תקשורת. רוב הדאטה סנטרס בעולם הם מעל הקרקע, כי הקרקעות זולות ואין איומים משמעותיים כמו בישראל, שהיא קצת אניגמה בתחום הזה. המקום שבו נמצאות רוב התשתיות זה המרכז, הקרקעות יקרות מאוד והיזמים רוצים לנצל את זכויות הבנייה".

מאיפה זה הגיע?
"בארה"ב בשנות ה-80 כבר היו סוג של חדרי מחשב. במקור זה הוקם ע"י קמעונאיות המזון אחרי שהמציאו את הברקוד והיו צריכים לנטר את הנתונים בשנות ה-70, הן היו חלוצות של התחום הזה. ההתפתחות הטכנולוגית והתפתחות המידע גרמה לבוסט בתחום הזה. פעם זה היה חדר בבניין - עדיין יש בניינים שיש חדר כזה - ואגב יכול להיות שבעתיד השרתים יחזרו להיות בתוך מקום קטן וצנוע".

"הביקוש ללוגיסטיקה גדל וההיצע נותר נמוך, כך נוצר ההייפ" 

לדבריו, "ה-7 באוקטובר שינה את תפיסת הביטחון של כולנו, גם הביטחון הפיזי וגם ברמה העסקית. רואים הרבה ארגונים שמחשבים מסלול מחדש לגבי המיגון של המידע  שלהם, הסנכרון והגיבוי שלו. נוצר ביקוש אדיר בתחום של חוות השרתים, גם מצד הממשלה, משרד הביטחון וגופים קשורים וגם מצד גופים פרטיים, חברות עסקיות. למעשה היום יש היצע נמוך מאוד של מגה ואטים להשכרה. אם אתה חברת הייטק שגיבתה את המידע, עדיף לה לגבות את המידע אולי בעוד מקום למקרה שהחווה המקורית תיפגע. אם נפגע אתר אחד יוכלו להמשיך לעבוד. בפועל אין בישראל היום הרבה מלאי של מגה ואטים להשכרה או לשיווק".

לב התייחס גם לנושא המיגון שתפס תאוצה מאז המלחמה, והציע רעיון מחוץ לקופסא, שלא דובר עליו כמעט. "אפשר לייצר לדעתנו מיגון לאזרחים בתת קרקע. עשינו מחקר בנושא הזה והגענו למסקנה שבתוספת מזערית יחסית לעלויות הבנייה, אפשר לייצר מרתפים חכמים, כאלו שיודעים לקבל בית ספר למשל או מוסד רפואי, עם כל התשתיות הנדרשות: מאגרי מים גדולים, החלפות אוויר, גזים רפואיים.

"למעשה הערים יכולות לבקש מאיתנו לייצר את המתחמים האלה, אנחנו יכולים לעזור משמעותית במיגון האוכלוסייה בישראל. אם למשל אתה רוצה לקחת חניון ולעשות בו כיתות גן או בית ספר בתוך 48 שעות, מה שנדרש זה תוספת של 2,000-2,500 שקל למ"ר בביצוע, שזה זניח. בתוספת לא גבוהה ולא נדרשת הקמה מיוחדת כי בכל מקרה מקימים חניון".

הוא גם התייחס לזינוק מחדש בנושא הלוגיסטיקה והמרלו"גים: "ענף הלוגיסטיקה הוזנח במשך עשרות שנים. בשנות ה-80 וה-90 זה השנים האחרונות שבנו פה מרכזים לוגיסטיים בשולי הערים, כיוון שעל אותו תא שטח ראשי הערים ומתכנניה העדיפו לבנות מגדלים, והנושא הזה הוזנח. לפני כמה שנים הוא צף מחדש בעקבות ביקושים חדשים, מכיוון המסחר און ליין, חברות ביוטק, רובוטיקה, אלקטרוניקה. הביקוש גדל וההיצע נותר נמוך ונוצר הייפ".