יקנעם יוצאת למאבק: "רעידת אדמה הכי קטנה ויהיה פה אסון ברמה של צ'רנוביל"

"רעידת אדמה הכי קטנה ויהיה פה אסון ברמה של צ'רנוביל", כך מתריע מהנדס העיר יקנעם עלית, אדריכל מייק סקה, בתגובה לתוכנית המקודמת כיום על ידי המדינה להקמת מנהרת תשתיות להעברת "גז טבעי ודלקים אחרים" מתחת לאזור התעשייה של העיר, ובסמוך לשכונת מגורים. בחודש ספטמבר האחרון אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבניה את העברת התוכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור, אחד השלבים הנדרשים בדרך לאישור התוכנית. לדברי סקה, הוא נחשף לתוכנית לראשונה לפני כשבועיים והזדעזע.

"הולכים למחוק עיר", מזהיר סקה. "היום יש תוכנית מתאר להגדלת יקנעם מ-28 אלף תושבים ל-50 אלף. מי יבוא לגור במקום שמעבירים מתחתיו את כל פח הזבל של מפרץ חיפה?". עוד לדבריו בימים אלה נערכת העירייה להגשת עתירה נגד המשך קידומה של התוכנית.

מדובר במקטע באורך של 22 ק"מ, שהוא חלק מתוכנית מתאר ארצית (תמ"א)/3/37/ד שמקודמת על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה ומנהל התכנון יחד משרד האנרגיה. מטרת התוכנית היא הקמת רצועת תשתיות משולבת ומתקנים מתחנת הכח חגית הממוקמת באזור מחלף אליקים מדרום מערב ליקנעם, ועד לתחנת הגז מפרץ חיפה. עוד עובר המקטע המדובר, לאורך שמורת הכרמל ונחל הקישון. התוואי של מקטע זה עובר בשטחי המועצות זבולון וחוף הכרמל, ובערים חיפה, יקנעם, קריית אתא וקריית טבעון.

''מי יבוא לגור במקום שמעבירים מתחתיו את כל פח הזבל של מפרץ חיפה?''. יוקנעם (Jacobs, ויקימדיה)

על פי הוראות התוכנית, היא "מייעדת שטחים לרצועות תשתיות משולבות ולמתקני תשתית לכלל סוגי התשתיות התת- קרקעיות, עבור הצרכים של התשתיות במדינת ישראל, בין היתר לצורך הנגשה של הגז הטבעי ודלקים אחרים למוקדי אנרגיה ובאמצעותם לכלל הצרכנים", נכתב במסמכי התוכנית. "קידומה של התוכנית נדרש, בין היתר, לשם יישום החלטת ממשלה לעניין רציפות תפקודית למשק האנרגיה". בנייתו של התוואי, אמורה להיות מסונכרנת עם התוכניות לפינוי בזן ממפרץ חיפה, ואמורה לצאת לדרך בשנתיים שלוש הקרובות.

"מפעלים ותיקים יחפשו מקומות אלטרנטיביים, חדשים לא יבואו"

לדברי מהנדס העיר סקה, ביום רביעי בשבוע שעבר התקיים דיון בתוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז צפון, בהשתתפות נציגי משרד האנרגיה ומנהל התכנון, שלגביו עודכן רק שבועיים קודם לכן - אז גם שמע לראשונה על התוכנית. וכשהבין במה מדובר, חשכו עיניו. "הכינו תוכנית כלל ארצית וחילקו אותה למקטעים כדי שלא נוכל להתאגד ולהתנגד לתוכנית, גם לא מועצות אחרות וגם לא ערים אחרות".

מהנדס העיר יקנעם, מייק סקה: "אני מפוחד, זו מחיקה של עיר שלמה. המפעלים הוותיקים יתחילו לחפש מקומות אלטרנטיביים, החדשים לא יבואו, לאט לאט העיר תתרוקן, וזה מפעל חיים שנהרס. החשש הוא בעיקר מפני החומרים הנוספים שיעברו בתוואי הזה" 

"שאלתי בדיון, ומה אם תהיה דליפה? אמרו לי, 'אנחנו נעשה את התשתית, אנחנו נעביר את הצינור, ואם תרצה (לבנות) בתי מלון ומפעלים - הם יצטרכו לשאת בעלויות המיגון של הצינור'. שאלתי - אתם תשימו את הצינור באדמה ואחר כך יבוא מפעל ליקנעם, והעירייה תטיל עליו את עלויות המיגון של הצינור? ענו לי – 'כן'. אז בנוסף לעלויות ההקמה של הבניין, החברות יצטרכו לשלם כמה מיליונים טובים למגן צינור גז שמדינת ישראל הקימה".

לדברי סקה, "אני מפוחד, זו מחיקה של עיר שלמה. המפעלים הוותיקים יתחילו לחפש מקומות אלטרנטיביים, החדשים לא יבואו, כל התוכניות של פיתוח העיר לתושבים חדשים שמחפשים איכות חיים לא יעדיפו את יקנעם, ולאט לאט העיר תתרוקן, וזה מפעל חיים שנהרס. החשש הוא בעיקר מפני החומרים הנוספים שיעברו בתוואי הזה. שאלתי למה לא מעבירים את זה בים? אמרו 'כי זה יותר יקר'. מה זה יותר יקר? חיי אדם זה לא רלוונטי? מישהו חשב על הביטחון של האנשים? אמרו לי 'זה לא ענייננו, אנחנו רק מדברים תכנון'".

חשוב לציין, לא מדובר בצינור בודד, אלא בחפירת רצועת תשתיות שרוחבה בין 20-30 מטר, ובמקרים מסוימים, כמו למשל "בחצייה של מחלפים, מסילות ברזל ונחלים ראשיים" רוחב הרצועה יהיה כ-40 מטר. על פי התוכנית, בשטח שמעל התוואי, ניתן יהיה לבנות מבנים כלשהם, מגורים או תעשייה, רק במרחק של 35 מטר מגבול רצועת התשתיות. בנוסף, לא ניתן יהיה לבנות בתחום זה, ללא קבלת "אישור משרד האנרגיה ואישור רשות הגז הטבעי לעמידה בדרישות צו הבטיחות", גם אם בונים על פי התוכניות המאושרות החלות בשטח.

"למה לא להעביר את התוואי הזה ישר לתחנת הכוח חגית דרך הים? כי עובר פה צינור גז קטן קיים, והם מנסים לתפוס טרמפ סטטוטורי ולהעביר גם קווי דלק, גם קווי חשמל, וגם קווי גז. הגודל של המנהרה וההיקף שלה מטילים מגבלות בנייה על חברות ומבני התעשייה שנמצאים בעיר, שלא יוכלו להמשיך להתקיים ותעשיות חדשות גם לא יבואו. יש לנו תכניות לשני בתי מלון לעסקים, לכל ההייטקיסטים שבאים לכאן, והם לא יקימו בתי מלון ליד קווי גז שרעידת אדמה הכי קטנה תשבור אותם, ופה יהיה אסון ברמה של צ'רנוביל. אפשר למגן כמה שרוצים אבל תקלות קורות".

משרד האנרגיה: "תכנון התוואי עבר הליכי תיאום ארוכים, בחינת חלופות ועריכת מסמך סביבתי שקיבל חוו"ד של המשרד להגנת הסביבה. התוואי נצמד לתשתית גז טבעי מצדו השני של כביש 6, במרחק של מאות מטרים מגבול בתי המגורים, באופן שלא עתיד להשית מגבלות על שכונות המגורים או על הפיתוח של העיר".

"אם גפרור אחד נדלק לא נשארת יקנעם"

כיום ביקנעם שלושה אזורי תעסוקה - בצפון, במרכז ובדרום. לדברי סקה, "העיר מחולקת באמצעות כביש ארצי, והשבר הסורי אפריקאי עובר בדיוק בכביש, ותוואי המנהרה נבנה מתחתיו וחוצה את אזורי התעשייה המרכזי והצפוני. התוואי עובר גם במרחק של 85 מטר מכל השכונות הוותיקות שקרובות לכביש, שאנחנו עושים בהן התחדשות עירונית , והוא מבטל משהו כמו 120 דונם. אי אפשר לבנות מעל המנהרה, ולא 45 מטר מכל צד. זה מוחק לי חצי מאזור התעשייה הקיים וגם העתידי. בניינים שכבר קיימים, לא מפריעים למדינה. אבל בבניין כזה לא יישארו הרבה זמן. זה עניין פסיכולוגי".

סקה מוסיף כי חברה שתרצה להרוס בניין ישן שקיים בסמוך לתוואי המנהרה, ולבנות במקומו בניין חדש באותו המיקום - לא תוכל לעשות זאת, בשל ההנחיות החדשות. "כל זה לצד העובדה שיקנעם מסתמכת על קידוחים טבעיים של מים. אין לנו פה מקורות. הקידוחים האלה הולכים להיפגע ברגע שיהיה סדק קטן בצינור. כל רזרבות המים של העיר יהיו מזוהמות. יש פה אסון אקולוגי שמדינת ישראל מובילה אותנו אליו. הנציגה של מנהל התכנון אמרה בדיון 'אז מה אם יש כמה מפעלים'. מהמשפט הזה אני מבין שהם לא רואים אף אחד ממטר, והם גם אומרים שיהיו חומרים נוספים שכעת הם לא יודעים להגדיר.

"הנציגה של משרד האנרגיה אמרה שלא קרו אסונות, אבל הבאתי תיעוד - צילומים, דיווחים של ממשלות מבלגיה, גרמניה, ארה"ב שהקווים האלה, ברגע שיש דליפה, משפיעים על 500 מטר מכל צד. זה מכסה לי את כל העיר באסון אקולוגי. ביקנעם יש גם שני מפעלים ביטחוניים גדולים. אחד מהם זה אלביט, והקו הזה נושק לו. אם גפרור אחד נדלק שם לא נשארת יקנעם. הופתעתי כשאמרו לי שיש אישור של משרד הביטחון".

משרד האנרגיה: "התוכנית בכפוף לכל צווי הבטיחות והתקנים"

ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה: ״רצועה משותפת לתשתיות משמעותה רצועה שמאפשרת הקמת ריכוז של תשתיות ולא ביזור של כל תשתית בנפרד, ובכך מייעלת את השימוש בקרקע, ומאפשרת שמאפשר לקדם במקום שנחסך שימושי קרקע אחרים.

"התכנית המוצעת, הנמצאת בהליך הפקדה להערות והשגות הציבור (תמ"א 37/ 3/ ד),מציעה רצועת תשתיות משולבת ממרחב תחנת הכוח חגית ועד לתחנת הגז הטבעי "חיפה מפרץ" בצמידות לרצועת הגז הטבעי הקיימת, באופן שיאפשר הנחת תשתיות תת קרקעיות יחד ברצועה. כל זאת, בהתאם לצרכי המשק, באופן יעיל, חסכני ובטיחותי ובכפוף לכל צווי הבטיחות והתקנים".
 
בהתייחס לטענות שהועלו נמסר כי "תכנון התוואי עבר הליכי תיאום ארוכים, בחינת חלופות ועריכת מסמך סביבתי שקיבל חוו"ד של המשרד להגנת הסביבה. כאמור, התוואי נצמד לתשתית גז טבעי מצדו השני של כביש 6 ובמרחק של מאות מטרים מגבול בתי המגורים באופן שלא עתיד להשית מגבלות על שכונות המגורים או על הפיתוח של העיר.

"התמ"א כוללת הוראות מפורטות לעניין שמירה על כלל ההיבטים הסביבתיים, ובכללם היבטים הידרולוגיים, לרבות קבלת אישור של משרד הבריאות במעבר בתחומי קידוחי יקנעם. התכלית של התכנית היא לאפשר העברת תשתיות בראייה ארוכת טווח ואינטגרטיבית, ולא רק בהתייחס לפינוי מפרץ חיפה, לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. הוראות התכנית קובעות ביצוע מיגונים או התאמות בטיחותית, וככל ואלו יידרשו, הם יבוצעו על ידי בעל הרישיון.

"חשוב להדגיש כי התשתיות יוקמו בהתאם לצווי הבטיחות והתקנים, כפי שהוקמו עד היום כלל הקווים בישראל, כולל בתוואי זה. עוד חשוב להדגיש כי התכנית נמצאת בהליך הפקדה להערות והשגות הציבור - וטרם אושרה״.

ממינהל התכנון נמסר: "התוכנית מצויה בשלב שמיעת ההערות של הוועדות המחוזיות והשגות הציבור ולכן לא נוכל להתייחס בשלב זה. כמקובל בהליך התכנון, ההתנגדויות ישמעו, יידונו ותתקבל לגביהם החלטה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה".