כשכל הבית הוא ממ"ד: "ביתו של אדם מבצרו, ושיטת הבנייה קובעת אם המבצר ישרוד או ייפול"

המלחמה הפכה את המיגון לטרנד חם, ויש כאלה שלא מסתפקים במיגון סטנדרטי, ורוצים בית הבנוי כולו מהחומרים מהם בנוי הממ"ד. עוד לפני ה-7 באוקטובר כבר פותחו מספר שיטות בנייה העונות על הצורך, ופרויקט מגורים ראשון "שכולו ממ"ד" אף החל להיבנות בפועל. "הבתים בעוטף שנבנו כך לא נחדרו, כולל מ-RPG"

שיתוף הכתבה
מימין: דורון ממרוד, אילן ליאור, יותם בר חמא (יוהנס פלטן, באדיבות המצולם, גלעד חן, אייקונקס) מימין: דורון ממרוד, אילן ליאור, יותם בר חמא (יוהנס פלטן, באדיבות המצולם, גלעד חן, אייקונקס)

מאז אותה שבת שחורה בתחילת אוקטובר, נראה כי מיגון הפך להיות הטרנד הכי חם בעולם הנדל"ן. לדירות ללא ממ"ד אין ביקוש, ומחיריהן בירידה תלולה, ורמת הביטחון בבניין וסביבתו הפכו לפרמטר החשוב ביותר בבחירת דירה למגורים. אך יש גם מי שאינו מסתפקים בכך שאחד מחדרי הבית יהיה ממוגן, ושואפים כי המבנה כולו יהיה כזה. עבור דיירים כאלה, פותחו בשנים האחרונות מספר טכנולוגיות בנייה, אשר יוצרות "מבנה שכולו ממ"ד", ומספר חברות יזמיות אף החלו בבניית פרויקטים מסוג זה.  

אחת מטכנולוגיות הבנייה הללו היא היא שיטת GSB שפיתח אילן ליאור, ואותה הוא מקדם כבר 13 שנה. GSB היא טכנולוגיית ICF, כלומר insulated concrete forms, שהותאמה לשוק הישראלי. "בכל הקשור למיגון וחדירות הקירות, קיר בטון מזוין תמיד יהיה טוב יותר מבנייה בבלוקים וכמובן מבנייה קלה", מסביר ליאור. "לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר נוכחנו לדעת שבאף אחד מהמבנים שנבנו בשיטת GSB בעוטף עזה - למשל בנחל עוז, כפר עזה וזיקים, שם הצמידו מטענים לקירות ואף ירו טילי RPG - הבתים לא נחדרו. לעומתם לבתים רבים בבנייה רגילה נגרם נזק גדול שיחייב את הריסתם המוחלטת".

לדבריו, בעוטף ובסביבת העוטף יש כ-450 בתים שנבנו ב-GSB, אך השיטה קיימת בכל הארץ, בישובים רבים ובקיבוצים בצפון כגון סאסא, בר עם, בית זרע, שדה נחמיה ועוד. הוא מציין את העמידות של השיטה גם בשריפות שאירעו ב-7 באוקטובר: "הקלקר שבו משתמשים לבנייה לא נדלק בפני עצמו, אבל אם למשל ריהוט בוער לידו, הוא משתתף ותורם לבערה. ביקרתי בכל האתרים בעוטף, בכל הבתים שנבנו עם חתך של קלקר חיצוני ובלוק פנימי, לא היה אירוע שריפה של קלקר. לעומת זאת במקומות בהם היה קלקר בפנים הבית, הקלקר השתתף בבערה חזקה שיצרה נזק גדול כולל עשן כבד, בעיות נשימה ועוד. למרות שהכול נבנה לפי תקנים שתקפים גם היום, אף אחד לא לקח בחשבון או שיער מה יעוללו חיות האדם הללו".

ליאור מספר שהמלחמה גרמה לו להבין טוב יותר את יתרונות השיטה: "13 שנה אני מדבר עם כל מי שמוכן להקשיב, ומציע לבנות קלקר בצד החיצוני ובלוק בצד הקיר הפנימי. אחרי אירועי 7.10 ברור שאין סיכוי שאשווק תבנית שבה יש קלקר בצד הפנימי של הבית. לדבריו, לצד המיגון, לשיטה יש יתרונות נוספים. "זו בנייה מבודדת מאוד מבחינה תרמית, שיוצרת נוחות יוצאת דופן וחיסכון ניכר בהוצאות אנרגיה וזאת בנוסף לרמת המיגון הגבוהה ועמידותם של הבתים לרעידות אדמה". 

מפתח שיטת הבנייה GSB: "לאחר 7 באוקטובר נוכחנו לדעת שבאף אחד מהמבנים שנבנו בשיטת GSB בעוטף עזה - למשל בנחל עוז, כפר עזה וזיקים, שם הצמידו מטענים לקירות ואף ירו טילי RPG - הבתים לא נחדרו. לעומתם לבתים רבים בבנייה רגילה נגרם נזק גדול שיחייב את הריסתם המוחלטת"

הוא הוסיף כי הכוונה הראשונית בפיתוח השיטה כלל לא כיוונה למיגון. "אני עוסק בטכנולוגיות ICF כ-33 שנה. בתחילת הדרך המחשבה הייתה איך משלבים כוח אדם צעיר יוצא צבא בעבודות בנייה. היה אז גל של עלייה מחבר העמים וצריך היה לבנות מהר. גייסתי יוצאי סיירות ויחידות מיוחדות ויחד איתם בנינו שכונות עבור משרד השיכון. המטרה הייתה בנייה מהירה עם כוח אדם לא מיומן, הצלחנו לעשות את זה באמצעות בנייה מתקדמת שהיא סוג של לגו".

בית בנחל עוז שלא נחדר ונותר עם נזק מינורי (GSB) בית בנחל עוז שלא נחדר ונותר עם נזק מינורי (GSB)

מה ההבדל בין GSB לשיטות ICF אחרות?
"ההבדל הבסיסי נעוץ בעובדה שהבנו שלקלקר בצד הקיר הפנימי אין כל תרומה. הבלוק הפנימי יוצר מבנה בעל מסה תרמית גבוהה, הקירות מתפקדים כמעין קבל שמאזן את הטמפרטורה בבית ושומר על החום והקור. הבלוק הפנימי אדיש לאש והאקוסטיקה הפנימית מצוינת. לפי הניסיון שלנו, ב-GSB נחסכים כ-25%-30% מתשומת העבודה בשלב השלד, וישנו חיסכון ניכר בזמן הבנייה וכוח האדם".

מה היו הביקושים לפני ואחרי פתיחת המלחמה?
"בעוטף עזה כמעט כל ההרחבות נבנו בשנים האחרונות ב-GSB. היה ברור לחברי הקיבוצים שהשיטה מתאימה לאזור הזה וככל הנראה ככה ייבנו השכונות הבאות.  בבתים הפרטיים אנחנו בעקומה שעולה משמעותית. אחרי 7 באוקטובר יש גל פניות של לקוחות שבעבר רצו לבנות בבלוקים ובבנייה בפלדה דקת דופן, וחזרו אלינו עם דרישה לבנות ב-GSB".

מה העלויות?
"בבתים פרטיים הבנייה ב-GSB תהיה יקרה בכ-3% משיטות אחרות. זה יחסית הפרש מזערי, כי בהרבה אזורים השיטה יכולה לייתר מערכות חימום תת-רצפתי ולהקטין באופן משמעותי את השימוש במערכות המיזוג, בגלל רמת הבידוד התרמית של הבית"

מפתח שיטת GSB: "לעובדה שבבתים שנבנו ב-GSB הנזקים קטנים ונאמדים באלפי שקלים בודדים, לעומת שכונות סמוכות שנבנו בבלוקים ונהרסו עד יסוד, משמעות עצומה הן על החוסן הפרטי והן על חוסנה של המדינה"

ליאור מדגיש כי הבנייה ב-GSB ו-ICF בכלל היא לא במקום ממ"ד, "אבל לעובדה שבבתים שנבנו ב-GSB הנזקים קטנים ונאמדים באלפי שקלים בודדים, לעומת שכונות סמוכות שנבנו בבלוקים ונהרסו עד יסוד, משמעות עצומה הן על החוסן הפרטי והן על חוסנה של המדינה. לדיירים יש בית לחזור אליו. ביתו של אדם הוא מבצרו. שיטת הבנייה קובעת אם המבצר ישרוד או ייפול".

לדבריו, "עד סוף שנות ה-80, המדינה בנתה מבטון מזוין ביישובים בקו הגבול מסיבות ביטחוניות. יש ישובים רבים שנבנו בבנייה כזו לפני שנות ה-90 ברמת הגולן, בקעת הירדן, הערבה ועוטף עזה. בהמשך נכנסו הממ"דים בעקבות מלחמת המפרץ ואז ויתרו על בנייה זו. לדעתי צריך לחזור לבנייה מבטון שכוללת כמובן ממ"ד, זה יקנה מיגון טוב יותר ותחושת ביטחון וימנע תוצאות הרסניות כמותן צפינו לפני חודשיים".

"המחבלים ירו RPG אך לא הצליחו להיכנס" 

אוהד כוהן, מנהל פרויקטים ובעלי חברת קוביות בניין, תושב נחל עוז, בנה את השכונה החדשה בקיבוץ בשיטת GSB וגר אף הוא בבית כזה. "ב-2014 שהחלטנו לבנות בנחל עוז היה ברור לנו שכל בנייה חדשה חייבת להיות מבטון, גם תקרות וגם מעטפת. למעשה באותן שנים היינו עמוק במציאות של הטילים והיה חשוב שהבתים יהיו כמה שיותר בטוחים, אבל גם שיהיו בתים רגילים.

"בחנו כמה שיטות ו-GSB הייתה הכי נכונה לנו. בנינו גם בגבים, כרם שלום, ניר עם ועין השלושה. היו פגיעות של רקטות ופצמ"רים ואפשר היה לראות את ההבדל מבנייה בבלוקים, שבהם רסיסים חדרו לבית ואף הייתה פגיעה ישירה, לעומת בתים שנבנו ב-GSB שבהם לא קרה כמעט כלום חוץ מהמעטפת של הבית.

שיטת ICF נוספת היא שיטת מנסן. לפי יותם בר חמא מחברת אייקונקס, המייצרת הבלעדית של השיטה בארץ, היא מבוססת על שכלול הבנייה מבטון, "שידוע בעולם מאינסוף מחקרים כחומר האולטימטיבי והחזק ביותר לבנייה. בשיטה שפיתח הנק מנסן, הרעיון היה לשכלל את שיטת העבודה מבטון, לשיטה קלה, מהירה, פשוטה, מדויקת וכמובן חזקה יותר" 

"ב-7 באוקטובר לרוב הבתים בשכונה המחבלים לא הצליחו להיכנס, למרות שירו RPG על החלונות והקירות. הבתים היחידים שהצליחו להיכנס אליהם הם אלו שהיו בהם חלונות פתוחים או שלא היו תריסים. הם ניסו לפרק ולשבור ולא הצליחו. לעומת זאת בשכונות הישנות המחבלים הצליחו. 37 מהבתים מהקיבוץ נבנו בשיטה זו, לעומת 90 בתים בבנייה ישנה".   

"צה"ל עשה מבחן לקירות איייקונקס, והתוצאות מדברות בעד עצמן" 

שיטת ICF נוספת היא שיטת מנסן. לפי יותם בר חמא מחברת אייקונקס, המייצרת הבלעדית של השיטה בארץ, היא מבוססת על שכלול הבנייה מבטון. "הבטון ידוע בעולם מאינסוף מחקרים, ועוד מתקופת הקוליסאום, כחומר האולטימטיבי והחזק ביותר לבנייה. בשיטת ICF שאותה פיתח הנק מנסן, הרעיון היה לשכלל את שיטת העבודה מבטון, לשיטה קלה, מהירה, פשוטה, מדויקת וכמובן חזקה יותר. תבניות האייקונקס בנויות משתי דפנות פוליצרן שיש בהן מחבר מפלסטיק ממוחזר - שזה הפטנט של הנק". 

בתים במשואות יצחק שנבנו בשיטת מנסן (אייקונקס) בתים במשואות יצחק שנבנו בשיטת מנסן (אייקונקס)

לדברי בר חמא השיטה פשוטה, חוסכת בכוח אדם ונותנת דיוק מרבי בבנייה. "הבטון שנשפך לתוך הפוליצרן מקבל רמת הקשחה הרבה יותר גבוהה מכל בטון שיוצקים לכל תבנית אחרת, ולא רק שמקבלים קיר בטון מזוין, אלא הוא חזק הרבה יותר לעומת קירי בטון רגילים".

כיצד מתבטא המיגון?
"המיגון הוא כתוצאה מחוזק הבטון, ומגן מהדף. זו הסיבה שממ"דים לא בונים מבלוקים אלא מבטון, ופיקוד העורף מכתיב את עובי קיר הבטון של ממ"ד. אצלנו בעצם קיר המעטפת הוא בטון, כמו ממ"ד. בבתים של אייקונקס וכל שיטות הבנייה הדומות לה, חייבים ממ"ד לפי הדרישה של פיקוד העורף. אנחנו נותנים את הערך המוסף מלבד הממ"ד, גם את יתר המעטפת של הדירה שגם היא מבטון יותר חזק. הבטון שלנו עמיד יותר להדף ולחדירה של קליעים. צה"ל עשה לפני כמה שנים מבחן לקירות איייקונקס, והתוצאות מדברות בעד עצמן". 

אדריכל יניב שלמה: "איכות הבנייה יותר גבוהה, הבידוד התרמי, וגם העניין הבטיחותי. הדף אוויר יעבור דרך החלונות אבל הקיר לא יעוף פנימה והשיטה הזו תעצור את רוב הרסיסים. בתור בן קריית שמונה זה יתרון עצום"

הוא מציין שמלבד פשטות ומהירות, יש בשיטה חיסכון בכסף ובכוח אדם. "אנחנו יודעים להתחרות בעלויות, לחסוך בכוח אדם ובמהירות יותר גבוהה ומדויקת. אני יכול להדריך אותך ובתוך 3 שעות תדע לבנות את המעטפת של הבית בתבניות אייקונקס, גם ילדים ונערים יוכלו להשתתף בבנייה. קיצור הזמנים הוא ב-40%". הוא מספר כי בעקבות המלחמה ישנן המון פניות, בעיקר בעוטף - "בתים שנהרסו כתוצאה מהדף, בתים שחטפו המון קליעים, קיבוצים שבנו בשיטות בנייה ישנות". 

"השיטה הזו תעצור את רוב הרסיסים, זה יתרון עצום" 

אדריכל יניב שלמה, מהנדס מיגון של פיקוד העורף והבעלים של קווים אדריכלות, מתגורר כבר 6 שנים בבית בקריית שמונה שנבנה בשיטת אייקונקס וממנו פונה בעקבות המצב הבטחוני. "תכננתי כ-20 בתים באייקונקס, אני מאוד אוהב את השיטה הזו. הבית הראשון היה לפני 12 שנה בשדה נחמיה בשיטה דומה. איכות הבנייה יותר גבוהה, הבידוד התרמי, וגם העניין הבטיחותי. הדף אוויר יעבור דרך החלונות אבל הקיר לא יעוף פנימה והשיטה הזו תעצור את רוב הרסיסים. בתור בן קריית שמונה זה יתרון עצום. קיר בלוקים עף פנימה מהדף הרוח".  

בתים של אייקונקס ביישוב ספיר שבערבה (אייקונקס)בתים של אייקונקס ביישוב ספיר שבערבה (אייקונקס)

דורון ממרוד, מנכ"ל משותף ברם אדרת, מספר על הבית הממוגן שהם בונים באריאל בשיטת בנייה קונבנציונלית שאינה שיטת ICF, בבידוד מלא מבפנים. "הוא שונה בתכלית מבתים אחרים. השיטה הרגילה בונה בקוביות שבנויות מרצפה, עמודים ותקרה, ובין העמודים ברוב המקרים בונים אותם בבלוקים, שמשמשים מחיצה בין החלק הפנימי לחיצוני וכמובן בתוך אותה המעטפת יושב לו הממ"ד. אצלנו כל המעטפת זו יחידה אחת. הבניינים הם מעטפת אחת ויציקה אחת של קירות בטון". 

עוד יתרון שממרוד מזכיר זה האטימות. "הסיכוי שטיפת מים תעבור את הבלוק הוא מועט. זה נולד מזה שרצינו בניין קשיח שיעמוד בתזוזות קרקע, וכדי להיות יותר קשוח הוא צריך להיות אטום וממוגן. זה הופך את הבניין לעמיד בעשרות אחוזים במקרים כמו רעידת אדמה או טילים - אין סיכוי שטיל עובר בניין כזה, לעומת בלוקים, שעם נשק אישי אתה עובר אותם. קיר חלול לעומת יציקת בטון מלאה בטון מזוין וברזל, שהופכת את המעטפת לבלתי חדירה".


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:מיגון מבניםממ"דעוטף עזהמיגוןחרבות ברזל

 
מחפש...