18 מיליארד שקל ב-5 שנים לשיקום העוטף: הממשלה אישרה את תוכנית פעילות מנהלת תקומה

הממשלה אישרה היום (א') לפני זמן קצר את המתווה לתוכנית הפעילות של מנהלת "תקומה" הכוללת את האסטרטגיה הרב שנתית לשיקום ופיתוח העוטף בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" שהחלה ב-7.10. המנהלת החלה את עבודתה כבר במהלך חודש אוקטובר, בתקציב ראשוני, וכעת אושר גם התקציב הסופי לפעילותה, שעומד על 18 מיליארד שקל ל-5 שנים. 

בראשות מנהלת תקומה עומד תא"ל (במיל') משה אדרי, ומטרותיה הן לקבוע וליישם פתרונות מגורים זמניים וקבועים עבור המפונים, לסייע בשיקום החקלאות והתשתיות ולחזק את החוסן של הקהילות שנפגעו בהיבטים ביטחוניים, חינוכיים, נפשיים, בריאותיים וחברתיים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בפתח ישיבת הממשלה כי "העברנו תקציבי עתק כדי לשקם את היישובים, וגם כדי להבטיח שאף אחד לא יישאר מאחור. אנחנו עוסקים לא רק בשיקום של הקהילות בערים, של המושבים, של הקיבוצים, של המושבות, של המועצות, אלא גם במטרה להביא לכך שהם ישגשגו ויפרחו לשנות דור. אנחנו נקים ישוב חדש בכל מועצה מקומית שרוצה להקים ישוב חדש. חלק כבר ביקשו וכך נעשה". 

אחד הנושאים הקריטיים והכאובים ביותר בהם מטפלת המנהלת הוא תחום הביטחון וההגנה על היישובים. הצעת ההחלטה מגדירה תקציב של 15 מיליון שקל בשנה לפעילותו השוטפת של מרכז השליטה (משל"ט) "אופק חדש", שיהיה אחראי למרכיבי הביטחון האזרחי, וכן לפרויקטים של בינוי ותשתיות. עבור הפעילות הפרויקטלית של המשל"ט, תקצה המנהלת סכום חד פעמי של עד 30 מיליון שקל.

ראש מנהלת תקומה משה אדרי על רקע שדרות (עמוס בן גרשום/לע״מ, שאטרסטוק)

מרכיבי ביטחון נוספים הכלולים במסגרת התוכנית הם חיזוק הדרכים, התאורה, גדר הישובים, השערים החשמליים, והכספות לנשקים. בנוסף יוקצה תקציב ל"ציוד לצוות צח"י, תשתיות וציוד לחמ"ל ובכלל זה גנרטורים, צירי מילוט מהישובים, דרכים חקלאיות ביטחוניות מתוך היישובים, רכיבים משלימים למועצות  - כגון טרקטורוני כיבוי, וכן מרכיבים שיאפשרו יכולת ניוד ממוגנת ויכולת פינוי ממוגנת של הישוב: רכבים ממוגנים, אמבולנסים ממוגנים וכיתות כוננות".

שדרוג כבישים והקמת תחנות רכבת חדשות  

בפרק הבינוי והדיור, מגדירה הצעת ההחלטה כי יש "לגבש מענים לשיקום וחידוש השטחים בחבל בפנים היישובים ובסביבתם" ובין היתר "שיפוץ, תכנון, שיווק ופיתוח פתרונות דיור קבועים לרבות קידום ותקצוב תכנון עבור הרשויות המקומיות והיישובים, קידום הרחבות יישוביות, הכנת תוכניות סטטוטוריות חדשות, עדכון והתאמה של תוכניות סטטוטוריות קיימות, שיקום ושדרוג תשתיות יישוביות, קידום הסכמי גג והסכמי פיתוח עם הרשויות המקומיות, ייעול הליכי התכנון, ובכלל זה נושא הוועדות המקומיות לתכנון ובניה ברשויות המקומיות בחבל, וקידום תוכניות להתחדשות עירונית וסבסוד מתחמי התחדשות עירונית".

בפרק התשתיות נכתב כי יגובשו "שיקום, שדרוג ופיתוח של כבישים מרכזיים בעוטף ובכבישים המחברים אליהם, ושל כבישים פנים יישוביים, שדרוג מערך התחבורה הציבורית במרחב העוטף וממנו למרכזים התחבורתיים בנגב ומחוצה לו, שדרוג ופיתוח היקף הפעילות ואופי הפעילות של רכבת ישראל במרחב החבל, ובכלל זה הקמת תחנות חדשות ותגבור קווים".

בכל הנודע לתעסוקת תושבי האזור, תיבחן האפשרות לתת מענקים עבור עובדים הממשיכים לעבוד במקום עבודתם המקורי. בנוסף, יתקיים "פיתוח והתאמת מענים כלכליים ואחרים לתמיכה ותשתית לחיזוק ופיתוח עסקים קטנים, עצמאים ויזמות עסקית לצורך שימור הפעילות העסקית והיציבות הפיננסית".

"הפיכת ייצור האנרגיה למנוע צמיחה כלכלי אזורי" 

בתוכנית גם דגש על קידום תכנית אב רב-שנתית למשק האנרגיה, הכוללת "שיקום והקמת תשתיות כמנוף כלכלי, לטובת ייצור אנרגיה נקייה מפליטות בחבל במטרה להאיץ פיתוח, והסרת חסמים בתחום התכנון והקצאת השטחים, הכוללת, בין היתר, ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, השקעה במתקני אגירה, הקמת מיקרו גריד, צמצום דקות אי-אספקת חשמל, והפיכת ייצור האנרגיה למנוע צמיחה כלכלי אזורי ויישובי". בתחום החינוך והקהילה, נכתב כי יש "לחזק את האמון, לבנות את החוסן ולעורר את התקווה של תושבי החבל". לשם כך, יתקיים שדרוג תשתיות חינוכיות, כולל בניית מרחבי חינוך חדשים וחיזוק "תשתיות להשכלה גבוהה באזור".

בית שרוף בקיבוץ בארי לאחר הטבח (שאטרסטוק)

בתחום הבריאות "תתוגבר זמינות ונגישות של רופאים מומחים, בין היתר בתחומי התפתחות הילד, בריאות האישה, הכשרות לרפואה מודעת טראומה לצוות הרפואי והפרא-רפואי באזור, ותוך חיזוק הרפואה השיקומית המקומית ויצירת התמחות אזורית בשיקום, שתהיה בהלימה לתשתיות קיימות במוסדות באזור ככל שיידרש". 

כמו כן, ייבנה מערך מתקדם לטיפול בבריאות הנפש והחוסן הקהילתי, שיעסוק באבחון וטיפול "בפרט ובקהילות הסובלים מטראומה וחרדה ומהתמודדות עם השלכות של אובדן ושכול, תוך שימת דגש חוסן הקהילתי ורצף טיפולי, וסנכרון בין כל מעני בריאות הנפש ברמת קהילה, חיזוק מסגרת מרכזי חוסן ככל שיידרש, ובשים לב גם לצוותים חינוכיים וטיפוליים שעובדים עם האוכלוסייה באזור".

בתחום הרווחה והשירותים חברתיים יינתן "מענה מורחב לילדים ונוער בסיכון, למניעה וטיפול בהתנהגויות סיכוניות, לנפגעי ונפגעות אלימות מינית, לאנשים עם צרכים מיוחדים, לרבות אנשים עם מוגבלויות ולגיל השלישי". בנוסף, יושם דגש על פעולות לחיזוק הקהילות בעיר שדרות ובהתיישבות הכפרית, באמצעות חיזוק החיבוריות והשייכות, וגיבוש קהילות שתאפשרנה צמיחה דמוגרפית משמעותית וקליטת עלייה.

החברה להגנת הטבע: התייחסות מועטה לסביבה ולשטחים הפתוחים

מהחברה להגנת הטבע נמסר עוד קודם לישיבת הממשלה, בנוגע להצעת ההחלטה כי "שיקום ופיתוח מרחב הנגב המערבי, חייב להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי, בשנים הקרובות. הליכים אלה, חייבים להיעשות בשכל ותוך חשיבה מעמיקה, וכמובן בשיתוף התושבים המקומיים. הצעת ההחלטה של הממשלה, כוללת מרכיבים חשובים, אולם יש בה התייחסות מועטה לסביבה ולשטחים הפתוחים, אשר הינם המרחב שבו חיות הקהילות ואנשים, המהווה חלק מרכזי, בזהות חבל הארץ הזה. 

"המרחבים הפתוחים, השטחים הטבעיים, הם הציר המרכזי של איכות החיים באיזור ולכן יש לשקם את פגעי המלחמה ולהקדיש לכך תקציבים משמעותיים, וכן לשמר את האיכויות הטבעיות של השטחים ולהגן עליהם. בהמשך ישיר לכך, יש לתכנן את הפיתוח התיירותי שמוצע בהצעת המחליטים, בהתבסס על איכויות אלה, באופן שיגדיל את הטיילות והתיירות במקום, והיכולת לפתח עסקים וכלכלה מבוססי טבע ושטחים פתוחים. השטחים הפתוחים, הם רכיב משמעותי שיסייע לחבר את תושבי האזור וכלל תושבי ישראל, בחזרה  לחבל ארץ מקסים זה".