"מי שרצה לחייב הוצאת היתר בתוך 3 חודשים, יקבל אותה בתוך שנה ו-3 חודשים במקרה הטוב"

חשיפת מרכז הנדל"ן אודות שינוי החקיקה הדרמטי בתחום הרישוי, שאושר על ידי הכנסת במסגרת "חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים" (הוראת שעה – חרבות ברזל( במסגרתו מחייבת המדינה את הוועדות המקומיות לדון בכל בקשה להיתר אשר מגיעה לפתחן בתוך 90 יום מרגע הגשתה, שאם לא כן תועבר הבקשה לוועדת הערר המחוזית, הכתה גלים בעולם הנדל"ן. זאת כאשר באופן מאד לא שגרתי כאשר מדובר בחקיקה ראשית, רבים מקרב עורכי הדין, היזמים והאדריכלים אשר עוסקים באופן יומיומי בהוצאת היתרים, כלל לא היו מודעים לשינוי.

אולם קצת אחרי שההפתעה שכחה, כאשר צללו אנשי המקצוע אל האותיות הקטנות של החוק, נמצאה עובדה מטרידה נוספת. נראה כי החוק בצורתו הנוכחית פשוט אינו ישים, וכי מי שניסח אותו אינו מכיר את המציאות השוררת כיום בוועדות הערר. בראש וראשונה אמורים הדברים לגבי פרק הזמן שבו נדרשת ועדת הערר לתת החלטה בבקשה להיתר במקומה של הוועדה המקומית – 45 יום מקבלת התיק. ברוב ועדות הערר, טוענים האנשים שעמם שוחחנו, 45 יום הם אפילו לא פרק הזמן שבו יתקיים הדיון הראשון בנושא.

"אפשר להבין את השאיפה של המדינה שתינתן החלטה בבקשה להיתר בתוך 3 חודשים", אמר ל" מרכז הנדל"ן " עו"ד שביקש להישאר בעילום שם. "הבעיה שבמתווה החדש שקובע החוק ההחלטה תתקבל בתוך שנה ושלושה חודשים".

לדברי עו"ד דקלה מוסרי טל, לשעבר יו"ר הוועדה המחוזית חיפה וכיום שותפה במשרד מוסרי טל עורכי דין, הקביעה בחוק כי על ועדת הערר לקבל החלטה בבקשה בתוך 45 יום מיום קבלתה, אינה הגיונית: "תקופת ההמתנה היום לדיון בוועדת ערר היא מינימום חודשיים. במחוז תל אביב היא גם עשויה להגיע לחצי שנה.

"ונניח שהגענו לדיון. עכשיו הוועדה תצטרך לשמוע את ההתנגדויות לבקשה במקום הוועדה המקומית. זה לא בהכרח ייגמר בדיון אחד. לכן החוק אולי ניסה לקצר הליכים, אבל הוא בסבירות גבוהה דווקא יאריך אותם. גם היזמים על פי רוב לא רוצים להגיע לוועדות הערר בגלל תקופות ההמתנה. הם מוכנים גם לספוג החלטות גרועות מבחינתם, העיקר שהעניין יסתיים בוועדה המקומית".

"סרבול הליכים במקום קיצור הליכים"

עוד לדברי מוסרי טל, ועדת הערר נעדרת את הכלים לדון בבקשה. "לוועדת הערר אין בודק תכניות משלה. בתקופת כהונתי כיו"ר, היתה רשות מקומית אחת במחוז שבאופן סיסטמטי לא טיפלה בבקשות להיתר, ושם אני כיו"ר הוועדה החלטתי לבסוף לשכור את שירותיו של בודק תוכניות חיצוני, קיימתי הליך התנגדויות ואישרתי בקשות להיתרים, אבל מדובר היה בהליך חריג, וברור שלא ניתן להפוך אותו לגורף עבור כלל הועדות המקומיות בתחום השיפוט של הוועדה".

לדברי עו״ד בנימין זלמנוביץ', שעד לפני מספר חודשים עמד בראש ועדות הערר המחוזיות בירושלים ובתל אביב, וכיום שותף מייסד בקמנקוביץ'-זלמנוביץ' משרד עורכי דין, "מדובר בהוראת שעה שיוצרת סרבול הליכים במקום קיצור הליכים. על פני הדברים מבקשים מועדת הערר, נטולת הצוותים המקצועיים, לפעול באופן ישיר אל מול המחלקות המקצועיות בעירייה (שפ"ע, שימור, תחבורה וכיו״ב) לקבלת התייחסותם. במובן זה אין שום יתרון לוועדת הערר על פני הועדה המקומית".

לדבריו, ככל ולוועדות הערר היתה לשכת תכנון או צוותים מקצועיים העומדים בפני עצמם, היה לה את ארגז הכלים לפעול לקיצור ההליכים. אך ככל והיא נדרשת לארגז הכלים של הועדות המקומיות אין לה שום יתרון. למען הסר ספק ועדת הערר גם על פי החוק החדש אין לה סמכות להוציא היתר והחלטתה עוברת לקבלת החלטה לרשות הרישוי".

לסיכום קובע זלמנוביץ' כי "תיקון זה יגרום להכבדה על העומסים הקיימים ממילא על ועדות הערר, ובכך יצא שכרנו בהפסדנו".

החוק הקיים מציע פתרון אחר

בעיה נוספת שמזהה מוסרי טל בחוק החדש, היא ההנחה שבבסיסה כי העברת ההליך לועדת הערר מהווה "שוט" כלפי הוועדה המקומית, שיחייב אותה להזדרז. אולם בפועל, היא טוענת, יהיו ועדות מקומיות שלא רק של יירתעו מהעברת הסמכות לועדת הערר, אלא אפילו יקבלו אותו בברכה. "אנחנו יודעים שהוועדות המקומיות האיכותיות, שהן ברובן גם עצמאיות, להן חשוב לקבוע את המדיניות ברחבי העיר. אבל מה עם השאר? חלקן ממש לא מחפשות את הסמכות הזו, נהפוך הוא, הן לא רוצות את הסמכות וישמחו שגוף אחר ייקח אותה. וכך אנחנו עלולים להציף את ועדות הערר בתיקים".

לדברי מוסרי טל, החוק הקיים מעניק למדינה כלי אלגנטי יותר לטיפול בבעיית הסחבת בהיתרים, והוא מינוי "מלווה מקצועי" לוועדות, סמכות המצויה בידי שר הפנים לפי סעיף 31ב' לחוק התכנון והבנייה. "מדובר בכלי שנעשה בו שימוש בעבר במקרים נדירים, כשנמצא כי ועדה מקומית מסויימת חדלה מלתפקד. אז המדינה היתה שולחת מלווה מטעמה, שהיה משקם את פעילות הוועדה.

"מדובר בפתרון שעשוי היה להיות מוצלח הרבה יותר כיום. במקום להעביר את ההליך לוועדות הערר, העמוסות גם כך, על המדינה לאתר את הוועדות המקומיות שאותן היא תופסת כבעיותיות, ולמנות להן מלווה מקצועי".

מטעם מטה התכנון האחראי על פעילות ועדות הערר לא נמסרה תגובה.

גם מטעם יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ יעקב אשר קידמה את החקיקה, לא התקבלה תגובה.