עד 6,000 איש ביישוב: מערכת התכנון ממשיכה לקדם את הגדלת היישובים הכפריים

ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) צפויה להמליץ מחר (ג') למועצה הארצית לתכנון ולבנייה על הגדלת היישובים הכפריים. זאת במסגרת תמ"א 35 /5 - תיקון לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) אשר בין היתר קובעת את מכסת יחידות הדיור שניתן לבנות בכל יישוב ויישוב. את התוכנית הציג לראשונה מינהל התכנון ביוני השנה, וזו קובעת את היקף האוכלוסייה המקסימלי לפי האזור שבו מצוי הישוב, תוך יצירת מדרג של ערכי צפיפות בין אזורי הביקוש בצד הגבוה לאזורים המרוחקים בצד הנמוך. 

הישובים הכפריים מסווגים לשלושה דגמים, ובהתאם לדגמי הישובים קובעת התמ"א קיבולת יחידות דיור שנועדה לתת מענה לגידול המותאם לאופי הישוב. מרבית היישובים שייכים לדגם 8 המאפשר מגורים לעד 2,000 איש ביישוב. דגם 7 שבו נכללים 3% מכלל היישובים הכפריים קובע טווח של 2,000 עד 3,000 איש. בדגם זה נכללים למשל המושבים אחיעזר, ברקת, בית יצחק ושער-חפר, הקיבוצים גבעת ברנר ומעגן מיכאל, היישוב הקהילתי אחוזת ברק בעמק יזרעאל, באר גנים בחוף אשקלון, לפיד בחבל מודיעין ועוד.

דגם 6 החל רק על 1% מהיישובים קובע טווח של 3,000-6,000 איש ונכללים בו מושב צור משה, מספר התנחלויות ביהודה ושומרון בהן גבע בנימין, הר ברכה ונוקדים, היישוב הדרוזי סאג'ור ויישובים בדואיים וערביים נוספים. עוד מאפשרת התמ"א למוסד התכנון לעבור מדגם לדגם במקרים מסוימים בהתאם לבחינה ייישובית ואזורית.

הצפיפות ביישובים עוטף עזה, נפת צפון ונפת באר שבע תהיה בטווח שבין 3 ל-8 יח"ד לדונם, בהתחשב בדגם הישוב. ככל שהיישוב גדול הצפיפות גדולה יותר.  התמ"א מאפשרת צפיפות נמוכה יותר, לא פחות מ-2 יח"ד לדונם בישובים המצויים בקרבה לגבולות עם סוריה, לבנון, ירדן, מצרים ורצועת עזה וכן בישובים קטנים במצב סוציו-אקונומי נמוך או לצורך שילוב פעילות חקלאית, במטרה לעודד ולתמרץ אזורים מרוחקים, יישובים חלשים ועיסוק בחקלאות במשקים המשפחתיים. תוספת שטח לבינוי תהיה אם לא נמצאה חלופה בדמות עיבוי פנימה ביישובים אלו. מעבר בין דגם 8 ל-7 יהיה באישור ועדה מחוזית.

במחוז חיפה ונפת אשקלון הצפיפות תהיה בטווח שבין 4-8 יח"ד לדונם. תוספת שטח לבינוי לא תתאפשר באזור זה, למעט במקרים חריגים ובהיקף של עד 25 דונם ברוטו, תוספת שטח לבינוי לא תתאפשר באזור זה, למעט במקרים חריגים ובהיקף של עד 25 דונם ברוטו, בין היתר כדי למנוע זליגה לשטחים פתוחים. כאן מעבר מדגם  8 ל-7 יהיה בסמכות מועצה ארצית, ומעבר מדגם 7 ל-6 לא יתאפשר.

ביישובי מרכז, ירושלים ותל-אביב, הצפיפות תהיה בטווח שבין 5-10 יח"ד לדונם. גם כאן תוספת שטח לבינוי לא תתאפשר באזור זה, למעט במקרים חריגים ובהיקף של עד 25 דונם ברוטו. מעבר דגם לא יתאפשר באזור זה אלא במקרים חריגים.

על פי התוכנית, "השינוי מתבסס על הבחנה בין יישובים כפריים ואופן צמיחתם כיישובים קטנים הנטועים במרחב פתוח, לבין ישובים עירוניים ומרחב עירוני. השינוי נועד לאפשר מענה לגידול וצמיחה רב דורית של הישובים הכפריים, לשמר את המגוון היישובי ברמה הארצית, ולשמור ככל הניתן על המרחב הכפרי ועל החקלאות, זאת במקביל לשמירה על עקרונותיה ומטרותיה של תמ"א 35 ובפרט על ייעול השימוש בקרקע, הכוונת עיקר הפיתוח למרקמים העירוניים וצמצום תופעת הפרבור. מכאן, הרי שמדובר בסוגיה תכנונית מורכבת, הדורשת איזון בין עמדות וצרכים מרובים ושונים ומטרת השינוי היא לאתר את נקודת האיזון שתיתן מענה לסוגיות תכנוניות במגזר הכפרי ותשמור באופן המיטבי על הערכים ברמה הארצית".

"טעות שעוד נבכה עליה שנים רבות" 

אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע: "אנחנו רואים בחיוב את קיומה של חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח לצורך שמירה על אופיים הכפרי של היישובים והמרחב הכפרי, ובכלל זה על ערכי השטחים הפתוחים, החקלאות, הנוף והמורשת של ההתיישבות הכפרית. לעמדתנו, מטרת התמ"א אינה לצורך תוספת אוכלוסייה מעבר למאושר בה כיום, תפקידה הוא להבטיח את השמירה על המרחב הכפרי. מדיניות התכנון והפיתוח של ישראל מכירה כי המרחב הכפרי טומן בתוכו את עתידה של המרחב הפתוח של חקלאות, תרבות ומורשת וטבע, וכי כובד המשקל של עתודות יחידות הדיור לפיתוח של מדינת ישראל נמצא ביישובים העירוניים".

עם זאת, לדברי זנזורי, "התיקון המוצע מוביל לביזור של הפיתוח ולפגיעה במדיניות התכנון כפי שתמ"א 35 כיוונה אליה. כיווני הפיתוח אליהם מוביל תיקון התמ״א עלולים לפגוע בחיזוק המטרופולינים ולפרבור משמעותי, תוך צורך בהשקעת משאבים באופן מבוזר, שכבר הוכח לא פעם כי הוא מחייב השקעה משמעותית יותר בתשומות של המדינה, תוך פגיעה בערים, בקידום תשתיות ופתרונות תחבורתיים של הסעת המונים. לאור זאת, אנו קוראים להפנות את מירב הפיתוח של יחידות הדיור החדשות, ליישובים העירוניים, להגביר משמעותית את קצב ההתחדשות העירונית, תוך שמירה וחיזוק אופיים הכפרי של היישובים והמרחב".

עוד אמר זנזורי כי "על התיקון לקחת בחשבון את המשמעות של שינויי האקלים והחשיבות ביצירת מרחבי מגורים עירוניים, המתבססים על הליכתיות ותחבורה ציבורית, ואינם ממשיכים לעודד את היוממות ברכבים פרטיים. הגדלת ההתיישבות הכפרית באופן כל כך משמעותי, ללא בחינת השלכות הרוחב של מהלך כזה, אינה מהווה חשיבה צופת פני עתיד, ובעינינו - נתפסת כטעות, שאם תצא אל הפועל, עוד נבכה עליה שנים רבות".