הקיבוצים והמושבים נגד תוכנית ההטבות של רמ"י לקו העימות: "לעג לרש כלפי יישובים שעברו זוועות"

התנועות המיישבות המייצגות יחד מאות יישובים, בהן התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, הקיבוץ הדתי, תנועת העובד הציוני, יישובי פועלי אגודת ישראל (פא"י),עמותת אדמתי והאיחוד החקלאי, מותחות ביקורת קשה נגד ההחלטות שגובשו לאחרונה בהנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י),במסגרתן יוענקו הטבות ליישובי קו העימות, ואשר צפויות לעלות מחר (ד') לאישור מועצת מקרקעי ישראל בראשות שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף.

הטענה המרכזית שמעלות התנועות היא כי ההחלטות שיעלו לאישור השבוע הן הקלות קצרות טווח, כאשר מה שנדרש בשטח הוא שחרור קבוע של החסמים שמגבילים לטענת התנועות את התפתחות היישובים, וכי רמ"י מציעה הצעה ממוחזרת שכבר נדחתה על ידי מנהלת תקומה, ומסרבת להעביר כספים מתקציבה למועצות בדרום, בניגוד לתקציבים שמועברים לערי המרכז במסגרת הסכמי גג ומחיר למשתכן.

ההחלטות בהן צפויה מועצת רמ"י לדון מחר מונות בין היתר הקצאת 60% ממגרשים המיועדים לבנייה עצמית לבני מקום ביישובים באזור קו העימות ו-50% מיחידות הדיור בבנייה רוויה, רכישת זכויות בפטור ממכרז למתחמי השכרה של עד 50 יחידות דיור המיועדות למועמדים לקליטה לישוב, הקצאת נחלות פנויות ללא תמורה ככל שיש כאלה, ומתן פטור מדמי חכירה . כל זאת, במסגרת הוראת שעה שתארך 5 שנים.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר: "לצערנו ולתדהמתנו, ההצעה שעתידה להידון הנה הצעה ממוחזרת , שבוטלה עקב דחייתה של הצעה זו מכל וכל על ידי מנהלת 'תקומה' שהוקמה לשיקום יישובי העוטף. בנסיבות המלחמה הנוראית, במקום להציע תיקונים מינוריים כהוראת שעה קצרת מועד, יש מקום לחשיבה מחודשת של כל הסדרי המקרקעין של הישובים ושינויים מן היסוד"

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, כתב אתמול (ב') לשר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף כי "כינוס מועצת מקרקעי ישראל לדון בהסדרי מקרקעין, בלי היישובים, הוא לעג לרש כלפי יישובים שעברו זוועות ושחלקם הוחרבו. בסיסו של כל הסדר מקרקעין צריך להיות מגובש בהידברות והסכמות עם הישובים, התנועות המיישבות והמועצות האזוריות".

"לצערנו ולתדהמתנו", מוסיף מאיר, "ההצעה שעתידה להידון הנה הצעה ממוחזרת של אותה הצעה שאמורה הייתה להיות מובאת לישיבת המועצה שתוכננה ליום 8.11.2023 ושבוטלה עקב דחייתה של הצעה זו מכל וכל על ידי מנהלת 'תקומה' שהוקמה לשיקום יישובי העוטף. בנסיבות המלחמה הנוראית, במקום להציע תיקונים מינוריים כהוראת שעה קצרת מועד, יש מקום לחשיבה מחודשת של כל הסדרי המקרקעין של הישובים ושינויים מן היסוד לצורך שיקומם של הישובים בנגב המערבי ולצורך הגברת ההתיישבות וחוסנה באזורי הספר. בסיסו של ההסדר צריך להיות מגובש בהדברות והסכמות עם הישובים, התנועות המיישבות והמועצות האזוריות, ומעוגן כחקיקה ראשית בחוק רשות מקרקעי ישראל ".

חצר בית בקיבוץ בארי לאחר מתקפת חמאס (שאטרסטוק)

מזכ״ל תנועת המושבים, המייצגת 387 מושבים בישראל, ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, כתב אתמול גם הוא לשר גולדקנופף, כי התנועה מצטרפת "לשאר הגופים בדרישה לקדם חקיקה מקיפה אשר תסייע ליישובי העוטף וקו העימות, תייצר וודאות ותעגן את העובדה שהאזור פטור מכל תשלום לרמ"י. זאת ועוד, החלת ההחלטות באופן קבוע, ללא הגבלת מועד, תגשים את מטרת המדיניות המוצעת כפי שבאה לידי ביטוי בדברי ההסבר להצעה לתיקון: 'הצעה זו נועדה ליתן כלים לחיזוק יישובי קו העימות בראייה ארוכת טווח מתוך הבנת החשיבות הלאומית שבהתיישבות בחבלי ארץ אלו'".

עוד מציע יפרח לאפשר איוש נחלות במושבים עוד בטרם הקצאת כל הקרקע החקלאית בנסיבות בהן חסרה קרקע למושב, לאפשר את הגדלת שטח חלקת המגורים מעבר ל- 2.5 דונם, ולקבוע כי הסדרת מבני מגורים לעובדים תהיה פטורה מכל תשלום לרמ"י .

"יש לקדם הסדר קבע מקיף ומעוגן בחקיקה"

מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי המאגדת עשרות יישובים,  עו"ד דודו קוכמן, טוען במכתב לשר גולדקנופף כי "יש לקבל בדחיפות הסדר קבע מקיף מעוגן בחקיקה, על בסיס העברת בעלות כפי שנקבעה ברפורמה העירונית, ולא לעג לרש של 'הוראת שעה' למספר מוגבל של שנים. בנוסף, עד להעברת הבעלות כאמור, יש לקבוע שחרור גורף וקבוע של הישובים בקווי העימות מכל תשלום לרמ"י ומהצורך בהסכמת או חתימת רמ"י על היתרים ותוכניות".

קוכמן מדגיש כי אין להגביל את הקצאת הקרקע להקמת דירות להשכרה לטובת מועמדים  לקליטה ל-50 יח"ד, ולא רק ליישובי קו עימות, על מנת לאפשר מגרשים זמניים לקהילות שלמות בישובים ללא מגבלה גיאוגרפית, "בדומה לאפשרויות שהיו קיימות בעת ההתנתקות מגוש קטיף"

קוכמן מוסיף כי יש לבטל את כל המגבלות על קליטת בני המקום, בדומה להחלטה העוסקת ביישובי מיעוטים, ולעגן את הזכויות למגורים בחלקת המגורים בנחלה ובחלקת המגורים בקיבוץ, ולהחילה מיום 1.1.2023. בנוגע להקצאת קרקע להקמת דירות להשכרה לטובת מועמדים במתאימים לקליטה ביישובי קו העימות, הוא מדגיש כי אין להגביל זאת ל-50 יח"ד ולא רק ליישובי קו עימות, על מנת לאפשר מגרשים זמניים לקהילות שלמות בישובים ללא מגבלה גיאוגרפית, בדומה לאפשרויות שהיו קיימות בעת ההתנתקות מגוש קטיף.

גם ההטבות שמציעה רמ"י בתחום הפעילות הלא חקלאית (פל"ח) זוכות לביקורת. על פי הצעת ההחלטה, ישוב חקלאי באזור קו עימות אשר בתקופת תחולתה של החלטה זאת יגיע למיצוי מכסת התעסוקה, העומדת כיום על 120 דונם, יהיה זכאי בתקופה להגדלת מכסת התעסוקה לעד 150 דונמים נטו. בתנועות המיישבות מבקשים להסיר את מגבלת הדונמים לתעסוקה בקו עימות, וכן שגודל השטח ויעודו לכל סוג תעסוקה, בהם תעשיה, מתקן פוטו וולטאי וכיוצ"ב, יקבעו ע"י מוסדות התכנון.

בנוסף, הן דורשות כי ייחתם הסכם גג בין רמ"י לבין המועצות האזוריות אשכול, שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ומרחבים, בדבר העמדת סכומים מידיים לשיקום תשתיות ומבנים ביישובי המועצות הנ"ל.

עו"ד קוכמן כותב לסיכום כי "מצב המלחמה מחייב הירתמות של כל זרועות המשק למתן פתרונות מיידים גם למצוקת הדיור, שהוחמרה עוד יותר בשל פינוי יזום של קהילות שלמות ועזיבה עצמית של משפחות מאזורים רגישים, לאזורים אחרים בישראל", ומוסיף לסיום כי המרחב הכפרי, יכול להיות רתום ולסייע לצמצום מצוקת הדיור, זאת כפי שעשה בסוף שנות ה-90, עת הגיעו לישראל רבבות עולים חדשים".

רמ"י: "עוגנים שישמשו את התושבים שנים קדימה"

בשיחה עם מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, רותי אפריאט, היא מסבירה כי ההצעה שרמ"י מעלה לדיון במועצת מקרקעי ישראל נועדה לתת מענה לאינטרס לאומי של חיזוק חבלי הארץ בקווי העימות בדרום ובצפון הן בהיבט ההתיישבותי והן בהיבט התעסוקתי-כלכלי. ״אנו מבקשים לייצר עוגנים להשבת התושבים ומשיכת תושבים נוספים, מתוך הבנה שיש חשיבות אסטרטגית לאומית בעיבוי ההתיישבות בקווי העימות גם בדרום וגם בצפון. אנחנו מחפשים דרכים כדי לחזק  את המעגלים השונים, גם במרחב העירוני וגם במרחב הכפרי מבלי לפגוע באיזון המורכב ממילא בין המגזרים השונים".
 

מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י רותי אפריאט (רמ''י)

במענה לטענות כי מדובר במענה קצר טווח אומרת אפריאט כי "ההצעה שהובאה למועצה לא תשמש כפלסטר, ואיננה קצרת טווח, נהפוך הוא. יש בה עוגנים שישמשו את התושבים שנים קדימה. כך לדוגמה, הגדלת שטחי התעסוקה באגודות החקלאיות מ-120 דונם ל-150, ככל שתמומש, תהווה עוגן כלכלי משמעותי שנים קדימה. תחימת ההחלטה בזמן נועדה להבטיח את  מימושה בעתיד הקרוב ולהימנע משמירת ההטבות שבה כאופציה בלתי ממומשת לעתיד. מאחר ואנו רוצים לעודד את  תנופת הפיתוח כדי שתתממש בטווח הזמנים הנראה לעין, אנו מציעים להכניס זאת כהוראת שעה".

לגבי הסכמי הגג אמרה: "אנחנו יותר מנשמח לחתום על הסכמי גג עם המועצות האזוריות כדי לעודד את תנופת הפיתוח בהן. בעוד שהסכמי גג בערים דורשים בניית מינימום 5,000 יח"ד ב-5 שנים כתנאי לחתימה על הסכם, במועצות האזוריות - לאור המאפיינים השונים - תנאי הכניסה עומד על בניית 850 יח״ד בלבד, למועצה הכוללת ישובים רבים".

עוד נמסר מרמ"י כי "ההצעות של רמ"י למועצת מקרקעי ישראל הוצגו לראש מנהלת 'תקומה'  ולראשי המועצות בישיבות משותפות שקוימו, אשר ברכו עליהן, ומתקיים שיח שוטף עם  מינהלת תקומה והישובים.

"חלק מהקולות הנשמעים כנגד הצעות אלו מועלים על ידי גורמים אינטרסנטים אשר מבקשים לקדם באמצעות החלטה זו אינטרסים שאינם נוגעים בהכרח לישובי העוטף וקו העימות בדרום ובצפון. רמ"י תמשיך ותפעל בכל אמצעי העומד לרשותה כדי לתמוך ביישובי קו העימות ולהביא לפיתוחם ושגשוגם מחדש״.