השלכות הקורונה מבחינה תכנונית: גם האדריכלים נדרשים לשינוי חשיבה ותפיסה

כיצד הקורונה והשינוי בהתנהלות שלנו משפיעים על היבטי תכנון ואדריכלות? • דירות בעלות חללים דינאמיים יותר, מרפסות גדולות יותר, משרדים המשלבים חללים פתוחים החוצה ועוד

שיתוף הכתבה
התוכניות האדריכליות יידרשו לשינוי (גיא גלעד דפוס; שאטרסטוק)התוכניות האדריכליות יידרשו לשינוי (גיא גלעד דפוס; שאטרסטוק)

תקופת הקורונה, המשבר שהביאה והמגבלות שגררה אחריה, אילצו את כל הסקטורים במשק לשינויים ולהתאמות – בטח ובטח בענף הבנייה. התקופה הזו מחייבת גם את האדריכלים והמתכננים להיערכות ולחשיבה מחודשים, בעיקר בנוגע לצרכים העתידיים של אוכלוסיית הדיירים והעובדים. 

סופה של הטלטלה הנוכחית בעקבות מגפת הקורונה בעולם עדיין לא ידוע, ואנו פועלים בעולם חסר ודאות בנוגע להשלכות העתידיות ולמידת השפעתן על דפוסי המגורים, התעסוקה, התכנון האורבני ועוד. אולם גם בתנאים אלה, וגם בהינתן מה שידוע לנו כיום, ישנם כמה וכמה שינויים שניתן וצריך להוציא לפועל.

מגורים – לאפשר לדיירים להתאים את הדירה לצרכיהם הנוכחיים

מגפת הקורונה חייבה שינויים בסגנון החיים, כמו גם שינויים חברתיים ותרבותיים: עבודה מהבית, עצירת יציאות לצורכי בילוי ותרבות, "סגר" ובידוד כפויים - כל אלה הציפו צרכים חדשים שלא תמיד ניתן לענות עליהם במסגרת התכנון הקיים. יש צורך בתכנון גמיש יותר שיאפשר לדיירים להתאים את הדירה לצרכים הנוכחיים.

ייתכן כי נרצה לשים דגש דווקא על אירוח או על פינת טלוויזיה ופנאי תוך-ביתי. תכנון טוב של דירה הוא תכנון שעומד במבחן הגמישות, ויכול לעמוד בצרכים ובשינויים לאורך שנים

דוגמה אחת היא תכנון דירות כמעט ללא עמודי תמך, עם חללים פתוחים שניתן לסגור במידת הצורך, וכך לערוך שינויים קלים ומהירים בדירה וליצור למשל חלל שהוא חדר עבודה (ולא רק "פינה"), חלל ללימודים מקוונים לילדי הבית, כל אחד בנפרד, וכדומה. ייתכן כי נרצה לשים דגש דווקא על אירוח או על פינת טלוויזיה ופנאי תוך-ביתי, הכול בהתאם להרכב המשפחתי ולמצבנו האישי. תכנון טוב של דירה הוא תכנון שעומד במבחן הגמישות, ויכול לעמוד בצרכים ובשינויים לאורך שנים.

מרפסות – דרישה גוברת למרפסות גדולות

המרפסות מהוות אזור תווך בין הפנים לחוץ, ובתקופה זו המרפסת הוכיחה עצמה כאלמנט משחרר לחצים ו"אזור הימלטות" מתחושת הקלסטרופוביה, שהרי יציאה למרפסת עדיין נחשבת "להישאר בבית" - אבל להרגיש בחוץ. המרפסת נתפסת כחוויה נוספת, דרך למקסם את הדירה ובמקביל ליהנות מהאווירה סביב הפרויקט. 

אם בעבר הממוצע לגודל מרפסת בתכנון פרויקט חדש עמד על כ-12 מ"ר, כיום המספר מתקדם לעבר כ-15 מ"ר ואף 20 מ"ר. אנו רואים כי דרישה זו מגיעה גם מוועדות התכנון

מגמה בולטת בתחום הנדל"ן למגורים בשנים האחרונות, אשר הקורונה נתנה לה דחיפה משמעותית ואני צופה שתימשך גם בשנים הקרובות, היא הדרישה למרפסות גדולות, עד פי שלושה מהסטנדרט המקובל. כיום ניתן למצוא פרויקטים שבהם תכנון מרפסות בגודל 25-15 מ"ר בדירות הרגילות, ובגודל של כ-60-30 מ"ר בדירות המיוחדות. אם בעבר הממוצע לגודל מרפסת בתכנון פרויקט חדש עמד על כ-12 מ"ר, כיום המספר מתקדם לעבר כ-15 מ"ר ואף 20 מ"ר. אנו רואים כי דרישה זו מגיעה גם מוועדות התכנון. גם בדירות קטנות של 2 או 3 חדרים לא מוותרים על המרפסת. נראה אף שבדירה קטנה חשיבותה של המרפסת גדולה יותר. 

דיור מוגן – חלוקה מחדש של השטחים הציבוריים

הדיור המוגן היה בעין הסערה בתקופה זו וצפוי לעבור התפתחות והיערכות מחדש. בין השאר נראה התרחבות והתגמשות של השטחים הציבוריים והחיצוניים במתחמי דיור מוגן: אם בעבר מרבית השטחים הציבוריים היו בקומת הלובי או בקומה נוספת המוקדשת לתרבות הפנאי של הדיירים, נראה חלוקה מחדש וגיוון של שטחים אלה – מתחמי מפגש קומתיים, אזורים מצומצמים ופרטיים יותר, וביזור של חדר האוכל כך שניתן יהיה לאכול באופן פרטי ובטוח יותר. 

אם עד כה תוכננו שטחים קטנים יחסית למרפסות דיור מוגן, התקופה האחרונה הבהירה לנו שגם לדיירי הדיור המוגן צריכה להיות כסטנדרט מרפסת גדולה, שתאפשר ישיבה נינוחה ואזור אירוח שיאפשר קשר עם החוץ

האזורים החיצוניים יתוכננו כך שיאפשרו יותר מפגשים עם אנשים ומבקרים מהחוץ, אזורי ישיבה מופרדים ומבודדים, פינות פרטיות ועוד. שטחי גג או קומות מפולשות ישמשו אזורים לאירועים ומפגשים באוויר הפתוח. המרפסות יצטרכו לגדול: אם עד כה תוכננו שטחים קטנים יחסית למרפסות דיור מוגן, התקופה האחרונה הבהירה לנו שגם לדיירי הדיור המוגן צריכה להיות כסטנדרט מרפסת גדולה, שתאפשר ישיבה נינוחה ואזור אירוח שיאפשר קשר עם החוץ והרחבת מרחב המחיה של הדיירים. 

משרדים – כולם מחפשים את החללים הפתוחים

הצפי לשנים הקרובות הוא כי יותר אנשים יעבדו מהבית. עם זאת, לא בטוח כי הדבר יבוא לידי ביטוי בצמצום שטחי משרדים, כי במקביל נראה מגמה של הגדלת המרחב האישי לכל עובד. תהיה נטייה להעדיף משרדים קטנים ומבודדים, או כאלה המתאימים לשניים עד שלושה עובדים, מאשר אופן ספייס גדול המיועד לעובדים רבים, וזה גם תומך בצורך לאפשר לעובדים לנהל כמות גדולה של שיחות זום איכותיות במקביל. 

מגמה נוספת שנראה היא התמקדות בחללים הפתוחים שמאפשרים מפגש, עבודה ושיח, ואינם מוקפים בקירות: חלל אוכל בקומת הקרקע, גג פתוח שמאפשר קיום אירועים וישיבות פחות פורמליות, וכן מרפסות בקומות הביניים

מגמה נוספת שנראה היא התמקדות בחללים הפתוחים וניצול האפשרויות ליצירת מתחמים שמצד אחד מאפשרים מפגש, עבודה ושיח, ומצד שני אינם מוקפים בקירות. בין האפשרויות: חלל אוכל בקומת הקרקע, גג פתוח שמאפשר קיום אירועים וישיבות פחות פורמליות, וכן מרפסות בקומות הביניים. כל חלל שיכול להתאים למטרה ינוצל – אטריום, סקיי לובי ועוד.

בתחום הטכנולוגי נראה עליית מדרגה בשימוש בטכנולוגיות שחוסכות מגע וכן בטכנולוגיות שמאפשרות סינון וטיהור אוויר. סוגיה נוספת שהמתכננים מתמודדים איתה כיום היא זרימת האוויר הפתוח: כיום מגדלי משרדים רבים אינם מאפשרים פתיחת חלונות כלל, בעיקר בקומות הגבוהות, וייתכן כי הדבר ייבחן שוב על מנת למצוא פתרונות שיספקו אוויר צח ישיר, גם במרומי הבניינים.


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:משבר הקורונהאדריכלותתכנון

 
מחפש...