לעצור ולבדוק – דווקא עכשיו: איך מונעים את ההצפות בשכונות המגורים בחורפים הבאים?

היום, בימים של קורונה ושאר מרעין בישין, זה נשמע כמו חלום רחוק: חורף 2020/2019. אין ספק שזה היה חורף מוצלח במיוחד מבחינת כמויות הגשם שירדו במהלכו, אך הוא הביא עימו גם לא מעט נזקים – כדוגמת הצפות ענק בלתי נשכחות בערי מישור החוף. 

אומנם צריך לאמץ את הזיכרון מעט כדי לשוב לאותם רגעים, אך באירועים המצערים והמיותרים הללו קיפחו את חייהם חמישה אנשים. וזה לא הכול, כמובן: רבים אחרים נתקעו על גגות מכוניות, פחי אשפה שטו בזרם, ובעלי תושייה שלפו קיאקים וגלשני סאפ מהמחסן - ויצאו לשיט תענוגות ברחובות השכונה. הגשם שגרם להצפות היה חריג ביחס לשנים האחרונות, אבל זו לא תופעה בלתי מוכרת: כבר ידענו אירועים כאלו בעבר. כעת, כשהחורף (כנראה) נגמר רשמית זהו בדיוק הזמן הנכון חשוב איך למנוע מראות כאלו כבר בעונה הגשומה הבאה.

שימו לב לביטוי מפתח מרכזי אחד: נגר עילי

להצפות במרכזי הערים ישנם גורמים רבים. הראשון שבהם הוא חוסר היכולת של מערכת הניקוז העירונית לפנות במהירות הנדרשת את המים. חשוב להדגיש: העירייה לא בוחרת לחסוך כסף על חשבון תושביה בכך שהיא מקימה מראש מערכת ניקוז לא מספקת. הרי בסופו של דבר אירוע שבו נהרסות עשר מכוניות ומוצפות 20 דירות עולה לעירייה במצטבר פי כמה מבניית מערכת ניקוז שתוכל לפנות את כל הנגר.

למה בעצם מערכות הניקוז העירוניות לא מתפקדות כראוי? כל מערכת ניקוז מתוכננת כך שתוכל לקלוט ולהעביר כמות מסוימת של נגר עילי פר שנייה. כמות הנגר העילי שאמורה להגיע לכל קולטן ניקוז בכביש מחושבת בשלב התכנון של כל שכונה

אז למה בעצם מערכות הניקוז העירוניות לא מתפקדות כראוי? כל מערכת ניקוז מתוכננת כך שתוכל לקלוט ולהעביר כמות מסוימת של נגר עילי פר שנייה. כמות הנגר העילי שאמורה להגיע לכל קולטן ניקוז בכביש מחושבת בשלב התכנון של כל שכונה. 

קחו לדוגמה שכונת מגורים שבה לכל בניין תוכננה חצר קטנה עם מדשאה, שיחים ועץ קטן וציורי בתוכנית האדריכלית. ברבות השנים אושרה במקום תוכנית תמ''א 38, ולבניין מגיע יזם נדל"ן המשכנע את דיירי הבית לתוכנית אדריכלית מוסכמת. היזם מחזק את הבניין, מוסיף אגף נוסף לבניין ושטח הדירות כמעט מוכפל. מגדיל היזם לעשות ואת שארית החצר הצהובה והמאובקת שעוד נשארה בתחום הבניין, מסב לחניה. דיירי הבניין הרוויחו בית מחודש, היזם מוכר דירות בשתי הקומות שהוסיף לבניין וכולם מרוצים. 

עם זאת, החצר ההיסטורית – שחלק משטחה הפך לגג של אגף החדש שנבנה, ושאריתה הפכה לחניה - כבר לא מכילה את מי הגשמים שהצטברו בה, ואלו אינם יכולים לחלחל אל האדמה. במקום זה, מי הגשמים שיורדים על הגג החדש ועל החניה הופכים בעצמם לנגר עילי, שמוזרם גם הוא אל הרחוב.

אפשר להפיק את המיטב גם מהמצב הקיים

אבל לא הכול אבוד: העובדה שחצר הבניין נוצלה במלואה אינה בלתי הפיכה. אפשר לסובב את הגלגל לאחור, ולדאוג שמעתה כל טיפת גשם שיורדת באזור תהפוך לנגר עילי. כיצד? הפחתה משמעותית של הנגר העילי אפשרית באמצעות שני פתרונות פשוטים:

• גג ירוק: פיזור של שכבת קרקע בעובי 15-10 ס"מ על גג המבנה מפחיתה את כמות הנגר שמתהווה על הגג ב-80-30%. ניתן לפזר בשכבת קרקע זו זרעים מקומיים של פרחים או צמחים, מהשטח הפתוח הקרוב לביתכם, ובכך להגדיל עוד יותר את שיעור קליטת הגשם.
יש לזכור כי הגג שלכם לא בנוי לפיזור של שכבת קרקע על כולו, אך גם אדניות עם צמחים על הגג יעשו את העבודה. אפשר אף לגדל באדניות ירקות - ולהרוויח סלט טעים. אגב, לשכבת קרקע על הגג תרומה נוספת: בידוד טוב מחום, שתקל עליכם בחודשי הקיץ.

• חניה מותאמת: את החניה ניתן לעצב מאבן משתלבת המיועדת לחלחול נגר, ולשלב בה כמה שוחות לעצים בנקודות נמוכות. כמו כן, כדאי לבצע הנמכה של גומת העץ, מתחת לגובה פני הקרקע, כדי שתוכל לקלוט נגר עילי נוסף. אציין כי בהרבה מקרים שילוב של צמחייה מגביר את יכולת הקרקע לקלוט את הנגר העילי ולזרז את תהליכי החלחול אל הקרקע. 

מניעת שיטפונות עירוניים: פתרונות ברמה המוניציפלית

הפתרונות שצוינו עד כה הם פתרונות ברמת המגרש והבניין, אך סל הפתרונות המלא למניעת שיטפונות עירוניים גדול ונרחב הרבה יותר. הוא כולל כמה וכמה פתרונות בראייה מוניציפלית מקיפה, שיכולים להשפיע עוד יותר על הצטברות הנגר העילי. אלו פתרונות אשר נכללים במסגרת תוכניות בנייה כוללות.

כך למשל, בתוכנית שמתבשלת בימים אלו באזור התעשייה הצפוני החדש של אשדוד, משולבים אותם הפתרונות של יצירת גג ירוק וגומות שתילה נמוכות, לצד הקמת שטחי חלחול או קידוחי החדרת הנגר - מהגג ישירות למי התהום או לתת-הקרקע. 

האזורים הירוקים באיי התנועה מתוכננים כאזורים מונמכים מפני הכביש, שתפקידם לקלוט את הנגר העילי שיתהווה מהכביש. מערכות הניקוז הרגילות של הכביש למעשה יוסטו לקלוט את הנגר העודף מאיי התנועה ולא ישירות מהכביש

נוסף על כך, ריצוף הרחובות ושטחי המסחר בשטח התוכנית מתוכנן להיות ריצוף באבן משתלבת מחלחלת, והאזורים הירוקים באיי התנועה מתוכננים כאזורים מונמכים מפני הכביש, שתפקידם לקלוט את הנגר העילי שיתהווה מהכביש. מערכות הניקוז הרגילות של הכביש למעשה יוסטו לקלוט את הנגר העודף מאיי התנועה ולא ישירות מהכביש: כך ניתן להבטיח את הפחתת עומס הנגר מפני הכביש וממערכת הניקוז בכלל.

ובכל זאת, במדינה יבשה וצמאה כל כך, האם הנגר העילי שכן ייכנס למערכות הניקוז ילך לים? מתברר שגם כאן יש בשורה: פתרון הקצה של מערכת הניקוז באזור התעשייה אשדוד הוא סדרה של מאגרים קטנים שתפקידם לאגור ולטהר את המים. המים שיטוהרו יושבו לחקלאות או לגינון העירוני המתוכנן באזור התעשייה.

התוכנית לאזור התעשייה הצפוני של אשדוד היא כנראה התוכנית הראשונה בארץ שמעניקה תשומת לב רבה כל כך לסוגיית הנגר העילי. זהו פיילוט ראשון מסוגו בארץ - תכנון אזור תעשייה במסגרת "תכנון רגיש מים" ברמת המגרש, הרחוב וכלל האזור

התוכנית לאזור התעשייה הצפוני של אשדוד היא כנראה התוכנית הראשונה בארץ שמעניקה תשומת לב רבה כל כך לסוגיית הנגר העילי. זהו פיילוט ראשון מסוגו בארץ - תכנון אזור תעשייה במסגרת "תכנון רגיש מים" ברמת המגרש, הרחוב וכלל האזור. יש לקוות כי הפיילוט הזה יסחף אחריו שכונות וערים נוספות, שיעברו לתכנון רגיש מים. 

הכותב הוא יונתן שביט, הידרולוג בחברת DHV מבית חברת הייעוץ והניהול AVIV AMCG.