"כשהקמנו את קונטק היו בארץ 5-10 סטארטאפים בתחום הבנייה. אחרי 6 שנים יש יותר מ-300"

פרק נוסף של פודקאסט הנדל"ן "החזית העירונית" מבית מרכז הנדל"ן, והפעם מתארח בו צחי פלאטו, מנכ"ל ומייסד שותף בסקייליין קוקפיט שעוסקת בטכנולוגיית בענף הבנייה. הוא שוחח עם דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלים של מרכז הנדל"ן, על הטכנולוגיה בענף הנדל"ן, על התקופה בקונטק (ConTech) בה עבד עם יזמים כדי להפוך את ישראל למוקד עולמי בתחום, ועל העבודה בחברה המייצרת פתרון טכנולוגי לשליטה מהקרקע על מנופים ועגורני צריח: "השלמנו בניין שלם עם הטכנולוגיה הזאת, והתגובות היו מדהימות מקיר לקיר". 

לצפייה: 

להאזנה: 

"אני דור רביעי למהנדסים וקבלנים, אז זה עמוק בדנ"א שלי הרבה שנים אחורה", סיפר פלאטו. "במקור אני מהנדס אזרחי ורוב החיים המקצועיים התעסקתי בטכנולוגיות לענף הבנייה. הבנתי מהר שאני לא רוצה לשבת מול מסך מחשב ולתכנן ושהנושא הטכנולוגי מושך אותי הרבה יותר, ובעיקר השילוב הזה בין הטכנולוגיה, הבנייה וההנדסה, זה תמיד ייצר אצלי הרבה יותר דמיון".

"קיבלתי השראה טובה למה שעשיתי בקונטק, כי היה לי סטארט אפ ב-2014 שעסק בניווט מוטה חניה, נכנסתי לעולם הרכב שהיה חדש לי וראיתי במסעותיי בעולם איך ישראל הפכה להיות מוקד עולמי בטכנולוגיות רכב, בתוך כמה שנים הפכה לאימפריה בתהליך מהיר. היה לי ביקור במפעל של BMW במינכן, נכנסתי שם לחדר של מנהל הטכנולוגיות וראיתי אצלו תמונה מאוד גדולה תלויה בחדר של האקו-סיסטם הישראלי בענף טכנולוגיות הרכב. זה היה ב-2016 ואמרתי לעצמי: 'אני רוצה לחזור לענף הבנייה ולעשות משהו כזה שם'".

"יצרנו משהו שלא היה קיים קודם, שעובד לטובת המטרה של הפיכת ישראל למרכז של טכנולוגיות בנייה ונדל"ן. המדינה עזרה במימון והייתה שותפה לקבלת ההחלטות והחזון. המדינה מבינה את הצורך שרק הולך וגדל" 

 פלאטו סיפר על הפעילות בקונטק: "רצה הגורל והצטלבו דרכיי עם אנשי חזון והקמנו את קונטק, שהיא מרכז לחדשנות וטכנולוגיה בענף הבנייה, התשתיות והנדל"ן. יצרנו משהו שלא היה קיים קודם, שעובד לטובת המטרה של הפיכת ישראל למרכז של טכנולוגיות בנייה ונדל"ן. המדינה עזרה במימון והייתה שותפה לקבלת ההחלטות והחזון. המדינה מבינה את הצורך שרק הולך וגדל. זה תהליך שלוקח הרבה זמן. כשהתחלתי בתחילת 2017 היו בתחום 5-10 סטארטאפים, עזבתי בתחילת מאי השנה - היו כבר יותר מ-300. האקו-סיסטם גדל, וזה לייצר אקו-סיסטם מקומי שהוא בעצם גם בינלאומי, כי מדובר בטכנולוגיות".

עוד סיפר על העבודה עם היזמים: "בנינו גם חממה שעבדה עם סטארטאפים, היו כבר 6 מחזורים ועשרות סטארטאפים גייסו ביחד מעל מאה מיליון דולר, רובם עדיין קיים. העבודה עם היזמים היא סופר משמעותית ושם יש לך את היכולת באמת להטביע חותם כי אתה עובד ביום-יום עם האנשים, רואה את הבעיות והתסכולים שלהם, ויש לך יכולת לעזור. מקבלים עשרות ולפעמים מאות בקשות, מתוך זה אתה מסנן ומביא בפני ועדה ובסוף נבחרים 6-7 סטארטאפים".

"הדבר השלישי שעשינו זה לעבוד עם חברות בינלאומיות ששם יש לטעמי את האתגר הגדול ביותר. היכולת להטמיע את הטכנולוגיות היא אחד החסמים הקשים של התחום הזה. עזרנו לחברות וגופים להטמיע את הטכנולוגיה, ולמצוא פתרונות לבעיות שלהם".

"אפשר לשים את המערכת בממ"ד והמנופאי לא צריך לצאת" 

בתחילת מאי החל פלאטו כאמור לעבוד בחברה בשם סקייליין קוקפיט שמייצרת פתרון טכנולוגי לשליטה על מנופים ועגורני צריח מהקרקע. "במקום לטפס 50 או מאה מטר, יושבים על הקרקע בקרון עם שלושה מסכים גדולים ותמונה של 160 מעלות. מצלמות שמסוגלות להתקרב למטען, לראות בדיוק איפה המטען הולך לפגוש את הקרקע בעזרת מציאות רבודה על המסך ועוד הרבה כלים כמו חישוב המשקל המקסימלי. אחת הבעיות הקשות היום באתרי בנייה היא שלעגורנאים, מנופאים, אין דרך לרדת מלמעלה ולהגיע למרחב מוגן. זה גורם לפחד וכעס של המנופאים, ובצדק. אפשר אפילו לשים את המערכת שלנו בתוך ממ"ד והוא לא צריך לצאת. עבודה הרבה יותר בטוחה בשבילו אבל גם יעילה ואפשר להפעיל ככה אתרים מחר בבוקר".

"גיל ממוצע של עגורנאי בעולם הוא סביב 60. סטטיסטיקה מבהילה. בכל מקצועות הבנייה יש עלייה בגיל העובדים אבל אצל העגורנאים זה קיצוני. אין אנשים צעירים שנכנסים למקצוע. אנשים לא רוצים לטפס מאה מטר כל בוקר ולשבת בצינוק, הם רוצים משהו הרבה יותר בטוח"

"הפתרון שלנו חוסך חודשים בזמן עבודה בפרויקט ממוצע ומייעל את העבודה בצורה משמעותית. ברגע שכל האתר פרוס לפנייך ומנהל העבודה יכול להיכנס ולדבר עם המפעיל בכל רגע. התהליך הרבה יותר מהיר. החסכון בזמן מצטבר גם בכסף והיזם חוסך זמן ביצוע. זה יכול לחסוך חודשים" 

פלאטו סיפר על ההווה העגום בתחום, ולא רק בארץ. "גיל ממוצע של עגורנאי בעולם הוא סביב 60. סטטיסטיקה מבהילה. בכל מקצועות הבנייה יש עלייה בגיל העובדים אבל אצל העגורנאים זה קיצוני. בטווח הנראה לעין אין אנשים צעירים שנכנסים למקצוע. אנשים לא רוצים לטפס מאה מטר כל בוקר ולשבת בצינוק. הם רוצים משהו הרבה יותר בטוח".

"יש חברה ישראלית שיצרה זרוע רובוטית שעושה צבע וטיח, זה עובד בגרמניה בצורה מאוד יפה. למה לא בישראל? יש פה פחות רצון לנסות דברים חדשים. וצריך להגיד את האמת, אתה עדיין צריך היום הרבה חזון ואומץ בשביל לנסות טכנלוגיה כזאת"

"עדיין צריך הרבה חזון ואומץ בשביל לנסות טכנלוגיה כזאת" 

לדבריו, "כרגע אנחנו לא יכולים להפעיל את הפתרון שלנו בגלל החלטה של מפקח עבודה ראשי, אבל לפני זה השלמנו בניין שלם עם הטכנולוגיה הזאת, פרויקט של אלקטרה. התגובות היו מדהימות מקיר לקיר. העגורנאי אמר שאין מצב שהוא יסכים יותר לעלות למעלה, צוות האתר, מנהל הבטיחות, הדעות היו אחידות - זה משפר את העבודה באופן דרמטי".

פלאטו טוען כי יש התנגדות בלתי מוסברת במשרד העבודה לטכנולוגיה הזאת. "העברנו תקינה והמערכת עובדת בעולם, באנגליה, בסקנדינביה, אבל הבעיה הזאת קיימת בהרבה מאוד תחומים טכנולוגיים, יש בעיה של אימוץ טכנולוגיות מקומיות. הרגולטורים ממש עוצרים בגופם הטמעה של טכנולוגיות, זה נורא חבל ועצוב".

"יש חברה ישראלית שיצרה זרוע רובוטית שעושה צבע וטיח, זה עובד בגרמניה בצורה מאוד יפה. למה לא בישראל? יש פה פחות רצון לנסות דברים חדשים. וצריך להגיד את האמת, אתה עדיין צריך היום הרבה חזון ואומץ בשביל לנסות טכנלוגיה כזאת. המכונות היום עדיין יקרות וגם ההפעלה, וזה ברמת פיילוט. יכול להיות שהקבלן הגרמני מבין שזה משהו רציני ומוכן לקחת את הסיכון. אבל לשם העולם הולך ואין מה לעשות".