בין ירושלים לקיבוץ אשלים: השיקולים מאחורי פתרונות הביניים למפונים

למעלה מחודש חלף מאז ה-7 באוקטובר, שבו נפלו השמיים על קהילות שלמות באזור עוטף עזה. וכעת, לאחר שמנהלת תקומה נכנסה לפעולה, מתחילים להסתמן פתרונות הביניים הראשונים לדיור עבור המפונים. בימים אלה בוחנים תושבי קיבוץ ניר עוז מעבר למגורים זמניים בפרויקט חדש של חברת דונה, וחברי קיבוץ בארי בוחנים פרוייקט השכרה ארוכת טווח שצפויה להשלים חברת אשטרום בירושלים.

תושבי קיבוץ כרם שלום העבירו אתמול (ד') את הסכמתם למנהלת תקומה להשתקע לתקופת ביניים בישוב אשלים במועצה האזורית רמת נגב. בכך הפכו ליישוב הראשון מהעוטף אשר סיכם מול המנהלת על פתרון מגורים זמניים עד שהקיבוץ ישוקם. עוד נודע כי חברי קיבוץ משמר העמק בעמק יזרעאל הציעו למאות מחברי קיבוץ נחל עוז המתארחים אצלם מאז פרוץ המלחמה, להישאר להתגורר בקיבוץ לאורך תקופה בת שנה.

רות אפריאט, מנהלת החטיבה עסקית ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י),מספרת כי "ממש בימים הראשונים לאחר ה-7 באוקטובר התחלנו להיפגש עם נציגי הקהילות המפונות. התחלנו לחשוב על הפתרונות, ושמענו מהם מהם מה הצרכים, ותוך כדי הוקמה מינהלת תקומה כדי לתת פתרונות ביניים". 

אפריאט: "הצענו מלאי דירות שיש בידי דירה להשכיר . אמנם זה לא המרחב הכפרי שהם רגילים אליו אבל מבחינת מלאי הדירות לקהילה והזמינות המיידית, זה יכול לעבוד. כמה קהילות הביעו התעניינות. ניר עוז מעוניינים להשתכן במלאי דירות פנויות של קבלנים בקריית גת, וכנראה מתקדמים בכיוון הזה"

לדברי אפריאט, בעקבות השיחות נוצרו מספר עקרונות מנחים: "הראשון - באופן חוצה יישובים, יש רצון לחוזר ליישובים לאחר שיקומם, כמובן בתנאי של שקט ביטחוני. השני הוא מתן פתרונות 'בתפירה אישית' לכל יישוב, לפי הצרכים והרצונות של הקהילה ושל תושבים בודדים. לכל יישוב יש היקף פגיעה שונה וצרכים שונים שנגזרים מכך. ועדיין יש קהילות שהסיפור לא סגור עבורן. העיקרון השלישי הוא שמירה על המסגרת הקהילתית גם בתקופת הביניים. זה משהו מאוד ברור שעלה מהשטח, החשיבות שבשמירה על הקהיליתיות היא חלק מהשיקום המנטלי וגם לשמר מה שייחודי בקהילות האלו". עוד לדברי אפריאט ביקשו רבות מהקהילות "לחזור לאזור הדרום, 40-50 ק"מ מהיישוב המקורי, בגלל מוסדות הציבור ואמצעי הייצור – המפעלים והחקלאות". ולבסוף כמובן קיים גם שיקול הזמינות.

"הצענו מספר חלופות, הצענו למשל מלאי דירות שיש בידי דירה להשכיר . אמנם זה לא המרחב הכפרי שהם רגילים אליו אבל מבחינת מלאי הדירות לקהילה והזמינות המיידית, זה יכול לעבוד. כמה קהילות הביעו התעניינות. ניר עוז מעוניינים להשתכן במלאי דירות פנויות של קבלנים בקריית גת. הצענו לצאת בקול קורא לקבלנים שיש להם מלאי דירות, ובכרמי גת מצאנו פרויקט שעשוי להתאים וכנראה מתקדמים בכיוון הזה. זה עוד בשלב האישור והבדיקה".

פתרונות ביניים זמינים נוספים, לדברי אפריאט, נמצאים גם ביישובים להבים, להב, וביישובים נוספים במועצות האזוריות בני שמעון, אשכול ורמת נגב. "יש גם רעיונות שעולים מהשטח. כיסופים יחד עם נחשונים קידמו פתרון זמני של קראווילות בתוך הקיבוץ. אלו דברים שעולים מהשטח שהשארנו בהנהלה כמתווה רעיוני, יש כאן המון כוחות, מה שהמדינה מציעה כחלופות, היישובים מדברים בין עצמם וגם המועצות, למשל בני שמעון שהציעו חלופות, אני מאמינה שזה יתחיל להתכנס בתקופה הקרובה ואז כל יישוב יידע לאן הוא הולך. זה מחכה להחלטות תקומה".

"יש קיבוצים שיוכלו לחזור הביתה מיד אחרי הסרת צו האלוף"

לדברי שלי ברגיג, מנהלת תחום התכנון במועצת שער הנגב הכוללת את היישובים כפר עזה ונחל עוז שספגו מכה אנושה במתקפת 7  באוקטובר, "אף אחד מהפתרונות עדיין לא מסתמן כפתרון שהוחלט לגביו. העקרונות שהצגנו למנהלת הם, קודם כל, שבמידת האפשר להשאיר את היישובים שלא צריכים פתרון לטווח הביניים, ושיישוב בתוך המועצה בינתיים יארח יישוב. אנחנו מדברים על היום שאחרי שצו אלוף יוסר מהשטח, אנחנו יודעים שיש קיבוצים שבמישור הפיזי יכולים לחזור הביתה, כי הקיבוץ בסך הכול שלם. זה רוח הקיבוצים. חשוב לנו במועצה לתת פתרון שיישאר בקו הכחול של המועצה כדי שימשיכו רציפות תפקודית, הם יוכלו להישאר קרוב למקומות העבודה שלהם, יוכלו לקבל מענה במסגרות חינוך ומענה מבחינת חוסן ולא לשים אותם ברשות אחרות.

ברגיג: "קיבוץ רוחמה מונה היום 200 בתי אב, ומקודמת בו תוכנית הגדלה ל-500 משפחות במסגרת הנחיות של מינהל התכנון . הציפייה הייתה שהגידול ייעשה בהדרגה לאורך 15 שנה, אבל בהינתן המלחמה, התב"ע כבר מאפשרת את הקליטה של הקהילה הנקלטת באותו תוואי הדרך, וכל עבודות הפיתוח והבינוי שיצאו עבור הקהילה הנקלטת - כספי הציבור עבורן לא ייזרקו לפח, משום שישרתו ביום אחרי את הקהילה המארחת"

"עיקרון נוסף הוא שהדברים נעשים בשיח איתם. אני לא קובעת לנחל עוז איפה הם יהיו, אנחנו מציגים להם את היתרונות והחסרונות בחלופה. אלו שני עקרונות העל. בתוך הדבר הזה אנחנו מביאים שלוש חלופות ביישובים עורפיים בשער הנגב: יש חלופה בקיבוץ רוחמה, בקיבוץ דורות ובקיבוץ ברור חיל. אצלי יש שני קיבוצים, אבל באותה מידה, בהנחה שבאשכול לא רוצים או לא יכולים לקלוט את הקהילות שלהם, אני יכולה להיות בית של אשכול אבל ברור שבראש ובראשונה אני רוצה את הקהילות שלי. אלו חלופות קיבוציות שהן ערך מאוד חשוב.

"היו חלופות שהועלו שהן פתרונות עירוניים, אבל זה תולש אותם מהקהילה. לקחת אנשים שעבדו בגד"ש (גידולי שדה) וברפת, ולשים אותם בבניין בקריית גת זו מכה, ואנחנו לא מדברים על חודש אלא על טווחי זמן ממושכים. ומה נעשה עם הילדים? הם בינתיים הולכים לתיכון המקומי? זה לא ישמר את הקהילה, ולכן פתרונות במרחב הכפרי נראים לי הכי נכונים.

"בתוך זה, מה שמוביל אותנו שהחלופות תואמות תכנון קבע עתידי. למשל קיבוץ רוחמה מונה היום 200 בתי אב, ומקודמת בו תוכנית הגדלה ל-500 משפחות במסגרת הנחיות של מינהל התכנון . הציפייה הייתה שהגידול ייעשה בהדרגה לאורך 15 שנה, אבל בהינתן המלחמה, התב"ע כבר מאפשרת את הקליטה של הקהילה הנקלטת באותו תוואי הדרך, וכל עבודות הפיתוח והבינוי שיצאו עבור הקהילה הנקלטת - כספי הציבור עבורן לא ייזרקו לפח, משום שישרתו ביום אחרי את הקהילה המארחת. זה לא כמו המפונים בקראווילות באתר ניצן (מפוני גוש קטיף לאחר ההתנתקות - דנ"ק),שהפך לאחר מכן לשומם כי הוא לא יישוב אלא אתר חקלאי של גידול כותנה.

"צריך להסתכל על זה גם במבט רשותי, שלא תהיה סיטואציה שמועצה סמוכה תקלוט 4-5 יישובים והרשות שמאבדת את התושבים מתרוקנת מהיישובים שלה. למשל אם ייקחו את היישובים שלי וישימו בבני שמעון, המדינה תצטרך לתמוך גם בי וגם בבני שמעון".

"כדאי שהפתרונות העירוניים ירדו מהשולחן"

לדברי ברגיג, מרבית העקרונות שלה אומצו על יד מינהלת תקומה. "אני עדיין שומעת פתרונות עירוניים שאני חושבת שכדאי שיירדו מהשולחן, צריך להחזיר קרוב ככל הניתן לבית שלהם, כשאפשר, גם בהיבטים האובייקטיביים וגם הסובייקטיביים. אנחנו מדברים על הליך של כשנה, מהסיבה הפשוטה שהלחימה לא הסתיימה".

 מה בינתיים?
"כרגע אנחנו מנסים גם לרווח את פתרונות השהייה שלהם. יש לנו שיח עם משרד התיירות, אפשרות שמשפחה אחת תקבל יותר מחדר אחד, לנסות למצוא פתרונות במעגל הצמוד לאזור הפינוי. לצורך העניין אם מישהו פונה למלון מסוים שיקבל את המעטפת הקרובה למלון, למשל הקמנו מוסדות חינוך במקומות פינוי. עוד נקודה היא איחוד קהילות, למשל קהילת נחל עוז נמצאת בשני מוקדים. אנחנו עובדים לאחד אותם במוקד אחד שייתן מענה קהילתי,  שהפתרונות שומרי השגרה יהיו יותר ריאליים".