"לאובדן האמון בצה"ל יהיו השלכות על עתיד התכנון בצפון ובדרום"

מפגש מקוון שערך אתמול (ג') איגוד המתכננים בישראל עסק בשיקום אזורי אסון, הן ברמה התיאורטית, והן ברמה הפרקטית הנוגעת לשיקום יישובי אזור עוטף עזה ולא פחות חשוב מכך – שיקום הקהילות שהתגוררו בו עד לפני חודש, וכעת מתגוררות באתרי מפונים שונים ברחבי הארץ.

המפגש נערך בהשתתפות אביאל פנסאפורקאר, ראש צוות דיור ותשתיות במינהלת תקומה, תומר גוטהלף אשר סיים השבוע את תפקידו כמתכנן מחוז הדרום במינהל התכנון, וכן שורה של אנשי אקדמיה בכירים.

בדברים שנשא פנסאפורקאר, ככל הנראה בהופעתו הציבורית הראשונה, שיתף את הנוכחים בשיקולים השונים בעבודת השיקום של המינהלת בתחום הדיור. "יש שונות רבה בין קהילות המפונים השונות וגם בתוך הקהילות, לגבי הרצונות והצרכים", אמר. "כעקרון, אנחנו שמים דגש על הקרבה הגיאוגרפית שחשובה הן עבור החקלאות והן לעסקים הקטנים. האתרים הזמניים טומנים בחובם סכנה – הן להתפרקות הקהילות והן לאסונות אישיים. אנחנו מעוניינים ליצור כמה שפחות מעברים אישיים ככל שהדבר יתאפשר".

פרופ' ערן פייטלסון: "יהיה צורך להחזיר לתושבים תחושת ביטחון ומסוגלות להגן על עצמם. מדובר בפרקטיקה שאנחנו מכירים מראשית ימי המדינה. בילדותי בירושלים שיקולים בטחוניים היו חלק בלתי נפרד מהתכנון. כעת יהיה צורך לשוב ולכלול שיקולי ביטחון ברמת מיקרו בתכנון הישובי והאזורי"

"חזרה לפרקטיקות שאנו מכירים מראשית ימי המדינה"

בהרצאה נוספת, פרש פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית את השיקולים שאמורים להנחות את המתכננים באשר לבחירת מיקומי המגורים הזמניים בטווח הביניים. "יש לבחור מיקום אשר לא צפוי לפגיעות נוספות. שיקול נוסף הוא רציפות תפקודית, כלומר מיקום שמצוי בקרבת מגורי הקבע ומאפשר נגישות למוסדות החינוך ולמקומות התעסוקה. ולבסוף, חשוב לבחור עד כמה שניתן אזורים שתואמים תכנון עתידי וקרובים לתשתיות קיימות".

פרופ' ערן פייטלסון (צילום עצמי)

המשמעות לגבי המצב היום, לדברי פייטלסון, היא כי התמשכות השהייה במלונות בעייתית, ויש לקצרה ככל האפשר. "יש מספר קטן יחסית של יישובים כפריים שמאופיינים ברמת ארגון גבוהה, וניתן למצוא להם אתרים מתאימים. אנחנו יודעים שרמ"י כבר עושה זאת". לעומת זאת ציין פייטלסון את הקהילות הפחות מאורגנות, בעיקר העירוניות, אשר התפזרו ברחבי הארץ, ובמקרים רבים הקשר בינן לקהילות נותק – שם האתגר לשיקום הקהילה גדול יותר.עוד הוא ציין כי "אחד הקשיים במקרה הנוכחי הוא אבדן הביטחון בצה"ל, והוא מקרין על הנכונות לשוב להתגורר הן בצפון והן בדרום. לכן יהיה צורך לתת לתושבים תחושת ביטחון ומסוגלות להגן על עצמם. מדובר בפרקטיקה שאנחנו מכירים מראשית ימי המדינה. בילדותי בירושלים שיקולים בטחוניים היו חלק בלתי נפרד מהתכנון. כעת יהיה צורך לשוב ולכלול שיקולי ביטחון ברמת מיקרו בתכנון הישובי והאזורי".

"המכנה המשותף של אזור העוטף הוא נמוך מאד"

מתכנן מחוז הדרום עד שלשום תומר גוטהלף, התייחס בדבריו גם הוא למוטיבציה הנמוכה של הקהילות לשוב אל אזורי הסכנה: "אם הקהילות אומרות 'אנחנו לא נחזור', אז קשה מאד לצמצם את משך הזמן של פתרון הביניים".

מתכנן מחוז דרום היוצא תומר גוטהלף: "החלקים הצפוניים של עוטף עזה, כמו אשקלון, נתיבות או שער הנגב, משתייכים למעשה למעגלים החיצוניים של מטרופולין תל אביב. לעומת זאת חלקו הדרומי הוא הרבה יותר פריפריאלי והאוכלוסייה בו דלילה. מי שרוצה לדבר על חיזוק אזור העוטף יצטרך לשאול את עצמו האם בכוונתו ליצור מרכז עירוני באזור? זה יצריך השקעות. האם בכוונתו להשקיע באופן עודף באחת הערים הקיימות בעוטף – באשקלון? בנתיבות? יש פה שאלות אמיתיות על עתיד הנגב המערבי"

בדבריו התייחס גוטהלף לעתיד התכנוני של אזור הנגב המערבי ביום שאחרי הלחימה: "עוטף עזה הוא השם שניתן לכלל השטח שמצוי במרחק של עד 7 ק"מ מגדר הגבול. המכנה המשותף של חבל הארץ הזה הוא נמוך מאד. החלקים הצפוניים של המרחב הזה, כמו אשקלון, נתיבות או המועצה האזורית שער הנגב, משתייכים למעשה למעגלים החיצוניים של מטרופולין תל אביב. לעומת זאת חלקו הדרומי הוא הרבה יותר פריפריאלי והאוכלוסייה בו דלילה. המרחק בין שני החלקים הוא כמו המרחק מצפון העוטף לתל אביב.

"מי שרוצה לדבר על חיזוק אזור העוטף יצטרך לשאול את עצמו האם בכוונתו ליצור מרכז עירוני באזור? זה יצריך השקעות. האם בכוונתו להשקיע באופן עודף באחת הערים הקיימות בעוטף – באשקלון? בנתיבות? יש פה שאלות אמיתיות על מה רוצים לעשות עם הנגב המערבי, ויש פה רצונות שלא תמיד מתיישבים אלה עם אלה. גם של ערים מול מועצות אזוריות, וגם של הערים בינן לבין עצמן".