18 שנה של דיבורים: כך נותרה העיר המטווחת בישראל ללא מיגון

במרץ 2006 נורתה רקטת גראד על העיר אשקלון. זו הייתה הפעם הראשונה שרקטה כזו נוחתת בעיר. ביולי אותה השנה, פגעה רקטה אחרת בבית ספר בעיר. למעלה מ-17 שנים חלפו מאז, שנים שבהן הפכה אשקלון לאחת הערים הכי מטווחות בארץ. ובאופן מפתיע, כמעט שום דבר לא השתנה מבחינת רמת המיגון של המבנים הוותיקים של העיר. תחושת הביטחון של התושבים, לעומת זאת, נמצאת בירידה תלולה והגיע לשפל במלחמת חרבות ברזל, שבה מי שיכול פשוט נמלט מהעיר.

את חומרת המצב תיאר ראש העירייה תומר גלאם כאשר צעק על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון מיוחד בוועדת הכספים: "תפנו כבר את מי שבלי מיגון. אם לא מיגנתם את מי שביקשנו במשך שנים, אז תפנו. למי צריך לחכות? איזה תשובות יש לך לאותם אנשים, שחוץ מלהתפלל שלא ייפגעו - אין להם כלום?". בדיקת מרכז הנדל"ן מגלה כי הן בתקופת גלאם ועוד הרבה לפני, בקשו ראשי העיר אשקלון למגן את העיר, וגם לא מעט הבטחות הובטחו, אך בפועל דבר לא נעשה.בדוח מבקר המדינה שפורסם ב-2020, נכתב כי ליותר משניים וחצי מיליון תושבים בישראל אין מיגון ראוי, וכי כמעט 850 אלף מתוכם מתגוררים בטווח של עד 40 ק"מ מגבול עזה או הצפון. באשקלון, למרות כל ההבטחות לאורך השנים, אין גם היום מיגון תקני לכ-25% מהתושבים, כ-40 אלף איש. רוב התושבים האלו, מתגוררים בשכונות ישנות ומוזנחות, בהן כל פגיעה במבנה יכולה להיות קטסטרופלית.

מרגע הישמע האזעקה, יש לתושבי אשקלון 30 שניות בלבד לתפוס מחסה. מרבית התושבים שגרים בדירות לא ממוגנות, נדרשים לרוץ בזמן הזה אל מקלטים ציבוריים, לחדר המדרגות, אבל חלקם, בעיקר הקשישים ובעלי מוגבלויות שונות, פשוט נשארים במקומם מחוסר ברירה ומקווים שיינצלו. עלות הקמת ממ"דים עבור הדירות האלו, מוערך בכ-180 מיליון דולר. הרבה פחות מסכומי הכספים הקואליציוניים שחולקו לאורך השנים, וביתר שאת בממשלה הנוכחית.

ראש העיר כתב פוסט זועם - ונתניהו התחייב

באוגוסט 2010, קצת פחות משנה לפני שהוצבה באשקלון סוללת כיפת ברזל הראשונה, ובעקבות נפילת רקטת גראד בעיר, קרא ראש עיריית אשקלון דאז בני וקנין, להקצות תקציב של 14 מיליון שקל, לטובת מיגון בתי הספר וגני הילדים בעיר. "הגראד המשופר והקטלני נפל מטרים ספורים משכונה צפופה. היה נזק גדול והיה נס גדול. אם חלילה היה נופל טיל כזה על מוסדות חינוך ללא מיגון שנבנו בשנות ה-50 אני לא רוצה אפילו לדמיין מה היה קורה", אמר.

פגיעת רקטה בבית באשקלון במהלך המלחמה (פיקוד העורף)

רק 9 שנים לאחר מכן ושני סבבי לחימה נוספים – עמוד ענן וצוק איתן – שהביאו עמם מטחים רבים של רקטות, ב-2019, נעמד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מול המצלמות, והבטיח לקדם את מיגון אשקלון. ייתכן כי הסיבה להבטחה היא פוסט שכתב ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, בחשבון הפייסבוק שלו. "עובדתית, אשקלון היא העיר שסופגת הכי הרבה טילים, אבל מקבלת הכי פחות מהממשלה. את העוול הזה הגיע הזמן לתקן, ובהקדם. מי שמקבל מאיתנו גיבוי מלא - צריך לתת לנו גיבוי מלא", אמר גלאם בהתייחסו לממשלת נתניהו. 

ב-2019 נעמד ראש הממשלה נתניהו, מול המצלמות, והבטיח לקדם את מיגון אשקלון. ייתכן כי הסיבה להבטחה היא פוסט שכתב ראש העיר גלאם בפייסבוק שלו. "עובדתית, אשקלון היא העיר שסופגת הכי הרבה טילים, אבל מקבלת הכי פחות מהממשלה" 

"אנחנו חייבים להשלים פערי מיגון, ולקדם תוכניות למיגון שכונות ותיקות. כדי להוציא את כל הפרויקטים האלו אל הפועל אנחנו צריכים את הממשלה איתנו. את המסר הזה העברתי לראש הממשלה, בנימין נתניהו, במכתב דחוף ששיגרתי אליו. אנחנו לא מבקשים רחמים ולא טובות, אנחנו מבקשים את מה שמגיע לנו, ורצוי שזה יקרה כבר עכשיו, כי הסבב הבא, לצערי, מעבר לפינה. אני מבטיח לכם לא להרפות מהנושא ולהמשיך להיאבק בכל החזיתות, כדי שנוכל כולנו להתמודד טוב יותר עם המציאות הביטחונית הזו, בשגרה וגם בחירום".

ואולם על אף הבטחת נתניהו, גם ב-2019 לא קודמה ולו תוכנית אחת למיגון העיר. איתי סהר, היום מועמד לראשות עיריית אשקלון, ואז חבר מועצת העיר, קרא אז לממשלה להכין וליישם תוכנית התחדשות עירונית מקיפה, שתאפשר גם בניית ממ"דים בשכונות הישנות. הוא קרא להשתמש בפעם הראשונה בתוכנית "קרקע משלימה" - מנגנון שמאפשר להתגבר על אי הכדאיות הכלכלית בפרויקטים מסוימים, באמצעות הקצאת קרקע נוספת לקבלן בשכונות אחרות – מאחר וזה יכול לתמרץ את היזמים והקבלנים לקדם תוכניות התחדשות עירונית בעיר.

(הריסות בית באשקלון (דוברות עיריית אשקלון

"אנחנו מעת לעת נתמודד עם סבב, ואנחנו צריכים להיערך לזה" אמר אז סהר. אבל אף אחד לא הקשיב, ומי שהקשיב לא עשה אפילו צעד אחד לקידום הנושא. הנושא מוסמס על ידי הממשלה, ההבטחות ניתנו, אך לא קוימו.

בפברואר 2022, אישרה ממשלת בנט-לפיד את החלטה 1278 שביקשה להעניק 300 מיליון שקל לטובת מיגון דירתי לתושבי אשקלון, ועוד 50 מיליון שקל לצרכי מיגון נוספים בעיר. התוכנית גובשה ע"י יו"ר ועדת הכספים דאז ח"כ אלכס קושניר, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ וכללה מימון מלא לבניית ממ"ד עבור אוכלוסיות פגיעות ומעוטות יכולת, הלוואות בריבית מופחתת לבניית ממ"ד לכל תושבי העיר אשקלון, מיגון מרחבים ציבוריים ומקלטים משותפים, שיפוץ מקלטים ומיגון חדרי מדרגות, וכן קבעה הקלות רגולטוריות בהליכי רישוי ממ"ד וקידום תכנית להתחדשות עירונית.

בפברואר 2022 אישרה ממשלת בנט-לפיד החלטה שביקשה להעניק 300 מיליון שקל לטובת מיגון דירתי לתושבי אשקלון, אלא שגם במקרה זה, לא היו תוצאות מעשיות להחלטה. התקציב עבר בוועדת הכספים רק באוגוסט 2022, וחודשים ספורים אחר כך כבר התחלפה הממשלה

אלא שגם במקרה זה, לא היו תוצאות מעשיות להחלטה. התקציב למנהלת שהייתה אמורה לנהל את התוכנית עבר בוועדת הכספים רק באוגוסט 2022, וחודשים ספורים אחר כך כבר התחלפה הממשלה. ראש העירייה תומר גלאם אמר כמה חודשים לאחר אישורה כי הסיבה היא "הבירוקרטיה המטורפת והוויכוחים בין משרד הבינוי והשיכון למשרד האוצר". אבל טענות רבות הועלו גם כלפי גלאם עצמו, שלא דחף ולא קידם מספיק את התוכנית. כך או כך, לאחר חילופי הממשלות נזנחה התוכנית, כאשר הרפורמה המשפטית תפסה את רוב תשומת הלב של הממשלה החדשה

250 מיליון שקלים קוצצו מתוכנית המיגון

בסוף 2022, הגישה עו"ד תמר קידר, גם היא מתמודדת כיום על ראשות עיריית אשקלון, עתירה לבג"ץ, וביקשה שביהמ"ש יחייב את הממשלה ליישם את התוכנית. בינואר 2023 פנה ראש עיריית אשקלון גלאם במכתב חריף לראש הממשלה נתניהו, לשר הביטחון גלנט ולשר האוצר סמוטריץ' בעקבות אזעקות שנשמעו בעיר, ודרש להוציא אל הפועל תוכנית מיגון.

ראש העירייה תומר גלאם צועק על שר האוצר סמוטריץ' בכנסת:

"כפי שהתרעתי בפניכם פעמים רבות, לכ-40,000 מתושבי העיר אין מרחב מוגן ראוי ובסיסי. שוב פילחה אזעקה עולה ויורדת את השקט באשקלון והפרה בצורה בוטה את שגרת חייהם של למעלה מ-164 אלף תושבים שמצאו עצמם בשעת לילה מאוחרת, תרים אחר מרחב מוגן בתקווה להציל עצמם מירי רקטות שנורו לעבר העיר. חשופים לגמרי בחזית". 

במאי 2023 הופקדה "תוכנית המתאר למיגון אשקלון" בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בעיר. מטרת התוכנית, להקל על האפשרות להוסיף מרחב מוגן דירתי, קומתי או מוסדי למבנה שניתן היתר לבנייתו כדין ואשר אינו כולל מיגון ראוי ותקין, והיא חלה על כלל העיר אשקלון. התוכנית תאפשר לקצר את הזמן בהליכי התכנון והרישוי לבניית מרחבים מוגנים מכל הסוגים, תרחיב את היקף המקרים בהם בקשה לקבלת היתר לבניית מרחב מוגן תיחשב כבקשה תואמת תוכנית, ללא צורך בפרסום, זכות התנגדות ומתן זכות התנגדות.

עתרה לבג''ץ. עו''ד תמר קידר (אדי ישראל, חשיפה בית ספר לצילום)

ביולי 2023, הודיעה הממשלה לבית המשפט, בהמשך לעתירה שהגישה עו"ד קידר, כי היא מתכוונת ליישם את התוכנית שאושרה בממשלת בנט-לפיד, אך שהסכום שיוקצה עבורה יעמוד על 106 מיליון שקל, במקום 350 מיליון שקל. בנוסף, ועוד באותו החודש, הוציאה הממשלה את החלטה 852 שהמשיכה בשינוי התוכנית, וקבעה כי אמנם ייתנן סיוע ממשלתי לבניית ממ"דים, אבל רק במבנים שבהם לא ניתן לקיים מיזמי התחדשות עירונית מסיבות תכנוניות או שאין בהם פוטנציאל, לפי החלטת הרשות להתחדשות עירונית .

עוד הוחלט כי יתר הכסף שהוקצה בתוכנית המקיפה המקורית, יועבר לתחומים אחרים, שאינם קשורים למיגון העיר. בתגובה לכך, עו"ד קידר הגישה עתירה נוספת לביהמ"ש העליון, בבקשה שיחייב את הממשלה להעביר את כל הכסף, אבל ביהמ"ש דחה את העתירה.

במקביל, עברה גם החלטת ממשלה שמקצה 600 מיליון שקל לסבסוד של מיזמי התחדשות עירונית חסרי כדאיות כלכלית בעיר אשקלון. זאת כחלק מתוכנית כוללת לחיזוק העיר, בהיקף השקעה של כמיליארד שקלים. מדובר בתקציב שאמור להספיק לחידושן של 3,000 יח"ד ישנות באמצעות מיזמי פינוי-בינוי, מתוך כ-10,000 דירות חסרות מיגון שקיימות בעיר. זאת התחלה, אבל ייקח זמן עד שהדירות החדשות ייבנו, וגם אז יישארו רבות לא ממוגנות. וזה אם התוכנית תצא בכלל אל הפועל.