טובת הציבור? התעקשות עיריות המרכז על עצירת הבנייה היא פופוליזם זול

עם צאת השבת, יצאה הודעה משותפת לחמש מעיריות מרכז הארץ: ראשון לציון, רמת גן, בת-ים, גבעתיים ורחובות. "לאחר שורת התייעצויות שהתקיימו בין ראשי הערים בסוף השבוע, ולאחר הערכת מצב עם גורמי הביטחון, החליטו ראשי הערים להשאיר בשלב זה את האיסור לפתוח לפעילות את אתרי הבניה בערים הללו", נכתב בה.

לאחר הפתיח, שנשמע בהחלט רציני, ואפילו מדאיג משהו (בכל זאת, היתה פה "הערכת מצב עם גורמי הביטחון"),קראתי את המשך ההודעה בציפייה למצוא בה את הסיבה להמשך השבתתם של אתרי הבניה. האם אל העיריות הגיע מידע מודיעיני על השתלבות מחבלי החמאס בצוותי הפועלים (על אף שהכניסה מיו"ש ובוודאי מעזה אינה אפשרית בימים אלה)? או לחליפין - האם נמצא כי אתרי הבניה אינם ממוגנים מספיק במקרה של ירי טילים? דבר מכל זה לא הופיע בהודעה.

למעשה, בטקסט כולו ציינו הערים המצוינות בהודעה סיבה אחת ויחידה להחלטתן: "ההחלטה התקבלה מתוך רצון לפעול להגברת תחושת הביטחון של הציבור בימים מתוחים אלה". לכולם ברור מה עומד מאחורי הנוסח המכובס. הסתמכותו של ענף הבנייה על כח אדם שבחלקו הגדול הנו ערבי, מדאיגה חלק מהציבור היהודי המתגורר בערי המרכז.

פקח של עיריית ראש העין שהוציא בשבוע שעבר צו סגירה לאתר בנייה אמר זאת בצורה הברורה ביותר: "רק עובדים זרים ויהודים ישראלים. להוציא את ערביי ישראל החוצה, תודה". מלבד העובדה שמדובר באמירה שלא נשמעת טוב, היא גם הוותה הפרת חוק מצד ראש עיריית ראש העין ואכן ראש העיר שלום בן משה מיהר להוציא הבהרה שהכחישה את המדיניות שציין הפקח. רז קינסטליך, כרמל שאמה הכהן וחבריהם מתוחכמים הרבה יותר. הם בחיים לא יגידו "ערביי ישראל החוצה, תודה", הם פשוט יאסרו באופן גורף על פתיחת אתרי הבנייה.

הקניית תחושת ביטחון לציבור היא ערך חשוב מאד, בוודאי בימים אלה ואין מקום לזלזל בה. אלא שכאמור, מדובר בתחושה בלבד, לא בעובדות. העובדות הן שמאז פרוץ הלחימה, פועלים פלסטינים כבר לא עובדים יותר באתרי הבניה, הם לא נכנסים לשטח ישראל. והערבים אזרחי ישראל? רק אתמול זכו לציון לשבח ממפכ"ל המשטרה קובי שבתאי שתאר את התנהלותם לאורך המלחמה כלא פחות כמופתית.

וממילא, אין היגיון במניעת עבודת פועלי בניין ערבים, כאשר כל מי שמתאשפז היום בבית חולים, אוכל במסעדה, ניגש לבית מרקחת, רוכש בגדים בקניון, נופש במלון או מבצע כמעט כל פעולה צרכנית אחרת – מקבל שירות מעובדים ערבים. אז דווקא על פועלי הבניין נתפסתם?

לקבלנים אין כח אלקטורלי, מבחינתם שיתמוטטו

האמת היא שהחשש של הציבור מחזרתם לפעולה של אתרי הבנייה הוא לא רציונאלי, וראשי הערים יודעים זאת היטב, אך לא ששים לקבל החלטות לא פופולאריות שלושה חודשים לפני הבחירות. לכן במקום להנהיג, לתווך לציבור את המציאות ואת העובדות כפי שהן ולהרגיע אותו, הם מעדיפים לזרום עם הפחדים הסמי-גזעניים שלו ולהצטייר כמי שדואגים לו. בדרך זורים עוד קצת חול בעיני הציבור ומקשקשים משהו על "הערכת מצב עם גורמי ביטחון" כאשר הגורם הרלוונטי היחיד – פיקוד העורף – מעולם לא הנחה להפסיק את העבודה באתרים. והקבלנים? מבחינתם שיתמוטטו, כמה כח אלקטורלי כבר יש להם.

ייתכן שההתנהלות הזו תתגמל את ראשי העיריות ביום הבחירות. אך הימים הקשים הללו מלמדים אותנו שיעור כואב על השלכותיה של מדיניות המחפשת אחר פופולריות זולה, ללא מחשבה ארוכת טווח על טובת הכלל. קריסת קבלנים היא תרחיש אפשרי במציאות הכלכלית הנוכחית. ראינו את תחילת המגמה עוד לפני המלחמה, ואם חלילה היא תמשיך להתפשט ולצבור תאוצה, כאשר מדובר בענף כה משמעותי לכלכלה הישראלית, כל אחד מאזרחי המדינה ירגיש זאת בכיסו. כן, גם תושבי ראשון לציון, רמת גן וגבעתיים.

מוטב כי כפי שהן עושות בהרבה תחומים אחרים, גם כאן יקחו העיריות הללו דוגמה מעיריית תל אביב. זו העניקה את המשקל הראוי לתחושת הביטחון הציבורית כאשר הקפיאה את פעילות אתרי הבנייה בשבועיים הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה, אך הבינה כי יש גבול לפגיעה הכלכלית השרירותית בקבלנים ואפשרה את המשך פעילותם החל מאתמול (א') תחת שורת הגבלות. ברוח הימים הללו, זה הזמן לחדול ממדיניות פופוליסטית וצבירת פופולאריות זולה, ולהתחיל לעבוד באמת למען הציבור.