"הנזקים הם של עשרות רבות של מיליארדים. ייקח לפחות שנתיים-שלוש לשקם את כל עוטף עזה"

למרות הנזק הרב שנגרם במלחמת חרבות ברזל למבנים, ענף השיפוצים סובל בזמן הלחימה ממחסור של יותר מ-30 אלף עובדים. כך מדווחים בהתאחדות קבלני השיפוצים. בהתאחדות מספרים כי קבלני השיפוצים מחפשים בכל רחבי הארץ, אך מעידים על חוסר שלא נראה מזה עשורים בידיים עובדות, זאת מלבד העובדה שבאזורים מסוימים לא ניתן לשפץ כלל, בעיקר בשל חששות התושבים מרעשי השיפוץ ומהעובדים שחלק גדול מהם משתייך למגזר הערבי, ואלה פונים למשטרה.

ראש עיריית ראשל"צ: "אלחם, גם בבתי המשפט, כדי לא לאפשר חזרה של אתרי הבנייה"
צפו בפקח: "ראש העיר נתן הנחייה - אין ערבים ישראלים בתוך האתר, נקודה"

ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, שלמוד ניסיון מסבבי הלחימה הקודמים, אומר כי ענף השיפוצים נמצא בדרכו להשבתה מלאה. "חסרות לנו ידיים עובדות, אפילו העובדים הערבים ישראליים מפחדים בעת הזאת להגיע לעבודה ונרשמים ביטולים רבים. לצערנו הקבלנים מתמודדים עם אלפי ביטולי עבודות אך בזמני מלחמה זה דבר שאנו נאלצים לקבל בהבנה".

לדבריו ,"בענף הבנייה והשיפוצים היו נכנסים כל יום מיהודה ושומרון 80 אלף עובדים פלסטינים. ענף השיפוצים צרך בסביבות 30,000 עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון. עכשיו יש עוצר והם סגורים, ואני לא בטוח שהענף יקבל אותם חזרה. בעלי דירות מפחדים להכניס אותם הביתה, וחוששים מפיגועים".

לדברי סיב על המדינה כעת לדאוג לאלטרנטיבה: "יש שני פתרונות. הראשון - להביא עובדים זרים במקום העובדים הפלסטינים שמספרם היה 35-30 אלף עובדים. הפתרון השני הוא לעשות הכשרות לעובדים ישראלים, אבל אנחנו צריכים הכשרות במאסות. לא תמיד עובדים ישראלים הם אלו שמוכנים לעבוד בטיח, בצבע, באינסטלציה וכו'. אבל למרות הבעייתיות חייבים להכשיר ישראלים כל השנה. יש הרבה יוצאי צבא, יש הרבה אנשים שמוכנים לעבוד בתחום וצריכים לקבל הכשרות. עד עכשיו ההכשרות נפלו עלינו, על האקדמיה למקצועות הבנייה. לא נוכל לממן את זה מהתקציב שלנו, נצטרך שהמדינה תממן את זה".

"אי אפשר לעבוד עכשיו. יש לי בחור שהתקשר אליי במהלך העבודה, כי הדיירים קראו למשטרה כי חשבו שהרעש של הקונגו זה יריות. גם הרבה אנשים מגויסים לצו 8. הדבר היחיד שעובד זה תיקונים, נזילות, סתימות של צינורות, חשמל. שיפוצים חדשים התבטלו או נדחו". 

עוד לדבריו עולה השאלה מי יכול לתקן את הנזקים העצומים ביישובי העוטף: "המדינה צריכה לתת את הדעת אם הם רוצים שאנחנו נשפץ את כל עוטף עזה עם עובדים פלסטינים. הרי פליסטינים גרמו לנזק הזה, האם הם יחזירו את המצב לקדמותו?".

בכמה נאמד הנזק?
"לא מדובר בנזק של צוק איתן, או כל הסבבים האחרים. מדובר בעשרות רבות של מיליארדים. ייקח לפחות שנתיים עד שלוש שנים לשקם את כל עוטף עזה. זו בנייה מחדש של כל התשתיות, ושל המון מבנים ובתים. המאסות ענקיות, בעוטף עזה, אשדוד, אשקלון, רחובות, ראשון".

נזקי פגיעת רקטה בבית באשקלון במהלך הלחימה (פיקוד העורף)

מה עלות הכשרת העובדים?
"הכשרת עובדים תלויה בכמות עובדים. כיתה של 30 עובדים עולה בערך 75 אלף שקל. אם אתה רוצה 100 עובדים, 500 עובדים או 1,000 עובדים, המדינה צריכה להכניס את היד לכיס. אנחנו יכולים לעשות את ההשמה, אבל המדינה צריכה לעזור לנו בהכשרה, במענקים. ברגע שייתנו לנו, אנחנו יכולים מיידית לצאת לדרך".

איך אתם פועלים בזמן הלחימה?
"במהלך הלחימה פתחנו סיירת של עזרה לציבור של תיקון ממ"דים - דלתות וחלונות. קיבלנו 5,000 פניות. זה מראה לך כמה העורף לא היה מוכן למלחמה הזו. אנחנו טיפלנו ברוב הפניות. גייסנו 25 קבלני שיפוצים שהיו מוכנים לתקן בהתנדבות. 90% מהקריאות זה חלון תקוע, דלת שלא נסגרת. ב-10% מהפניות החליפו את הדלת לדלת דקורטיבית, נעלמה להם הדלת. בדברים כאלה אי אפשר לעזור כי כל דלת זו מידה אחרת". מנתוני ההתאחדות עולה כי כ-66 אחוזים מהפניות הגיעו ממרכז הארץ גוש דן, כ-12 אחוזים מאזור הצפון וכ-22 אחוזים מדרום הארץ. "גם תרמנו 200 מעילי גשם לחיילים בצפון לפי דרישה מהם".

"בשורה התחתונה, הענף זקוק לעזרה ממדינת ישראל. לא זכור לנו בכל סבבי המלחמה מימדים כאלה של הרס והרגשה מבחינת הציבור. אנחנו בין הפטיש לסדן, מצד אחד אנחנו אוהבים את ישראל ומצד שני העובדים שלנו פלסטינים, ופלסטינים גרמו למה שקרה" 

עוד הוא מספר שענף השיפוצים כמעט לא עובד בתקופה הזו: "יש לי בחור שהתקשר אליי במהלך העבודה, כי הדיירים קראו למשטרה כי חשבו שהרעש של הקונגו זה יריות. גם הרבה אנשים מגויסים לצו 8. ענף השיפוצים מושבת כמעט כליל. הדבר היחיד שעובד זה תיקונים, נזילות, סתימות של צינורות, חשמל. בקטנה. שיפוצים חדשים בכלל אין. שיפוצים חדשים רבים התבטלו או נדחו.

"אנשים בזמן השיפוץ ביקשו לסיים כמה שיותר מהר, להוריד את כל התוספות ולצאת מהבית מיד. אנחנו לא מצליחים לעבוד, לקבל שיפוצים חדשים ואין עובדים. אתה לא יודע מה יהיה מחר או מחרתיים או עוד שבועיים. אתה לא יודע מה יהיה עם העסק שלך מחר בבוקר. לא רואים את האור בקצה המנהרה. המדינה צריכה לעזור לכל הענף, בין אם במציאת עובדים אלטרנטיביים, הכשרת עובדים או הפסקת תשלומים".

חוסר גדול בידיים עובדות. בנייה בתל אביב (שאטרסטוק)

סיב מספר כי יש הרבה פניות על פגיעות במבנים. "אנשים לא יודעים מה לעשות אם המבנה נפגע, אנחנו מדריכים אותם. יש לנו קו חם שמדריך מה לעשות, איך להתנהל מול שמאי מס רכוש, איזה אחריות, מה כוללת האחריות של קבלן השיפוצים. מספר הקו 1-700-700-426. יש לנו צוות שעוזר לבתים שספגו פגיעות וזקוקים לשיפוץ. מקווים שיהיו לנו פתרונות ושהממשלה תעזור לנו לצאת מהמצב הזה".

היה לכם שיח עם נציג ממשלתי?
"הייתה לי שיחת זום עם שר הכלכלה ניר ברקת. הוא הסכים איתי לגבי ההכשרות והעזרה לענף. אבל הבירוקרטיה עד שיעבור, אם זה יעבור, איך נמשיך להתגלגל מחר בבוקר - אף אחד לא יכול לדעת מה יהיה. השאלה איך הענף הזה ממשיך לעבוד. מדובר בהמון עבודות בעוטף עזה ובדרום".

אתם יכולים להיכנס לעוטף עזה? פועלים שם?
"קיבלנו פנייה ממדינת ישראל, על קבלני שיפוצים שמוכנים להירתם מיידית לעבודות בעוטף עזה. 250 קבלני שיפוצים חברי התאחדות הסכימו להיכנס מיידית לעוטף עזה. העברנו את השמות ונראה מה יהיה"

"בשורה התחתונה, הענף זקוק לעזרה ממדינת ישראל. לא זכור לנו מצב כזה בכל סבבי המלחמה במימדים כאלה של הרס והרגשה מבחינת הציבור. אנחנו בין הפטיש לסדן, מצד אחד אנחנו אוהבים את מדינת ישראל  ומצד שני העובדים שלנו פלסטינים, ופלסטינים גרמו למה שקרה בעוטף עזה. צריך לקבל החלטה אסטרטגית עם המדינה, האם הפלסטינים של יהודה ושומרון ולא של עזה אמורים לחזור לשפץ את עוטף עזה, או במיידית להביא 35 אלף עובדים זרים. אבל אם זו האסטרטגיה, זה צריך לקרות מחר בבוקר". 

מספר קו סיוע החירום של התאחדות קבלני השיפוצים הוא 1-700-700-426.