גופי המפתח לצורך הישרדות הקבלנים בלחימה: הבנקים והעיריות

ביומה השישי מסתמן כי מלחמת חרבות ברזל, שנפתחה ביממה הזוועתית והקשה בתולדות מדינת ישראל, צפויה להימשך עוד זמן רב, ככל הנראה שבועות. בימים שכאלה של מלחמת הישרדות תשומת הלב הציבורית אינה, וגם לא צריכה להיות, ממוקדת בצרותיהם של בעלי העסקים השונים, ויזמי וקבלני ענף הבנייה בתוכם.

עם זאת, בשל חשיבותו האסטרטגית של הענף למדינה, אשר תלויה בו במידה רבה לצורך שיקומה לאחר תום הקרבות (לצד חשיבותו בימי שגרה לצורך בניית דירות, תשתיות ומבני ציבור)  – גם הזנחתו, שתביא לקריסת חברות בתחום, עלולה להיות הרת אסון. לכן, עם שוך ההלם הראשוני, על הרגולטורים השונים ברמה הלאומית והעירונית, להשקיע מחשבה באופן שבו ניתן למזער ככל הניתן את הפגיעה בענף. 

לעוד עדכונים על מלחמת חרבות ברזל: 

אלפי דירות חדשות – חלק גדול מהן בדרום: אלה המכרזים הגדולים שסגירתם נדחתה
4,454 מבנים נפגעו בדרום ובמרכז מפרוץ המלחמה, עדיין אין נתונים על עוטף עזה
משרד הפנים פועל לדחיית מועד הבחירות לשלטון המקומי ב-3 חודשים
ענף הנדל"ן ממשיך בהתגייסות: דירות פנויות, שטחי משרדים ושטחי אכסון לציוד רפואי

משיחות עם גורמים שונים בענף עולה כי האתגרים המיידיים שנוצרו בעקבות פתיחת המלחמה הם שניים, אשר קשורים זה בזה. הראשון – הפסקת פעילות כמעט מוחלטת, גם באזורים שאינם קרובים למוקדי הלחימה, וזאת בשל מדיניות השבתת אתרי בנייה שמנהיגות כמעט כלל העיריות, על אף שהנחיות פיקוד העורף אינן דורשות זאת. הסיבה היא פסיכולוגית ברובה, והיא הרצון להימנע מריכוז פועלים דוברי ערבית בשטח הערים, דבר אשר לתפיסת ראשי הערים יפגע בתקופה זו בתחושת הביטחון של הציבור, ואף עלול להביא לניסיונות לפגוע בפועלים עצמם מצד תושבים חמומי מח.

לדברי עו"ד טל, השבוע הגיע להסדר מול עיריית נתניה בשם אחד מלקוחותיו, ולפיו ניתן יהיה להפעיל אתר בנייה בתחומה ובלבד שכלל עובדי הצוות יהיו יהודים או עובדים זרים. "זה נשמע לא טוב, אבל זה המצב. בסוף היזמים ציכים להתנהל מול כל רשות ורשות מקומית ולנסות להגיע איתה להסדרים המתאימים".

בראיון שנערך השבוע בכלכליסט, התייחס לכך נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו ואמר כי התושבים "מפחדים מפלסטינים ושב"חים וגם מחיכוך בין אוכלוסיה יהודית לערבים ישראלים, אבל הערבים הפלסטינים והשב"חים כבר לא כאן, כולם חזרו. הערבים הישראלים זה נושא רגיש ולכן אנחנו מציעים שהם יעבדו בשליטת הקבלן שיהיה מחויב לשמור עליהם ולמנוע חיכוכים עם האוכלוסיה סביב אתר הבנייה. יש עבודות שכן אפשר לעשות, למשל חשמל, אינסטלציה, מיזוג אוויר".

לדברי עו״ד הדר טל, שותף מנהל במשרד ש.פרידמן אברמזון וראש מחלקת נדל״ן ותכנון ובנייה, "בתקופת הקורונה ענף הבנייה זכה להחרגות על מנת שתישאר פעילות, והפעילות נמשכה כמעט כסדרה. הפעם הבנייה באתרים כמעט נעצרה בשל צווי הפסקת עבודה של הרשויות המקומיות. את הרגולציה הזו צריך לרכך".

לדבריו, השבוע הגיע להסדר מול עיריית נתניה בשם אחד מלקוחותיו, ולפיו ניתן יהיה להפעיל אתר בנייה בתחומה ובלבד שכלל עובדי הצוות יהיו יהודים ועובדים זרים (סינים, רומנים וכו'). "זה נשמע לא טוב, אבל זה המצב", הוא מוסיף. "בסוף היזמים ציכים להתנהל מול כל רשות ורשות מקומית ולנסות להגיע איתה להסדרים המתאימים".

"הריביות עלולות להרוג חברות"

האתגר השני שעמו מתמודד הענף, ואשר קשור לאתגר הראשון, הוא האתגר המימוני, שכן התארכות הליכי הבנייה בשל השבתת האתרים, משמעותה גם עלייה בהוצאות המימון. בתקופה שבה הריבית כה גבוהה, אלו עלולות למוטט חברות שגם כך נמצאות "על הקצה" בשל קשיי הענף בחודשים האחרונים.

גם לכך התייחס סרוגו השבוע ואמר כי "הריביות הורגות את חברות הבניה. זה יכול להרוג חברות שמינפו את הפרויקטים בצורה משמעותית בהרבה מאוד כסף. החשש הוא שאם המצב יימשך כך שמצד אחד לא יעבדו בענף ומצד שני הריביות ימשיכו לנגוס בנו, אנחנו נראה כאן קריסה של חברות בניה. זו סכנה גם לבנקים כי הענף משרת חוב של כטריליון שקל כולל המשכנתאות". 

לדברי עו"ד טל, גם כאן על היזמים לפנות אל הבנקים המלווים ולנסות להגיע עמם להסדרים לרגל המצב: "אנחנו מזהים יוזמות כאלו ואחרות מצד הבנקים לרגל המצב. בנק מזרחי למשל נתן גרייס של שבועיים על הריבית".

עם זאת, לא ברור עד כמה התנהלות פרטנית של כל יזם בנפרד עשויה להניב תוצאות, וייתכן כי יש כאן מקום להנחיות גורפות מצד בנק ישראל.