המבקר: ליקויי תכנון לא מאפשרים להגדיל היצע הדירות למגורים

שורש הבעיה – והדרכים לפתרונה מונחים סוף־סוף על השולחן, בצורה ברורה וחותכת. היום (ד') פורסם דוח מבקר המדינה בנושא התחבורה הציבורית, והוא מפנה, אולי לראשונה בתולדות המדינה, זרקור אל אחת הבעיות הקשות ביותר בנושא: הליכי התכנון. 

הדוח המפורט כולל כמה וכמה פרקים, אך נדמה כי פרק התכנון הוא אחד החשובים שבהם – שכן שם, בחדרי הוועדות, הגופים התכנוניים ומשרדי הממשלה, מתחיל הכול. כבר בפתיחת הפרק מציין המבקר יוסף שפירא כי "לתכנון של תשתיות יש השפעה מכרעת על היכולת לספק רמת שירות טובה של תחבורה ציבורית, ועל השימוש בה בפועל, ועל כן התאמת התכנון הפיזי של היישובים לצורכי התחבורה הציבורית הכרחית לשיפור שירותים אלו.

חשוב שכבר בשלבי התכנון הראשוניים במוסדות התכנון יינתן לשיקולים הנוגעים לתחבורה הציבורית משקל ראוי, ויוכן מצע תכנוני המאפשר לספק ביעילות שירותי תח"צ ולעודד את השימוש בה. הדבר מקבל משנה חשיבות נוכח העובדה שבשנים האחרונות עושה ממשלת ישראל מאמצים רבים להגדיל את היצע הדירות ולהאיץ את אישורן של תוכניות בנייה למגורים".

מכאן, עובר המבקר שפירא לפירוט הליקויים – ליקויים אשר למעשה מונעים מהמדינה ומהממשלה לממש את השאיפה ליצירת מערכת תחבורה ציבורית יעילה, מהירה ועובדת.
המבקר מתאר את הסחבת בעבודה על תמ"א 42 - תוכנית מתאר ארצית שאמורה, בין היתר, להציג את התפיסה התכנונית המעודכנת של מוסדות המדינה בכל הנוגע לתשתיות התחבורה לסוגיהן. הוא מציין כי עבודה זו עדיין לא הסתיימה, למרות שהחלה אי שם ב-2008, וזאת למרות החלטת הממשלה להביא את התמ"א לאישור עד סוף שנת 2011. 

"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי השלמת התמ"א", נכתב בדוח. "לאורך שנים אלו קודמו, ומקודמות גם כיום, תוכניות שונות בלא שיש תמ"א עדכנית לתחבורה. הדבר עלול להוביל לקבלת החלטות נעדרות 'מבט על' כולל. זאת ועוד: התמשכות תהליכי הכנת התמ"א על פני שנים עלולה להביא לכך שבחלוף השנים תפחת עדכניותה".

מכאן עובר המבקר לנושא חשוב לא פחות - נוכחות נציגי משרד התחבורה בוועדות התכנון השונות. העבודה שנעשתה במסגרת גיבוש דוח מבקר המדינה העלתה כי נציגי משרד התחבורה אינם מוזמנים לרוב לדיוני העבודה הראשוניים שמקיימת הוותמ"ל - הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור - שבהם מגובשים עקרונות התכנון ומסמכי התכנון הראשוניים. "המעורבות החלקית של נציגי משרד התחבורה והיעדר תיאום מקדים עימם, מקשים עליהם להעלות לדיון סוגיות תחבורתיות ולקדם שינויים בתוכניות שיסייעו לשפר את אספקת שירותי התחבורה הציבורית. כך נוצרת מציאות שבה פעמים רבות משרד התחבורה מגיש התנגדות לתוכנית בשלב המאוחר של הגשת ההתנגדויות, אף שהמטרה העיקרית של שלב זה היא לאפשר לציבור הרחב להשתתף בתהליך התכנון".

נציגי המשרד, כך נטען בדוח, אינם משתתפים גם בחלק מהדיונים המתקיימים בוועדות המחוזיות, זאת בשל מצוקת כוח האדם באגף לתכנון תחבורתי. לרוב, הנציגים משתתפים רק בדיונים לקידום התוכניות הגדולות יותר. כמו כן, הנציגים אינם משתתפים בדיוני עבודה המתקיימים בשלבים המוקדמים בתהליך הקידום של חלק מהתוכניות, אף שהם מוזמנים אליהם, אלא רק בדיוני ההפקדה והאישור של התוכניות. נוסף על כל אלו, האגף לתכנון תחבורתי אינו שולח נציגים מטעמו להשתתף בדיונים של הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה כנציגים בעלי דעה מייעצת. 

"בכך מוותר האגף על האפשרות להעיר את הערותיו על התוכניות ולוודא שהן יעלו בקנה אחד עם מדיניותו, ובפרט שתכנון התשתיות יותאם למתן שירותי תחבורה ציבורית", כותב המבקר. "לנוכח הרחבת הסמכויות של הוועדות המקומיות משנת 2014 ולנוכח התוכניות הרבות להתחדשות עירונית, השתתפותם של נציגי משרד התחבורה בדיוני הוועדות המקומיות וייצוג אפקטיבי של עמדות המשרד מקבלים משנה חשיבות".

"תכנון מערכות התחבורה אמור להיות חלק בלתי נפרד מהתכנון הפיזי הכולל, שמטרתו להביא לרמת חיים ולאיכות חיים סבירות. אף שבעשור האחרון - לראשונה בהיסטוריה של המדינה - הוקצו מרבית תקציבי הפיתוח של משרד התחבורה לתחום התחבורה הציבורית, המחסור בתשתיות המיועדות לתחבורה הציבורית עדיין ניכר ומורגש".

עוד מתייחס המבקר לרשות הארצית לתחבורה ציבורית שפועלת תחת משרד התחבורה. הוא מצין כי זו החלה לפעול רק בסוף שנת 2013, למרות שהצורך בהקמתה הועלה כבר בשנת 1996 – ולמרות החלטות ממשלה בדבר הקמתה שהתקבלו בשנים 2007 ו-2011. זאת ועוד: "במועד סיום הביקורת, משרד התחבורה ונציבות שירות המדינה עדיין לא הסדירו את מעמדה של הרשות הארצית כיחידת סמך במשרד התחבורה, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה משנת 2011", נכתב בדוח.

המבקר מציין כי עם הקמת הרשות הארצית אושרה תוספת משרות לתקן כוח האדם שלה, אולם משרות אלה אוישו באופן חלקי בלבד - ולאחר מכן אף צומצמה התוספת. "קיימים פערים של ממש בין התקן המתוכנן והמבנה המתוכנן של הרשות, לבין התקן והמבנה בפועל. עקב כך הרשות אינה מטפלת בחלק מתחומי האחריות שלה, ונוצרים עיכובים בעבודתה - דברים שמונעים ממנה לקדם את השגת היעדים שלשמם הוקמה", מצוין בדוח.

לדברי המבקר, התיאום בין האגף לתכנון תחבורתי לבין הרשות הארצית לתחבורה ציבורית לוקה בחסר. "הדבר עלול לגרום לכך שההחלטות שיתקבלו במוסדות התכנון לא יהיו מיטביות מבחינה תחבורתית, ולא יאפשרו למלא כנדרש את צורכי התפעול של התחבורה הציבורית", הוא קובע. "להחלטות אלה יש השפעה ארוכת טווח על תפעול שירותי התחבורה הציבורית, והן עלולות להקשות את פיתוחה של מערכת תח"צ יעילה בעתיד".

עוד כותב המבקר כי משרד התחבורה לא פעל כדי לחזק את היכולות המקצועיות של האגף לתכנון תחבורתי ולאייש את המשרות בו, אף שהצורך בכך הועלה עוד בשנת 2014. נוסף על כך, הנחיות המשרד - המיועדות למגוון גורמים ובהם מתכננים, מהנדסי תנועה, מוסדות התכנון ורשויות מקומיות - לקו בחסר לאורך השנים ולא כללו התייחסות לנושאים מהותיים החיוניים לשיפור שירותי התחבורה הציבורית ולשימוש בה. "בהיעדר הנחיות בנושאים אלה, לעיתים לא הושם דגש מספיק על נושא התחבורה הציבורית בעת תכנון שכונות, יישובים, מרכזי תעסוקה ואזורי תעשייה".

המבקר מסכם ואומר כי משרד התחבורה "לא פעל די הצורך כדי לקדם את תוכניותיו בנושא התח"צ ולהציג את צרכיו לכלל הגורמים הרלוונטיים; במשך שנים הנחיותיו של המשרד לא עסקו בנושאים מהותיים רבים, הנחיות רבות פורסמו רק בשנתיים האחרונות, חלק מההנחיות הקיימות אינן מעודכנות, ומת"ח לא פעל די הצורך להטמעת ההנחיות בקרב הגורמים הרלוונטיים; משרד התחבורה לא טיפל כיאות בסוגיית מחסור כוח האדם מקצועי ובייצוג החסר של המשרד במוסדות התכנון".

בתגובת משרד התחבורה לדוח נכתב כי "המשרד מדביק פער של עשרות שנים בהשקעות בתשתיות התחבורה בישראל, ובעיקר בתחבורה הציבורית. אולם, גם עשור של עשייה חסרת תקדים שטרם הייתה כמותה מאז קום המדינה, לא יכול לצמצם פערים של יותר מ-100 שנה בהשוואה למדינות המתקדמות בעולם. 

בשנים האחרונות גדל באופן משמעותי ביותר התקציב שמשרד התחבורה משקיע בפרויקטים של התחבורה הציבורית, והוא ממשיך לגדול מדי שנה. כיום, כ-60% עד 70% מתקציב המשרד, העומד כיום על כ-17 מיליארד שקלים, מושקע בפרויקטים של תחבורה ציבורית.  

משרד התחבורה מקדם תוכניות מהפכניות שיהפכו את ישראל למדינה מודרנית בתחום התחבורה הציבורית. ההשקעות במערך התחבורה הציבורית בשנים האחרונות הביאו לראשונה מזה עשרות שנים, לעלייה חסרת תקדים במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית. זאת, לאחר ירידה מתמשכת של שנים רבות. 
מבקר המדינה מציין בדוח את הגידול העצום שחל בשנים האחרונות במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית (42% במספר הנוסעים באוטובוסים בין השנים 2017-2013), וזאת לדבריו כתוצאה משורה ארוכה של פעולות שביצע משרד התחבורה".

באשר לביקורת על נוכחות אנשי המשרד בדיוני ועדות התכנון השונות נכתב בתגובת המשרד: "החוק בישראל אינו מחייב נוכחות של משרד התחבורה בכל ועדות התכנון והבנייה, ואין למשרד זכות וטו בוועדות אלה. לעיתים קרובות מוסדות התכנון מעדיפים, לצערנו, הקמת יחידות דיור על פני הסדרת תשתיות של התחבורה הציבורית, והרשויות המקומיות דוחות קידום של תחבורה ציבורית בשטחן".

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את  אפליקציית מרכז הנדל"ן
אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה